לימוד אחר תיקון חצות
"בבירור הלכה ומנהג" בגיליון תשצ"ו, בעניין מה שכתב הרי"פ בנושא ההבחנה שבדברי אדמו"ר הזקן בסוף סדר תיקון חצות, שלפני חצות יש ללמוד משנה ולאחרי חצות זוהר; ומחזק את ההסבר שהוא מטעם המבואר בלקוטי תורה (לעומת מה שכתב בהלכות תלמוד-תורה) שזוהר הוא בכלל מקרא שזמנו רק לאחר חצות. עיי"ש.
והנה בפשטות צריך לומר שדברי אדה"ז בסידור מתבססים על המובא בשולחן-ערוך שלו הן במהד"ב א, ב, והן במהדו"ק א,ח, שלאחר תיקון חצות יש לעסוק במשך כל הלילה בתורה שבעל פה (וראה במראה מקומות שבהוצאה החדשה על שייכות לילה לתורה שבעל-פה, ואכ"מ).
ואם כן ברור אפוא שאף זוהר הנלמד לאחר חצות נכלל בלימוד תורה שבעל-פה ועל דרך משניות, וכנפסק בהלכות תלמוד-תורה לאדמו"ר הזקן פ"ב סוף הל' א', שזוהר ב"שליש בתלמוד".
ובעניין התימה לסיבת החילוק שבין הלימוד משנה (שבתורה שבעל-פה) לפני חצות, לבין לימוד הזוהר (שבתורה שבעל-פה) לאחר חצות – צריך לומר שהוא מטעם "דבר בעיתו מה טוב" (משלי ט"ו, כ"ג), שכמבואר בחז"ל (עירובין נ"ד, א') על הפסוק, יש ללמוד כל דבר מתאים לזמנו כמו הלכות החג בחג וכו' (ראה רש"י על הגמ' שם, ובמשלי שם. ואם כן בלילה יש ללמוד בכלל תורה שבע"פ (שהוא מדת לילה-מלכות), ועל-פי המוזכר ומבואר בראשית חכמה (שערי קדושה פ"ז ע' קנ"ה, ועוד) יש ללמוד דווקא משנה, ומופיע בפוסקים (מכתבי האריז"ל), באר היטב או"ח ס"א סק"ו בסופו (וראה גם במשנה ברורה שם ס"ק ט') "שיעור משניות קודם לכל דבר ועל-ידי זה זוכה לנשמה כי משנה אותיות נשמה. ואם זכה לחכמת אמת עת ההיא מסוגלת מאד".
וראה בלקו"ש חל"ד ע' 45 הע' 37 ובפרט הע' 43, אודות שייכות דלימוד פנימיות התורה ללילה דווקא, ועל כן מציע אדמו"ר הזקן לחלק את הלימוד לב' זמנים, חלק הא' לימוד משנה לפני חצות, ובחלק הב' לימוד הזוהר לאחר חצות. היות שבזוהר זה (שמציע ללמוד) יש כמה מעלות יחדיו: א. לימוד תורה שבעל-פה. ב. לימוד הזוהר (פנימיות התורה). ג. לימוד עניני מעלת לימוד התורה לאחר חצות, שהוא "דבר בעיתו", כאמור (מעלת הלימוד בזמן זה (שלאחר חצות) נתבאר במיוחד בזהר, ולא בשום מקום אחר, כידוע).
הרב אשר גרשוביץ, צפת עיה"ק
חזרה על שחרית בראש-חודש אחר מוסף (והמסתעף)
א. בגיליון תשצ"ה (ב'לוח השבוע' הערה 29) מובא פסק אדמו"ר הזקן (או"ח קכו' ג') שאחר תפילת מוסף אם נזכר שלא אמר יעלה ויבוא בשחרית, לא חוזר. עד-כאן-דבריו. והועלה נדון אם להחמיר שיחזור לפי המובא בשו"ת הרשב"א שהובא במשנה ברורה סימן תכ"ב (ושלא נדפסה בימי אדמו"ר הזקן). הסיבה שהובאה להחמיר הוא על-פי הכרעת הרבי (התועדויות תשמ"ו ח"ד ע' 94 (ולא כפי שנדפס – תשמ"ז)) – שפוסק גדול קדמון שמחמיר יש להחמיר כמותו נגד דברי הפוסק האחרון.
ברם, יש לדון דשמא כשפטור מלחזור על התפלה, אסור לו לחזור משום ברכה לבטלה (מלבד אם ישתמש בעצה של תפלת נדבה על תנאי וכיו"ב). וב"פסקי תשובות" (שם הערה 24) הובא מ"טהרת השולחן" שכתב כמסתפק שמא ש"ץ ששכח יעלה ויבוא יוכל להחמיר ולחזור לבד על התפלה, וכך אין טורח ציבור. ובכל אופן כתב שאחרי מוסף לא יחזור. עכ"ד. ומשמע שיש כאן חשש ברכה לבטלה, ושב ואל תעשה עדיף, וכן הועתק למעשה (בעניין יחיד) בקצוש"ע עם פסקי אדה"ז בהלכות ראש-חודש.
ואם נאמר שבכגון דא בודאי היו מתקבלים דברי הרשב"א (שבמקרה כזה הולכים כהפוסק גם להקל כפי שרואים שם בשיחה שם), הנה ודאות זאת יתכן שהיא רק במקרים מסויימים [וכגון הדוגמא משוע"ר יו"ד סימן קפ"ט סעיף י"ג (שהובאה גם בהתוועדויות תשמ"ה ח"ד ע' 2119) מכריע נגד כמה פוסקים שבנו דבריהם על יסוד הרמב"ן. ועקב שהתגלה לשון הרמב"ן המלא שלא נדפס בימיהם. ובמקרה כזה דווקא פוסק אדמו"ר הזקן ללכת לקולא נגד הפוסקים האחרונים [וכמבואר בזה "בכללי הפוסקים וההוראה" הוצאת מכון אהלי שם עמוד צ"ח. ומבואר שם דברי הרבי על האפשרות לפסוק כמהדורה קודמת של הרמב"ם, הרי כאשר פסקו כמותה זהו דווקא כשברור שכך סבר מתחלה, מה שאין כן כשהפוסקים הבינו אחרת מכוונת הפוסק עקב העתקת דבריו בקיצור].
אבל בשאר הדברים, האם אומרים שהאחרון ודאי היה חוזר בו או שרק יש לנו בזה ספק, הנה הדבר לא פשוט באחרונים. שהרי מהרח"ק בשו"ת שמחת כהן ח"ו סימן ב' כתב שאין וודאות שהאחרון היה חוזר בו, ומידי ספק לא יצא. וכן בשו"ת תשורת שי ה"א סימן תט"ו כתב בכגון דא לשון ספק שאפשר שאם הבית-יוסף היה רואה דבריהם היה פוסק כמותם. ובכגון דא הכרעת הרבי, כנ"ל, לשנות הפסק רק לחומרא.
ובפרט שבעל דין זה שהובא בשולחן-ערוך רבנו הוא הרמ"ע מפאנו, מגדולי המקובלים בדורו של האר"י אשר יש עניינים בדבריו שגם כאשר בנגלות ידבר, "מלין לצד עילאה ימלל", כפי שהאריך ב"כנסת יעקב" בקונטרס כללי הרמ"ע. והרי תפלת מוסף היא בדרגה בענייני האלוקות ש"לא שייך בחינה זו כלל" (- הבחינה השייכת להזכרת יעלה ויבוא), ולא בגלל ש"הזכיר בשחרית" כפי שזה בפשט [וכמובא בארוכה ב"אבן השוהם" סימן תכ"ב ס"ק ג' בשם שער הכוונות (ענין ראש חודש דף עי"ן)].
כך שיתכן שאחר דרגא זו הנפעלת על-ידי מוסף לא שייך השלמה (זולת אם יש דבר חדש כמו ברכת המזון או מנחה. וכן גם מטעם זה יתכן שהיה אדמו"ר הזקן פוסק כהרמ"ע גם אם היה רואה את דברי הרשב"א (גם אם בשולחן-ערוך עצמו היה משאיר פסק לפי הפשט כדרכו בדרך כלל במהדורה שלפנינו).
הרב משה שמעון חביב, רחובות
'קבלה' מהי?
בגיליון התקשרות, בראשית עמ' 12, הובא צילום כתב-יד-קודש רבנו, בו נכתבה המילה 'קבלה'. ובצד הצילום פוענחו המילים: היינו לאשר את הקבלה.
הכוונה היא בפשטות: היות שבמכתב שנכתב לרבי נכתב כי מצורף סכום לצדקה, הורה הרבי למזכירות לשלוח ולהחזיר קבלה, הנקראת בלע"ז Recipt.
הרב שלום דובער חייקין, רב ק' חב"ד – ליובאוויטש, קליוולאנד, אוהיו | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
