מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

שבת-קודש פרשת שמות
כ"ג בטבת

השכם בבוקר¹ - אמירת כל התהילים בציבור. אחר-כך לומדים בציבור במשך כשעה מאמר חסידות שיהיה מובן לכולם, ואחר-כך - התפילה.

הפטרה: "הבאים ישרש" (ישעיה כז,ו - כח,יג. כט,כב-כג)².

מברכים החודש. המולד - יום חמישי בבוקר בשעה 7:23 ו-9 חלקים.

ראש-חודש שבט, ביום השבת-קודש.

אין אומרים 'אב הרחמים'.

יום התוועדות. ההתוועדות - בבית הכנסת³. ובוודאי אפילו בשבתות החורף יש לחלק ההתוועדות או לסדרה באופן כזה שיוכלו המשתתפים בה להמשיך ההתוועדות בסעודת שבת בבתיהם⁴.

יום ראשון
כ"ד בטבת

יום ההסתלקות-הילולא של כ"ק רבנו הגדול, רבי שניאור-זלמן מליאדי נבג"מ זיע"א, בשנת תקע"ג, ומנוחתו-כבוד בעיר האדיטש⁵.

כל אחד ואחת, אנשים נשים וטף, ינצלו 'עת רצון' זו, כדי להוסיף:

א) בלימוד התורה - להוסיף בלימוד תורת הנגלה ותורת הנסתר (תורת החסידות). ללמוד לפחות פרק משניות המתחיל באחת מאותיות שמו הקדוש; וכן מתורת בעל ההילולא: סעיף בשולחן-ערוך שלו במקום שליבו חפץ, וכן פרק מספרו תניא קדישא, וכן עניין בדרושי חסידות שלו, ומה טוב עניין שהוא בעיתו ובזמנו - מתורה-אור לפרשת השבוע⁶.

ב) בעבודת התפילה - בסידורו השווה לכל נפש [כולל גם לימוד מאמרי חסידות שלו בעניין התפילה, החל מהמאמר 'הקול קול יעקב' שנדפס בהקדמת סידורו].

ג) בנתינת צדקה, ומה טוב - לעניין השייך לעבודתו המיוחדת של בעל ההילולא או למוסדות העוסקים בעבודתו ובעבודת רבותינו נשיאינו ממלאי מקומו⁷.

ד) לקיים התוועדות של שמחה [ב'יום הילולא רבא' זה, כפשוטו - שמחה גדולה ביותר, הקשורה ב'הילולא' חתונה דווקא... שזה מבטל מלכתחילה את השאלה אודות התוועדות ביום ההילולא⁸], בה יקבלו עליהם הנאספים החלטות טובות בענייני תורה ומצוות⁹.

פשוט, שאם מאיזו סיבה שתהיה לא נעשה הנ"ל או חלקו ביום השנה, צריך להיות תשלומין והשלמה בימים הסמוכים¹⁰.

יום ששי
כ"ט בטבת, ערב-ראש-חודש

דו"ח: "אולי כדאי לסדר שבכל ראש-חודש תהיינה הידיעות על-דבר חודש העבר (נוסף על התכניות להבא וכו')"¹¹. על כל אחד ואחת למסור (בכתב או בעל-פה) העתק מדיווח זה, למשפיע 'עשה לך רב' שלו (או שלה)¹².

בחודש מרחשוון תשל"ח שאל אחד מהשלוחים דעיה"ק צפת ת"ו את הרבי בדבר עריכת חתונה, והזכיר כמה תאריכים אפשריים וכתב סברות לכאן ולכאן, וביניהם התאריך יו"ד שבט. הרבי מחק תאריך זה¹³, והוסיף: "ידוע דעתי - בהקדם הכי אפשרי"¹⁴.

----------

1) בשיחת ש"פ קורח, מברכים-החודש תמוז ה'תשמ"א סי"א (שיחות-קדש תשמ"א ח"ג עמ' 760), מזכיר הרבי 'טענות' שיש לאנשים שונים אודות תקנות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בקשר לשבת מברכים: "לשם מה עליו למעט משינתו, ולהתעורר שעה או שעה וחצי (-כמה שנמשך זמן אמירת תהילים שלו) מוקדם יותר [מבכל שבת]?".

2) לוח כולל-חב"ד. ספר-המנהגים עמ' 32.

3) היום-יום ל' ניסן.

4) אג"ק כרך י עמ' ד. וראה גם שם עמ' סא.

5) לוח כולל-חב"ד. ע"ד פרטי מלחמת נפוליאון, בריחת אדמו"ר הזקן מלאדי וההסתלקות בדרך, ראה מכתב אדמו"ר האמצעי ועוד ב'ספר התולדות - רבי שניאור-זלמן, רבנו הזקן' הוצאת קה"ת, כפר-חב"ד תשמ"ו, ח"ד עמ' 1025 ואילך, ובקצרה ברשימת הצמח-צדק בס' אגרות-קודש, ברוקלין תש"מ, עמ' שכא. צילום המצבה בס' 'ימי חב"ד' ביום זה.

6) לקוטי-שיחות חכ"א עמ' 296.

7) ג' העניינים - לקוטי-שיחות שם עמ' 276, סה"ש תשמ"ז ח"א עמ' 270 ו'התוועדויות' תשמ"ז ח"ב עמ' 286, מוגה.

8) ובפרט ע"פ המבואר במכתב שבלקוטי לוי-יצחק (אגרות עמ' רמט. רנד) הרמזים בכך ש'הילולא רבא' של אדה"ז היתה בחודש טבת - שמזה מובן עוד יותר איך שהיא עניין של שמחה - לקוטי-שיחות כרך כא עמ' 277-278.

בהתוועדות כ"ד טבת תשי"ב ('תורת-מנחם - התוועדויות' ח"ד עמ' 262) ציווה הרבי לנגן ניגון ד' בבות של אדה"ז, וניגון "נייע ז'וריצי כלופצי".

9) 'תורת מנחם - התוועדויות' תשמ"ז ח"ב עמ' 292.

10) שם עמ' 286 הערה 66 - מוגה (ההדגשה במקור).

11) מענה שנדפס מכי"ק ב'כפר חב"ד', גיליון 974 עמ' 17. וגם היום שולחים זאת לקרוא ב'אוהל'.

12) ראה 'תורת-מנחם - התוועדויות' תשמ"ו ח"ד עמ' 174, ועוד.

13) ראה ט"ז וש"ך (יו"ד סי' שצה ס"ק ג) דס"ל שבכל יארצייט אין להשתתף בסעודה של שמחה, וכן נפוץ גם בין אנ"ש לנהוג לגבי יארצייט פרטי (וצ"ע שבאג"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (כרך יא עמ' יא) מסופר על חתונה שנערכה לא' מתלמידי תומכי-תמימים ביום ההילולא הראשון* של אביו נ"ע (תרפ"א) ללא כל הסתייגות. וכך נהגו רבים מהת' דליובאוויטש עצמה שהשתתפו וערכו נישואין ביום ב' ניסן. וע"ע).

----------

*) להעיר מדעת לחם הפנים סי' שצא (וסי' שעו בהג"ה ע"פ האר"י), באר היטב [כנראה - לא זה הנדפס במהדורות הנפוצות של השו"ע] שם ס"ק ג וערוה"ש סי"ד ועוד, שעניין זה הוא רק בשנה הראשונה - הדעות בזה נלקטו בנטעי גבריאל הל' אבילות ח"ב פרק כב ובהערה ב' שם.

14) קונטרס 'השליחות לארה"ק, תשל"ו-תשל"ח' עמ' ק. וידוע שמפני המצב בנדון ביטל הרבי את הגבלות התאריכים שהיו נהוגים בחב"ד (חוץ מההגבלות שע"פ שו"ע, כמובן), כמובא בשערי הל' ומנהג ח"ה עמ' רסז, 'התקשרות' גיליון קסא עמ' 18.