זמן התפילה בשבת בבית-כנסת חב"ד
ברצוני להעיר על כמה נקודות שנזכרו בגיליון תשפז (עמ' 15-16) בעניין זמן התפלה הראוי להיקבע בשבת בבית כנסת חב"ד.
בסיכום המאמר הנ"ל נכתב ש"אם רוב הציבור לומד חסידות כשעתיים לפני התפלה, ניתן להתפלל בשעה 10, ואם לומדים כשעה – בשעה 9. אבל אם רוב הציבור עוסקים אז בעניינים אחרים צריך להתפלל מוקדם יותר". היינו שנקט בפשיטות שמהראוי לקבוע את זמן התפילה לשעה 10, אלא שסייג זאת בתנאי שהציבור אכן לומד חסידות עד אז, שאם לא כן מהראוי להתפלל מוקדם יותר (כנראה הכוונה לזמן שרוב קהילות ישראל (עכ"פ האשכנזים החסידים) מתפללים, שהוא שעה 8 לערך). ועל כך יש להעיר:
ראשית, בנוגע להנחה הפשוטה שמהראוי לקבוע את זמן התפילה לשעה 10:
א. בגיליון הנ"ל ע' 15, צוטטו דברי הרבי שאמר לרב יאלעס ז"ל, במענה לשאלתו מה המקור להנהגה בביהכנ"ס ב-770 שמתחילים להתפלל שחרית [=בשבת] בשעה 10 בבקר: "הסדר אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר כאן היה, שהיו נעמדים לתפילה בשעה 10" – הנה מתיבת כאן משמע שלפני-כן, במקומות חנייתו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ כגון ריגא, אטוואצק וכיו"ב, לאו דווקא שהתפללו בשעה זו וייתכן שהתפללו בשעה מוקדמת1 יותר2. רק כשכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ הגיע לארה"ב, שסגנון החיים בה הוא שסדר היום מתחיל מאוחר יותר – כמו לגבי שעת פתיחת החנויות בימות החול, שרבות מהן נפתחות לא לפני השעה 10, וכיו"ב – ובהתחשב בעובדה שבשבת קמים מאוחר יותר מימות החול, הנהיג להתפלל בשעה 10.
ואם כנים הדברים, נמצא שקביעת זמן התפילה בשבת לשעה 10 אינה דבר מקודש, ורבותינו נשיאינו מעולם לא התכוונו לזה בדווקא, אלא שכך התאים יותר לפי סגנון החיים בארה"ב.
ב. ויש להביא אסמכתא לכך מהוראה ברורה של הרבי שניתנה לציבור (לא ליחיד) כהוראה למעשה, לעניין קביעת זמן התפילה בשבת, כאשר רצו להקדימו לשעה 8 (וללמוד חסידות כשעה קודם), והרבי אישר זאת וכתב "אינו חשוב השינוי".
[התשובה ניתנה להרה"ח ר' חיים שלמה שי' דיסקין, רב קהילת חב"ד ומנהל בית חב"ד בקריית-אתא, שבזמנו שאל את הרבי על קביעת זמן התפילה בשבת, לאחר שבית-כנסת מסוים התנה את כניסת קהילת חב"ד אליו, בין השאר, בכך שזמן התחלת התפילה בשבת יישאר בשעה 8 (וזאת חרף העובדה שבמקום הקודם בו התפללו אנ"ש חסידי חב"ד, היו רגילים להתפלל בשעה 9). בנוסף הודיע לרבי, שאנ"ש מוכנים לקבוע את השיעור בחסידות בשעה 7. והמענה על כך היה: "אינו חשוב השינוי"].
ומזה נראה שמה שחשוב בעיני רבותינו הוא לימוד חסידות לפני התפילה (הנכון הוא (לפחות?) כשעה, וכן הוא במכתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לעניין סדר ההנהגה בשבת מברכים, נדפס בקובץ מכתבים שבסוף התהילים 'אהל יוסף יצחק' עמ' 192 ובס' המנהגים עמ' 30), אבל זמן התפילה (שיהיה דווקא בשעה מאוחרת) כנראה "אינו חשוב".
ג. ומה שכתבו על הקשר בין זמני התפילות ב-770 וסדרי הישיבה שם, שכאילו זמני התפילה של הרבי נקבעו לפי סדרי הישיבה: העובדות והזמנים שהובאו נכונים, אבל כנראה לא זה היה העיקרון היחיד לקביעת זמני התפלה. והוכחה לכך, שהרי החל משנת תשמ"ח התפללו ב-770 גם בימות החול בשעה 10, וזאת, כמדומה, לא מצד הישיבה אלא מצד הרבי. ובפרט קביעת זמן התפילה בשבתות וחגים, שלא מסתבר שהזמנים נקבעו לפי זמני הלימוד של הישיבה. וכמו שאכן מצינו שהרבי ציין – בתשובתו הנ"ל לרב יאלעס בנוגע למקור קביעת זמן התפילה בשבת – רק את הנהגת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ כאן, ולא את סדרי הישיבה.
ולעניין ההנחה-המסקנה השנייה במאמר הנ"ל (הנשענת על דברי הרבי להרב משה אדרעי שי') שאם ישנם כאלה המנצלים את איחור זמן התפילה לבזבוז הזמן – לא ימשיכו להתפלל בשעה 10 – יש להעיר ולהבהיר:
דברי הרבי ב'יחידות' של הרב אדרעי שי' נאמרו לגבי בית-ספר למלאכה, ושם נאמר אודות הכיתות הגבוהות: "אם הם לומדים שעתיים לפני התפילה, ואין ביניהם [כאלה] שמנצלים זאת לבזבוז הזמן עד 10 – יוכלו להמשיך כהסדר שהיה עד עתה". משמע שאם יש, אפילו יחידים, המנצלים זאת לבזבוז הזמן – לא ימשיכו להתפלל בשעה 10! אמנם ברור שזוהי הוראה חינוכית מיוחדת לבית-ספר למלאכה בלבד (שאינו ישיבה, אלא כשמו "בית-ספר למלאכה"), ובו כל לימוד החסידות קודם התפילה הוא חידוש, ולגביו נאמרה ההוראה שאם יש כאלה שמבזבזים את הזמן ולא נקלט אצלם כל העניין – שיתפללו (כולם) בשעה מוקדמת יותר. אך ודאי שהוראה זו אינה שייכת לישיבת תומכי תמימים או לבתי-כנסת חב"ד, שבהם לימוד החסידות קודם התפילה הוא גם מנהג וגם הכרח שאי אפשר בלעדיו, שלכן אין סיבה להקדים את זמן התפילה בגלל כאלו שאינם מנצלים את הזמן כראוי.
והמסקנה למעשה היא העיקר – ברור שהמנהג הרווח אצל חסידים הוא להתפלל בשבת בשעה מאוחרת (יחסית) כדי להקדיש את הזמן שלפני התפילה ללימוד החסידות. ואם אכן יש חולשה בקהילה מסוימת בלימוד החסידות, הרי שעל הרבנים והמשפיעים מוטלת החובה (והזכות הגדולה) לחזק את לימוד החסידות, אך לא להקדים את זמן התפילה3.
הרב יעקב הלוי הורוביץ, ראשון לציון
_____________________
1) ראה ב"כפר חב"ד" גל' 1342 עמ' 28 מזכרונות הרה"ח רצ"ה פוקס במחיצת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ באוטבוצק, שהמנין של הרבי בשבת היה מתחיל בשעה תשע. ועוד שם, שגם בראש השנה התחילו בשעה זו, ושהרבי התפלל עם המנין. כמו כן התפרסם צילום טבלת סדר היום של ישיבת תומכי תמימים בלודז, ושם שהתפילה בשבת התחילה בשעה 9:00 (וראה עוד בכפ"ח שם, שבישיבה באוטבוצק למדו חסידות בשבת עד 9:30, והיו מתחילים את התפילה בסביבת עשר. ומסתברא מילתא, שאם הם לא התפללו באותו זמן של הרבי - כנראה שלא ידעו "פרק" בהתקשרות...). ומעניין לבדוק איך נהגו בליובאוויטש, רוסטוב ולנינגרד.
2) וראה המובא בס' 'עבד מלך' (עמ' 419) ממכתבו של הרה"ח ר' יהודה לייב ראסקין הי"ד מווארשא אודות י"ב תמוז תרצ"ב שחל בשבת-קודש, בהיות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בעיר-הקייט דרוסקניק (בדרום ליטא): "...ולמחר התחילו להתפלל בשעה 9, ואדמו"ר התפלל עם הציבור..." - המערכת.
3) עכ"פ – לא כפתרון-חובה, כפי שנכתב בגיליון הנ"ל (כי עצם הדבר, עכ"פ כשיש לו סיבה, אינו מופרך לדעת הרבי, כאמור לעיל ס"ב) – המערכת.
קדיש על פסוקים מלוקטים
ב'התקשרות' גיליונות תשנ ותשנז הובא מ'הגהות [הרבי] לסידור רבנו הזקן'1 בשם ספר 'פסקי הסידור' להגרא"ח נאה2, שלפני ברכו של ערבית סידר אדמו"ר הזקן לומר מזמור 'שיר המעלות'3 כולו, ולא כסידורי הרש"ש, בן-איש-חי ועוד, שסידרו לומר רק ג' פסוקים כדי לומר חצי-קדיש, כיוון שאדה"ז פוסק כהדעה שאין לומר קדיש אחר פסוקים מלוקטים אלא אחרי מזמור שלם בלבד. ובגיליון תשנ"ז שאלו על זה מאמירת קדיש אחר 'עלינו' שגם בו יש רק פסוקים מלוקטים. ובגיליון תשפ"א כתב הרב ראסקין לחלק, שפסוקים שנשתלבו לתוך תפילה שלימה דינם כ'מזמור', אבל דבריו דחוקים, והוא בעצמו הביא שם מס' 'דרכי חסד' שאין אומרים קדיש אחר 'צידוק הדין' (אלא אחרי מזמור מ"ט שאומרים אחריו) אף שגם הוא "תפילה שלימה".
הרב יעקב פינטו, כולל אברכים רמלה
______________________
1) עמ' סט.
2) אות סה.
3) תהילים קלד. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
