לאחר שהמחלוקת הקשה של קורח ועדתו נגד משה רבנו נסתיימה בהיבלע בעלי המחלוקת בתוך האדמה, נתן הקב"ה אות ומופת לבחירתו באהרון הכוהן. כל נשיאי ישראל מסרו את מטותיהם אל משה רבנו, והוא צירף אליהם את מטה אהרון והכניס אותם אל המשכן. בבוקר ראו כי "פָּרח מטה אהרון... ויגמול שקדים".
כל סיפורי התורה נושאים בהם מסרים והוראות לחייו של כל יהודי. פריחת השקדים במטהו של אהרון יש בה מסר לכל אחד ואחת מאיתנו.
טהרה מיוחדת
כל יהודי הוא בבחינת 'כוהן'. הכוהן שהה בתוך המקדש ושירת את הקב"ה, ולכן נדרש תמיד להיות טהור, כדי שיוכל לעבוד את ה' בטהרה. וכך יהודי – בשעות שהוא עובד את ה' על-ידי לימוד התורה, התפילה וקיום המצוות, הוא בבחינת 'כוהן', ובזמן הזה עליו להיות בטהרה מיוחדת.
בשעה שעוסקים בפעילויות חולין, כמו מסחר וכדומה, אין נחיצות מיוחדת לטהרה, אבל כאשר עוסקים בלימוד התורה, בתפילה או בקיום מצוות – חובה להיות בטהרה. באותו זמן יש לחשוב מחשבות טהורות, ולשמור על מוח זך ועל לב טהור.
בלי עיכובים
כאן מקומו של השקד, כסימן ועדות לכהונה. המאפיין את השקד שהוא ממהר לפרוח מעצי הפרי האחרים. לכן הוא מסמל את הכהונה. גם הכוהנים מתאפיינים בזריזות ובציות מהיר לרצון ה'.
יהודי נדרש אפוא להיות בבחינת שקד – לבצע במהירות את החלטותיו הטובות בענייני עבודת ה'. עליו להיות 'כוהן', היינו לשמור על הטהרה בעת לימוד התורה, התפילה וקיום המצוות, ולקיים את החלטותיו כ'שקד' – בלי מניעות ועיכובים.
תקופת ה'כהונה'
ביתר שאת הדברים אמורים בתלמידים הלומדים במוסד שלומדים בו את תורת ה'. התקופה הזאת היא תקופת ה'כהונה' בחייו של יהודי. כמו הכוהן, אף הם שרויים בעולם של קדושה וטהרה, ועליהם להקפיד לעמוד במצב של טהרה מיוחדת – טהרה במחשבה וטהרה בכל התנהגותם.
כשהם עושים כן, הקב"ה מעניק להם את ה'שקד' – הוא מסיר ומבטל כל סוג של מניעה ועיכוב וכל מכשול והפרעה, ונותן להם כוח לבצע מיד את החלטותיהם הטובות, כדי שמיד לאחר ההחלטה תהיה פריחת הפרח וצמיחת הפרי, והדברים יבואו מהמחשבה לידי פועל, וכפי שהבטיחו חז"ל: "יגעת – ומצאת".
(תורת מנחם כרך כח, עמ' 169) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
