הוא מזקני אנשי החברה-קדישא בארץ. מאחוריו עשרות שנים של עיסוק בעבודה הקשה והכואבת הזאת. אך אף-על-פי שהוא כבר מתקרב לגיל שמונים וחמש אין יצחק דנציגר חושב לפרוש. "לפני שנים רבות החלטתי שאפרוש רק כאשר הבאת נפטרים לקבר ישראל תיהפך לעבודה, לעניין טכני, נטול רגש", הוא אומר. "ברוך ה', זה לא קרה לי, ולכן אני ממשיך".
את עיסוקו בעבודת הקודש הזאת מלווה כאב אישי כפול. "פעמיים נדרשתי ללַוות למנוחת עולמים אנשים צעירים ממשפחתי הקרובה", הוא מספר. "הראשון היה חתני אילן בן דב, שנפטר בגיל 29 בעקבות תאונת דרכים. הוא פונה עם הפצועים למרכז הרפואי סורוקה, וביקש מהרופאים לטפל בפצועים האחרים. הוא עצמו נראה בסדר ואיש לא הבחין שיש לו דימום פנימי כבד. כשהתמוטט כבר לא היה מה לעשות. הוא הניח תינוק בן חצי שנה שלא זכה להכיר את אביו".
נפילת הנכד
לפני כשנתיים הִכה המוות שוב במשפחתו, כאשר נכדו, בן-ציון חיים הינמן הי"ד, נהרג בפעילות צבאית במחנה הפליטים עין בית-אילמא בשכם. הוא נפל שבועיים לפני שחרורו. "זו הייתה טרגדיה קשה ביותר", מספר הסבא. "כאיש החברה קדישא התבקשתי להיכנס עם אביו ולזהות אותו. ליבי נקרע בקרבי. את התחושות הקשות הללו תרגמתי להמשך הפעילות בחברה-קדישא. אני יודע מה עובר על המשפחות וזה מסייע לי להוסיף לשמור על הרגש בעבודת הקודש".
המגע הראשון שלו עם העיסוק הזה היה כשהיה ממפקדי הפלוגה הדתית של חי"ש (חיל השדה) תל-אביב. הוא נקרא לזהות לוחמים שנרצחו בידי פורעים ערבים בדרכם לבן-שמן. "זו הייתה הפעם הראשונה שגיליתי כי יש בי כוחות-נפש לעסוק בפעילות זו", הוא אומר.
מנהגי גרמניה
את העבודה הזאת הוא עושה כל חייו בהתנדבות. בעבר היה לו משרד פרסום וממנו התפרנס. בשלב מסויים החל להתנדב ב'חברה-קדישא – איחוד'. זה גוף שדואג לקבורתם של נפטרים יוצאי גרמניה, מתוך שאיפה לשמר את מנהגי הקבורה המיוחדים של הקהילה. "ברגע שקיבלנו הודעה על פטירת אחד מחברי הקהילה, היינו נכנסים לפעילות ודואגים לכל סידורי ההלוויה ולסיוע לבני המשפחה", הוא מסביר.
כיום הוא פועל בחברה-קדישא תל-אביב יפו והמחוז. הוא טוען כי הציבור אינו יודע להעריך את מסירותם ועבודתם הקשה של אנשי החברה-קדישא. "כמה מוּדעים לכך שאני וחבריי ב'איחוד' עושים את עבודת הקודש בהתנדבות? כמה יודעים שכל חברי ההנהלה שלנו בגחש"א תל-אביב-יפו והמחוז עושים את עבודתם בהתנדבות גמורה?", הוא קובל.
יש עלויות
אחת הטענות הרווחות היא על הסכומים הגבוהים הנגבים על קניית חלקות. הטענה הזאת מקפיצה אותו: "אנשים חושבים שאנו עושים הון תועפות ממכירת חלקות. הציבור אינו יודע מה הן העלויות העצומות הכרוכות בטיפוח ובשימור בית-עלמין. הביטוח הלאומי משלם לחברה-קדישא על הוצאות יום הקבורה, וכל השאר נופל על כתפיה. הדרך שלנו לממן זאת היא על-ידי מכירת חלקות קבורה בחיים, וגם כאן יש תעריף שהמדינה קבעה ואסור לחרוג ממנו. בכסף הזה גם נעשים הרבה מעשי צדקה, שהם חלק מתפיסתה של החברה-קדישא כגוף העוסק בחסד של אמת".
דנציגר: "אני יודע מה עובר על המשפחות" | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
