שאלה: למה נהוג בכמה קהילות לתפור כעין 'עטרה' לטלית, ומדוע לא נתקבל המנהג בכל קהילות ישראל?
תשובה: המהרש"ל והשל"ה כתבו שנהגו לעשות עטרה לטלית מחתיכת משי, לסימן ששתי הציציות הקדמיות (והחלק הקדמי של הטלית) – יהיו תמיד לפני האדם, כמו שאמרו חז"ל על קרשי המשכן "קרש שזכה להינתן בצפון – לעולם בצפון".
הספרדים לא נהגו בכך, וה'לבוש' הסביר את הטעם לכך, שבתפירת העטרה מייפים את צד הראש, וטלית שעיקרה לכיסוי הראש – פטורה מציצית. לכן כתבו אחרונים שנכון שלא לעשות את העטרה מכסף, אלא אם כן עושים עטרה גם באמצע הטלית. ואכן, כמה ממשפחות אדמו"רי פולין נהגו לעשות עטרה גם באמצע הטלית. אבל רבים יותר נהגו לעשות עטרה מכסף ולא חששו לזה.
בכתבי האר"י ז"ל נאמר שהאר"י לא היה מקפיד שצד קבוע של הטלית יהיה מלפנים או על הראש. ויש שביארו טעמו שאין זה דומה לקרשי המשכן, שהם גוף הקדושה, ואילו הטלית ואף הציציות אינן אלא 'תשמישי מצווה' (שאין בהן קדושה, אף שאין לבזותן), ואין לחלק בהן בין הראש לשאר הגוף, ובפרט שמדובר בבגד אחד. הכול מודים שמותר להחליף את הצדדים מלמעלה למטה מפני קרע או לשם נוי.
מנהג חב"ד להקפיד שהצד המכסה את הראש יכסה אותו תמיד, אך אין תופרים שם עטרה להיכר, אלא תופרים רק בטנה באזור הראש.
מקורות: ירושלמי שבת פי"ב ה"ג. מג"א סי' ח ס"ק ו, שו"ע אדמו"ר הזקן ס"ט, הלכה ברורה סי"ג, 'ציצית – הלכה פסוקה' סט"ז, מנהג ישראל תורה ס"ק ה, פסקי תשובות ס"ק יג, וש"נ. חקרי מנהגים ח"א עמ' יז. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
