שאלה: מה טעם מנהג הדלקת המדורות בליל ל"ג בעומר?
תשובה: מנהגים שונים הונהגו בקהילות ישראל לכבודו של התנא האלוקי רבי שמעון בר-יוחאי. נהוג לשלב קריאת מאמרי זוהר (ולימוד פנימיות התורה בכלל) עם שירת פיוטים בשבחו של התנא, הדלקת נרות ושמחה של מצווה, כפי שציווה רשב"י לשמוח ביום זה.
ההדלקה על ציון רשב"י במירון היא מנהג עתיק שנהגו בו גדולי ישראל, עם השמחה שם ברוב עם. את המנהג תיעד רבי עובדיה מברטנורה במכתבו משנת רמ"ט (1489). מהטעמים שנאמרו בה:
א) כמנהג ישראל להדליק נר-נשמה, ככתוב: "נר ה' נשמת אדם".
ב) ביום פטירתו גילה רשב"י לתלמידיו סודות התורה, כמסופר ב'אדרא זוטא' שבזוהר. כל אותו היום לא נפסקו האור והאש מן הבית, ואף לא ניתנה רשות לשמש לשקוע, עד שסיים רשב"י לגלות את הסודות, שאז עלתה נשמתו למרום.
ג) שבעה שבועות ספירת העומר הם כנגד שבעת הקולות ("קול ה'..." שבתהילים פרק כט), והשבוע החמישי (ספירת ה'הוד') הוא כנגד "קול ה' חוצב להבות אש". לכן ביום ל"ג בעומר, בספירת 'הוד שבהוד', מרבים באור.
השנה, כשליל ל"ג בעומר חל במוצאי-שבת, על כל רב, מורה, מדריך והורה לעורר ולהזהיר את בני-הנוער, שלא להתחיל חלילה בהדלקת המדורות לפני שעת צאת-השבת (8 בערב בערך).
הערה בעניין חמץ שעבר עליו הפסח: מתברר שחנויות רבות ללא הכשר מוכרות כל השנה מוצרי חמץ, ואין להן כל מודעות ל'מכירת חמץ' בערב פסח. למשל: חנויות בתחנות דלק, חנויות אביזרים לרכב ולבית, קיוסקים למיניהם. שם נמכרים בירות, ופלים ועוגיות. כמו-כן בתי-מרקחת מוכרים מזון תינוקות. על-כן ראוי לכל קונה להתעניין אצל המוכר (ואפשר לסמוך עליו בזה) אם המוצרים האלה נשארו מהמלאי שקודם הפסח, ואז הם אסורים, או שהם ממלאי חדש שהגיע אחרי הפסח, והם מותרים. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
