לקראת יו"ד שבט תשט"ו קורא הרבי להקים סניף נשי ובנות חב"ד בירושלים * שבתות 'פגישה' לסטודנטים, יציאת השלוחים לארץ הקודש, פעולות הטנקים ומסירת 'מפתחות' לרגל י' שבט – הם רק חלק מהאירועים בסמיכות לי' שבט תשל"ו * על מה קבל הרבי שהראש מונח בערדליים... * לקראת היום הגדול והקדוש יו"ד בשבט
מאת הרב מרדכי מנשה לאופר
לנצל את היום!
ביום כ"ט טבת תשט"ו כותב הרבי לרה"ח הרב עזריאל זעליג סלונים לנצל את יום ההילולא י' שבט ליסוד ארגון נשי ובנות חב"ד בירושלים ת"ו ('עבד מלך' עמ' 249-248):
לפלא שעד עתה לא נתעוררו בירושלים עיה"ק ת"ו לארגן באופן המתאים נשי ובנות חב"ד. וכיון ש"לכל-עת", הנה כדאי לעורר ולנצל את ההזדמנות דיום ההילולא דיו"ד שבט הבא-עלינו-לטובה (או היום שלפניו ואחריו כו' כפי המתאים לתנאי המקום), שביום ההילולא בעל ההילולא מתעלה לעולם עליון יותר, וכל המקושרים וההולכים בעקבותיו בדרך ממילא מתעלים גם כן. ויהי-רצון שיבוא זה גם בגילוי ובהרגש הלב, ועל-כל-פנים בהבנת המוח.. וחפץ ה' בידם יצליח, להביא הדבר מהכח אל הפועל בהקדם ובהרחבה.. המחכה לבשורות טובות ובברכת הצלחה בכלל, ובהנ"ל בפרט.
הרה"ח ר' חיים הלוי שי' בנימיני, ראש ישיבת "מחנה ישראל" פטרופוליס ברזיל, כותב אל הרבי לקראת כניסתו ל'יחידות' בחודש שבט תשל"ו ('ישיבה של מעלה' עמ' 325):
"ב"ה שזכינו להגיע ליום הגדול והקדוש י' שבט לחצרות הקודש. לפי התכניות היינו צריכים להגיע בשעה 21:10, אמנם אור ליום ב' האווירון חג מעל ניו-יורק כמה שעות ולא נתנו לרדת, אחר-כך טסנו לוואשינגטון לקבל דלק ושוב חזרנו לנ"י וטסנו כמה שעות עד כ-3 בבוקר שב"ה נחת האווירון בשעה טובה ומוצלחת.
"בעצם זכינו על-ידי כך להתפלל ערבית בפורטו ריקו וללמוד פרק א' של המאמר באתי לגני ולהמשיך ללמוד פ"ב בוואשינגטון ולסיימו בניו-יורק... בבואנו מסרתי אלבום תמונות לכ"ק אדמו"ר שליט"א מקצת פעולות תלמידנו בקשר למבצעים וגם קטעי עיתונות על המבצעים... היו בידי מכתבים שהכנתי טרם בואנו ובראותנו העומס ונאמר לנו שיותר טוב למסור ביום ד', הנני כותב מחדש כי מספר פרטים השתנו ב"ה לטובה. ויהא רעווא שנזכה לבשר טוב".
מדוע נבהלים מקושיות?
באותם ימים שהה בניו-יורק גם הרה"ח ר' טוביה שי' בלוי, בשליחות מוסד 'בית חנה' בירושלים ת"ו, ובמכתב מכ"ג שבט לבנו, הרה"ת יעקב מאיר שי', הוא מספר על כמה מהני מילי מעלייתא מהתוועדויות אותם הימים:
"..בשיחה על לקוטי לוי יצחק שהוא הביאור על פירוש רש"י התחיל [הרבי]: כיון שאני קאך זיך אין רש"י האט מיר דער אויבערשטער מזמן גיווען א לקוטי לוי יצחק וואס דער טאטע שטעלט זיך אויף רש"י [=כיון שאני עוסק בלהט ברש"י – זימן לי השם-יתברך לקוטי לוי יצחק שאבי-מורי-ורבי מתעכב לבאר את הרש"י]...
"בשיחה בעניין 'שבת מינה מתברכין כולהו יומין' דיבר בארוכה על אלה שנבהלו מקושיות ששואלים אותם, כגון הקושיא איך אפשר לומר שמיניה מתברכין כולהו יומין עולה גם על השבת שלאחריו, והרי מדובר רק על ששה ימים. ואנשים נבהלים מהקושיות: 'וואס הייסט, מהאט מיר גיכאפט אין א טעות' [=מה זאת אומרת, תפסו אותי בטעות...], וכיון שאין להם מה לענות הם שולחים אלי פתקים ברעש גדול. הכול – רק בגלל שלא מסתכלים בפנים, כי אין לי זמן להרחיב הדברים בהתוועדות וצריכים פשוט לעיין בפנים. ואמר ש"הוק-אפ" (השידור) והטלפון יש לו חסרון שאינו שם לב למה שאומרים, אבל לפחות מעביר את הדברים בדיוק, ואילו אלה לא רק שאינם שמים לב אלא גם מוסרים דברים שלא בדיוק, והכול בגלל שהראש מונח ב"קאלאשין" [=ערדליים] כפתגם הידוע. אחר-כך הסביר העניין על-פי הזוהר (כמבואר התמצית בפנים [=בחוברת "בית מחנה ישראל" שהכילה תמצית ההתוועדויות]).
"אחרי הברכה אחרונה אמר (בעיניים עצומות): בשבת-קודש צריכים הרי באווארענען כל דבר, ובקשר למה שדובר על ההוק-אפ והראש בקאלאשן אין כאן כל קפידה וכל חשש לקפידה ולא חשש דחשש, כי אם רק ברכות, ישועות ונחמות וכו', רק שצריכים שהראש יהיה מונח בעניינים הראויים וכו', וסיים בברכות רבות, וכל זה בעיניים סגורות.
"הקור כאן עד היום היה עצום (עד ל-16 מעלות צלסיוס מתחת לאפס), והוא הקפיא את השלג ברחוב ועשה אותו לקרח, עד שקשה מאד ללכת ברחוב מחשש החלקה. כך היה כמה ימים, והיום התחיל להפשיר.
"עשרה בחורים עשו מבצע ביום שישי, ושברו, פירקו וניקו את הקרח מ-770 עד ביתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, כך שכ"ק אדמו"ר שליט"א צעד 'ביבשה בתוך הים'..".
ועוד באותו מכתב:
"בקטע ט' של עמ' ו' [=בחוברת של "בית מחנה ישראל"]: כ"ק אדמו"ר שליט"א התייחס למה שהיו מאנ"ש שטענו כלפי זה שמפרסם בעיתון מהשיחות (יש כאן מדור ב'אלגמיינער זשורנאל' מדי שבוע, שבו נותן אברך תמצית מעובדת מהשיחות על פרשת השבוע), שכאילו זה נגד רצונו. ואמר, הסיבה למי שטוען כך היא בגלל שזה מפריע לישות של מי שטוען, ואדרבה – זה גורם לי נחת רוח גדולה ביותר "ואשרי חלקו" של הכותב!".
היוצאים והבאים בחצרות קודשנו
דיווח "מהנעשה בחצרות קודש" כתב באותם ימים הרב צבי הירש זרחי, מנהל בית מחנה ישראל, אחרי תמצות נקודות מתוכן כמה התוועדויות ("דש"פ שמות, מבה"ח שבט, ערב כ"ד טבת; ש"פ בא; וש"פ בשלח שבת שירה") בחוברת שהוצאה לאור ביום ג' שהוכפל בו כי טוב ח"י שבט תשל"ו:
"בשבתות פרשיות ויחי-שמות, התקיימה 'הפגישה עם חב"ד' השנתית הנערכת על-ידי צעירי אגודת חב"ד מידי שנה, וב"ה היה בהצלחה בלתי משוערת.
"בשבת פרשת ויחי היתה ה'פגישה' לסטודנטיות, ובאו למעלה ממאה סטודנטיות, חלק גדול מהן נסעו ללמוד ב'בית חנה' אשר במינסוטה.
"בשבת פרשת שמות היתה ה'פגישה' לסטודנטים והשתתפו קרוב ל-200 סטודנטים, והרבה מהם נסעו אחרי שבת ללמוד ב'הדר התורה' ו'תפארת בחורים' במוריסטון. המרצים ב'פגישה' היו הרב זלמן פוזנער, הרב ניסן מנגעל, לייבל וואלף (אוסטרליה), הרב מ. פרידמן, נשי חב"ד ועוד.
"במוצאי שבת קודש פרשת שמות כ"ד טבת התקיימה ברוב עם ופאר, ה'מלווה מלכה' השנתית של צאגו"ח באולם הספרייה 'לוי יצחק' שעל-ידי צאגו"ח. הרב דוד ראסקין מסר דו"ח מפעולות צאגו"ח ובפרט מפעולות ה'טנקים', ואמר שעל-ידי ה'טנקים' הגיעו במגע עם למעלה ממיליון יהודים ועוררו אותם בנוגע למבצעים. הוא קרא לכל אחד ואחד להשתתף בגופו ובממונו בפעולות ה'טנקים'.
"כמה ימים לפני יו"ד שבט נודע שהר"י הרב מרדכי שי' מנטליק נוסע בשליחות כ"ק אדמו"ר שליט"א לעזור בהסתדרות השלוחים שנוסעים לארץ-ישראל, ויהיה בארץ-ישראל כעשרה ימים. במשך זמן זה יבקר את מוסדות התורה של חב"ד בארץ-ישראל, ואחר כך יבקר גם במוסדות באירופה. ידיעה זו נתנה עידוד רב בכלל ולשלוחים בפרט. התמים יהודא לייב איידלקוף הצטרף לקבוצת השלוחים לעיר העתיקה בירושלים עיה"ק.
"מטעם צאגו"ח נערך מסיבת 'צאתכם לשלום' לעולים-השלוחים בהשתתפות הנהלת הישיבה ואורחים רבים. כל אחד מהשלוחים חזר שיחה, וחלק מאמר 'באתי לגני תש"י'.
לקראת יו"ד שבט נסעו כעשרה טנקים במשך שבועיים, ולאור השיחה דשבת פרשת בא בנוגע ל'מבצע מזוזה' היתה הדגשה מיוחדת למבצע הנ"ל, בנוסף על הפעולות הרגילות של ה'טנקים'.
"מענה כ"ק אדמו"ר שליט"א על הדו"ח מהמבצעים (שעל-ידי הטנקים). וזה לשונו הק': "נת[קבל] ות[שואות] ח[ן] ודבר בעתו כו' בסמיכות ליום ההילולא יו"ד בשבט, אזכיר ע[ל]] הצ[יון]".
"בהתוועדות דשבת פרשת בא, נתן אד"ש משקה להרב מנטליק לחלק בשעת ההתוועדות לשלוחים-העולים, ולומר לחיים, ובסוף ההתוועדות נתן המזונות להר"מ לחלק לנשים ולילדים העולים.
"ליו"ד שבט באו אורחים, מארץ-ישראל, אירופה, אוסטרליה וערי השדה.
"בהתוועדות יו"ד שבט מסרו על-ידי כמה מאנ"ש 'מפתחות' עבור אד"ש:
"הרב חיים פרוס מבוסטון – מפתח ל'טנק'; הרב א. גליק לונדון – מפתח ל'טנק', הרב ש.ב. לעוויטין מסיאטעל – מפתח ל'בית חב"ד' חדש (בית חב"ד שהיה עד אז נמסר לישיבה גדולה), הרב ש.ב. קלמנסון סינסינעטי – מפתח ל'בית חב"ד', הרב ש"ב מאצקין מאנטריאל – מפתח ל'טנק', קבוצת אברכים מנ.י. – מפתח ל'טנק' אשר הצטרף לשלוחים העולים לארץ הקודש.
"בי"א שבט עמדו כל השלוחים-העולים בגן עדן התחתון, הרב מנטליק היה ביחידות כחצי שעה ואחרי כן עמד כ"ק אדמו"ר שליט"א על-יד דלת חדרו הקדוש ונתן לכל שליח ליקוטי שיחות חלק י"א, וכן 150 לירות ישראליות ו-10 דולר להוצאות כאן ושם ולצדקה ולבנין הארץ. לנשים והילדים נתן אד"ש סידור ותניא כיס, אחר כך יצא אד"ש ללוות את השלוחים.
"לשדה התעופה הגיעו מאות מאנ"ש, והתמימים פתחו מיד בשירה וריקודים, אשר הועבר ב'שידור חי' בתחנות הטלוויזיה... כן הראו בטלוויזיה ראיונות עם כמה מהנוסעים וכו', אשר שודרו כמה פעמים בתחנות שונות. דיברו אז: הרב מרדכי מנטליק, הרב שמואל גרייזמן (בשם השלוחים לצפת) התמים שלום דוכמן (בשם השלוחים לירושלים), הרב משה פנחס כ"ץ (בשם אנ"ש) הקונסול צבי לוין (בשם הקונסוליה) ועוד.
"ידידנו הרב יוסף יצחק פינסון נסע לצרפת לעיר ניס, לפתוח סניף של מל"ח.
"ידידנו הרב אליהו דוד בורנשטיין נוסע לאיטליה לעיר בולוניה לפתוח שם בית חב"ד.
"ידידנו הרב אליעזר ריבקין נוסע לטאמפא פלורידא לפתוח שם בית חב"ד.
"ידידנו הרב יוסף יצחק העכט (בר"י) נוסע למדיסן וויסקאנסין לפתוח שם בית חב"ד". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
