נושאים נוספים
	התקשרות גליון 805 - כל המדורים ברצף
	"חומת אש" אינה סתירה ל"פרזות תשב"
	חיים גם למשיח בן יוסף
	ספר "מורה נבוכים" להרמב"ם
	פרשת ויגש
	הלכות ומנהגי חב"ד

חיבה יתרה לרמב"ם מנשיאי חב"ד שלמדו את ספר מורה נבוכים ופירשוהו לאור החסידות * מופרכת השיטה למצוא ניגודים באישיותו של הרמב"ם! * ומה הסיבה ללימודם המשותף של רבותינו נשיאינו בספר מורה נבוכים - על דרך החסידות והקבלה? * רשימה ראשונה לקראת יום הילולת הרמב"ם בכ' בטבת

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

שם הספר במקורו הוא "מורה הנבוכים". על כך מציין הרבי (לקוטי שיחות כרך כו, עמ' 27 הערה 19):

כן הוא בפתיחת הרמב"ם למורה נבוכים קרוב לתחלתה (בהעתקות שלפנינו) "ולזה נקרא המאמר הזה מורה הנבוכים" וכן הוא בהוצאת קאפח, ועוד. וכן נקרא בכמה ראשונים. אבל בכמה מקומות רגיל הראשי-תבות "מורה נבוכים".

ובהדרן על הרמב"ם משנת תשל"ה צוין:

כן הובא (ראשי תיבות זה "מו"נ") בכל מקום. – ובפתיחת הרמב"ם למו"נ קרוב לתחלתה "מורה הנבוכים". וכן נקרא בכמה ראשונים. וכן הוא בכמה אחרוני המעתיקים (ראה העתקת קאפח).

במכתב מעניין למהדיר רמב"ם בימינו (אגרות קודש כרך יט עמ' רס) מציין הרבי:

נהניתי לראות שאף שבהעתק המדוייק צריך שם הספר להיות "מורה הנבוכים", בה"א הידיעה, כמו שהובא כמה פעמים גם בדברי המעתיק אבן תיבון, הרי נתקבל בעם-ישראל לכתוב בלא הא, וכן הוא גם על המעטפה (=עטיפה) ובכותרת העמודים במהדורה של כ[בודו].

ספר ה'מורה' עורר סערה רבתי בעולם היהודי. התייחסות מעניינת לכך בליקוטי שיחות (כרך כו עמ' 34 הערה 84):

וכידוע שהמחלקות וההתנגדות היו נגד ב' הספרים (ספר המדע שביד ומורה נבוכים) בחדא מחתא.

וביתר פירוט התבטא הרבי בשיחת י"ג ניסן תשל"ח (שיחות קודש תשל"ח כרך ב, עמ' 173) :

כאשר שרפו, רחמנא ליצלן, את הספר מורה נבוכים – שרפו יחד עמו את ספר המדע שבי"ד החזקה – ולאחר מכן היתה תשובה הכי גדולה, איגרת הרמב"ן (ו, ג) עם עוד כמה עניינים שאין כאן המקום להאריך בהם...

מורה הנבוכים – בנגלה ובנסתר

בשנת תשמ"ה (התוועדויות תשמ"ה כרך ב' עמ' 1028) התבטא הרבי, וכך בעוד הזדמנויות:

שלא כדעת הטועים לחלק בין אישיותו של הרמב"ם בספר היד לאישיותו בספר מורה נבוכים – רחמנא ליצלן מהאי דעתא לתאר את הרמב"ם ז"ל בתור "אישיות מפוצלת"!

ולגבי ספר מורה נבוכים עצמו אמר הרבי בשיחת י"ג ניסן תשל"ח (שם):

כאשר מתבוננים באישיותו של הרמב"ם מבינים שלא יתכן שאדם השלם כמותו יערוך "חיבור שאינו שלם", יגיהו ויפיצנו בכל מקום.

ובהכרח, אפוא, שאותה שיטה שבספר המדע היא היסוד גם לספר מורה נבוכים וכן לאידך!

ואכן, לא אחת התבטא הרבי בסגנון (ראה לדוגמא: שיחת ח"י תשרי תשמ"א – שיחות קודש תשמ"א כרך א' עמ' 158):

פסק דין מפורש בספר הי"ד החזקה של "מורה הנבוכים" בדורו ובשאר כל הדורות...

בשיחה מיוחדת (ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 34) מתבטא הרבי בין השאר:

כמה עניינים בספר מורה נבוכים הם יסודות בידיעת ה' ונבואה, מלאכים ופירוש המקראות כו' אשר אינם מופנים דווקא לאחד מיוחד (אשר "הוא שלם בדתו ובמדותיו ועיין בחכמת הפילוסופים וידע ענייניהם כו' ונשאר במבוכה ובהלה") אלא לכל אחד.

ובפרט שספר מורה נבוכים הוא ספר של – וחלק מתורה, שעליה נאמר "התורה היא נצחית" (ראה גם שו"ת הרמ"א סימן ז (הובא בליקוטי שיחות חלק כג עמ' 36 הערה 42) ושם נסמן). וזה נוגע ליהודים בכל הדורות עד שמצינו בכמה פוסקים שלמדים הלכות ממורה נבוכים, והרמ"א (וכן אדמו"ר הזקן במהדורה קמא שלו) פותחים את שולחן ערוך אורח-חיים (סעיף הראשון שבסימן הראשון של חלק א' דשולחן ערוך) בעניינים שמקורם במורה נבוכים.

וראה צפנת פענח להרוגוצ'ובי (בפרט בליקוט שעל המורה נבוכים) כמה סברות ודעות שבמורה נבוכים בנוגע להלכה. וראה גם ליקוטי שיחות כרך טז עמ' 529 בהערה.

להעיר שבריבוי מקומות הובאו דבריו בספרי אדמו"ר הזקן, אור התורה להצמח צדק וכו' – ובציון המקור.

חיבה יתרה

בי"א ניסן תש"כ (אגרות קודש כרך יט עמ' רנט-רס) כתב הרב איגרת לפרופסור יהודה אבן שמואל, בתגובה על שיגורו כמתנה לרבי את שלושת הכרכים הראשונים של 'מורה נבוכים' בהוצאתו. הרבי כותב:

חיבה יתרה נודעת לרמב"ם ולספריו, בתוכם המורה-נבוכים, מנשיאי חב"ד, החל מבעל התניא והשולחן ערוך המביאו את המורה נבוכים בכמה וכמה מקומות, ולא עוד אלא שהצמח צדק היה לו שיעור מיוחד במורה נבוכים עם בן זקוניו וממלא מקומו החביב עליו כנפשו, והיה מבארו – את המורה נבוכים – על-פי יסודות תורת החסידות והקבלה, כמוכח מעלים אחדים שנשארו בכתב, וגם באו בדפוס ברשימות הצמח-צדק על המורה נבוכים.

ציוויתי לשלוח לכבודו בחבילה בפני עצמה ספר החקירה לצמח צדק אשר רשימות האמורות באו שם בדפוס, נוסף על תורת התוארים של הרמב"ם שנתבארה בכמה מאמרי חסידות שעדיין בכתב הם [נוסף על המאמר בספר לקוטי תורה לרבנו הזקן, דיבור-המתחיל אלה פקודי המשכן, ו עמוד ג].

בראשית המכתב מקדים הרבי:

נתרשמתי ביחוד מהיגיעה שהשקיע כבודו בכרכים הנ"ל בתור מהדיר ומפרש, ובפרט ששמעתי כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר כי [חיבה יתירה... – כנזכר למעלה].

ביאורים בחסידות מבוססים עליו

בשבת קודש פרשת תשא תשמ"ט (התוועדויות תשמ"ט כרך ב' עמ' 69-370) התבטא הרבי:

ועוד שכמה עניינים בספר זה – מורה נבוכים – נתבארו על-ידי הצמח צדק בתורת החסידות, שמעתיק לשונו ומבאר דבריו על-פי תורת החסידות...

מפורש יותר מופיעים הדברים בהתוועדות י"ג ניסן תשל"ח (שיחות קודש שם):

ובמיוחד כשרואים שאדמו"ר הזקן, הצמח צדק, כמו שאר הנשיאים (שבינתים ושלאחריהם) מביאים כמה וכמה דעות ושיטות מ"מורה נבוכים" ומפרשים אותם, ולא זו בלבד אלא שהם מבססים ומייסדים על דברי המו"נ עניינים של תורת החסידות – ולדוגמא בלקוטי תורה בתחילתו פרשת פקודי ועוד בכמה נושאים שבהלכה...

בנושא זה כותב הרבי (ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 39 הערה 119):

ראה ספר השיחות קיץ ה'ש"ת סוף עמוד 40 ואילך, דאדמו"ר הזקן למד עם הצמח צדק על דרך החסידות, ואשר לבד עצם הלימוד "אזי הסבא – אדמו"ר הזקן – כיוון בלימוד תיקון מסויים". עיין שם.

וראה ספר החקירה להצמח צדק (סה, ב) ביאורים במורה נבוכים. ולהעיר מאור התורה חוקת (עמ' תשעז כרך ה עמ' א'תרכז). וראה היום יום יט סיון שהצמח צדק למד עם המהר"ש "ספרי מחקר . . מורה נבוכים .. על-פי תורת החסידות". וראה ספר השיחות תורת שלום בתחילתו. חנוך לנער עמ' 28. וראה תורת שלום עמ' 244, דתלמידי המגיד כשבאו להרב המגיד "היו חדורים בידיעת המורה נבוכים" ("האבן זיי דורכגעטאן דעם מורה נבוכים"). ועיין שם הטעם, כי צריכה להיות ידיעה באלקות. וראה ספר השיחות תש"ב עמ' 4 ואילך.

"היה מקובל גדול"

בהתוועדות פורים תשכ"ב (תורת מנחם תשכ"ב עמ' 207) נתן הרבי טעם לפשר לימודם המשותף של אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש ומטרתו:

ידוע מה שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שהרמב"ם היה מקובל גדול, והסיבה לכך שנזהר ביותר שלא לגלות ענייני קבלה אפילו ברמז (בדומה למה שמצינו כמה רמזים בפירוש רש"י), הרי זה לפי שהיה אז זמן מסוכן לגלות ענייני קבלה אפילו ברמיזא. – עד כאן לשון הרב – ויש לומר, שלכן הנה לאחרי שעברה הסכנה, מצינו שהצמח צדק למד עם אדמו"ר מהר"ש הספר מורה נבוכים על-פי קבלה וחסידות.

דברים אלו מתאימים למסקנת הרבי (ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 39):

וכאשר ישנה הקדמה הדרושה דלימוד פנימיות התורה כפי שנתגלתה בתורת חסידות חב"ד על-ידי אדמו"ר הזקן, אזי אפשר להפיק גם מספר מורה נבוכים את העניינים בידיעת ה' בהתאמה עם תורת החסידות, ואז מתגלה כיצד "משה אמת ותורתו אמת" הן בנגלה והן בנסתר.

גם בשיחת כ"ף מנחם אב תשל"ד (שיחות קודש תשל"ד כרך ב סוף עמ' 379) דיבר הרבי על ביאור הצמח צדק לדברי המורה נבוכים (ח"ג פי"ז וראה גם שם ח"ג פנ"א) לגבי השגחה פרטית, שאינה בסכלים ורשעים כי ההשגחה היא לפי הדבקות שבשכל; וראה גם ליקוטי שיחות כרך ח עמ' 278-281; 282, בביאור דעת הרמב"ם במו"נ שם.

האזהרה וה'רחיצה'

ברשימת היומן תרצ"ג (עמ' שכא) מובאים דברים שסיפר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בי"ט כסלו ונרשמו על-ידי כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו:

האזהרה במשפחתנו [=בבית הרב] בלימוד החקירה היא עד עשרים שנה [והמדובר הוא על הספרים], עיקרים, כוזרי, מורה נבוכים.

אדמו"ר נ"ע למד בתחילה עיקרים, אחר כך כוזרי, ואחר כך מורה נבוכים.

הצמח צדק אמר ל[=בנו אדמו"ר] מהר"ש נ"ע : "בוא ונרחוץ את הרמב"ם" (כשהיה לומד עמו מורה נבוכים על דרך החסידות. מנחם מענדל [=הוספת הרבי נשיא דורנו]).