"לעשות הכול כדי להיכתב ולהיחתם לטובה בריבוי" – ענה הרבי לבחורה בעונת השידוכים * על סגולה להצלחה בתקיעות, ותיקון למי שלא שמע * רמזי הקבלה לאכילת תפוח דווקא * על צילום כ"ק אדמו"ר הרש"ב בעת אמירת תשליך ועל הוראה מיוחדת לנתינת צדקה לפני היום הקדוש * לרגל השנה החדשה
מאת הרב מרדכי מנשה לאופר
הפצת מאמר לראש השנה מבעוד מועד
בכ"ח באלול תש"ז ('ימי תמימים' כרך א' עמ' 206) כותב הרבי (אז חתנא דבי נשיאה, כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ) ל"הנהלת ישיבת אחי תמימים ליובאוויטש בתל-אביב" מכתב ובו הקטע הזה:
מוסגר פה מאמר לראש השנה הבא-עלינו לטובה, שהקדים כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א לתתו בכתב, למען יוכל להגיע גם למקומות הרחוקים בהקדם האפשרי, והוא בשביל התמימים, תלמידי הישיבה ואנ"ש. ובטח יסדרו באופן שיגיע לרבים, ובודאי יודיענו מקבלתו ואיך סודר פרסומו היאות.
סגולה להצלחת התקיעות
סח הרה"ח הרה"ת ר' יהודה לייב ביסטריצקי (הדברים נדפסו ב'כפר חב"ד' גיליון 804 עמ' 34):
בערב ראש השנה של אחת השנים – התוועד הרבי בשבת האחרונה של השנה ואמר מאמר דיבור-המתחיל "כתפוח בעצי היער". בליל ערב ראש השנה הגעתי ל-770, וכיוון שהתגוררתי באותה עת מרחק שלוש וחצי שעות נסיעה מ-770, הגעתי בשעה אחת בלילה ולא הרשו לי להיכנס ליחידות... נעמדתי בזאל הקטן מול הדלת הפתוחה לגן-עדן התחתון (במקום שבו הרב חודקוב היה עומד ומתפלל), לקחתי ספר תהילים והתחלתי להתפלל, אחר-כך התכוננתי לחזור לביתי.
לפתע נפתחה דלת חדרו של הרבי והרבי יצא. כשראה אותי עומד שם, ניגש אלי ואמר: "לייבל, מה אתה עושה כאן?". אמרתי לרבי שיש מנהג שילד בא לאביו לבקש ברכה בערב ראש-השנה, ומאחר שלא נותנים לי להיכנס לאבא, נעמדתי לומר תהילים. שאל אותי הרבי: "האם השנה אתה מתכונן לתקוע בשופר?". עניתי בחיוב. אמר הרבי לרב חודוקוב: "היכן ה'געליס' [=עלי ההגהה] של המאמר דיבור-המתחיל כתפוח שנאמר בשבת?". הרב חודוקוב ענה שהם נמצאים בחדרו של הרבי (למחרת המאמר יצא-לאור), והרבי מסר לרב חודוקוב את מפתח חדרו הק' כדי שייכנס להביא זאת.
כשקיבל [הרבי] את הדפים, מסרם לידי ואמר: "קח את זה ותאחז את זה בשעת תקיעת שופר – ושהתקיעות שלך יישמעו".
[ככל הנראה מדובר בערב ראש-השנה תשט"ו; המאמר נאמר על-ידי הרבי בהתוועדות ש"פ ניצבים-וילך כ"ז אלול תשי"ד – 'תורת מנחם' כרך יב עמ 214-210. המאמר ביסודו הוא מאמר אדמו"ר הזקן שנדפס בקונטרס בפני עצמו בשנת תשי"ד (עם הערות ומראי מקומות מכ"ק אדמו"ר), ולאחר מכן ב'אור התורה' שיר השירים (כרך א') עמ' קפח ואילך. עלי ההגהה שבהם מדובר הם עלי ההגהה האלה].
תיקון אי שמיעת שופר
מעשה ביהודי שביקש מהרבי תיקון על אי שמיעת תקיעת-שופר בראש-השנה. הרבי השיב:
לימוד דא"ח על דבר תקיעת שופר.
כלומר התיקון לכך הוא, לימוד מאמר חסידות המבאר את עניין תקיעת שופר.
"מי יבוא אחרי המהרי"ל"
הקטע הבא נכתב על-ידי הרבי ככל הנראה בחודש תמוז תש"ט, וזה לשון קדשו:
במחזור הדרת קודש (שלתוכו נכנס הרבה מ[=שולב חומר רב מהספר] מעגלי צדק] ע' קח: וראוי לברך על התפוח ב[ורא] פ[רי] הע[ץ] וא[חר] כ[ך] אומר תחדש עלינו שנה ט[ובה] ומ[תוקה] ואוכל התפוח בדבש.
תפוח דוקא – הנה מי יבא אחר המהרי"ל [=אבי מנהגי אשכנז] הובא בד[רכי] מ[שה] שמרמז על ח[קל] ת[פוחין] ק[דישין], ולולא דמסתפינא יש להעיר מז[הר] ח[לק] ג קלג, ב דכתב דמיני חיי כו' ומז[הר] ח[לק] ג עד, א. ובשני המקומות מדבר בתפוח ולא באתרוג (תוד"ה פריו שבת פח, סע"א) כי משבחו בטעם מתוק ובג' גוונין. ואולי עדיפא לי[ה] למהרי"ל הרמז דחקל-תפוחין-קדישין כי בר[אש] ה[שנה] הוא בנין המל[כות] מ[ה] שא[ין] כ[ן] תפוח עצמו שהוא מחולק משאר פירות בזה ששייך דוקא לז[עיר] א[נפין] ולכן מתרץ שהרמז כאן הוא לשדה התפוחים ומל[כות] ולכתחילה בשם בעל העיטור הלכה למעשה ובקשת רחמים לא הוי הפסקה בין ברכה לשתי[ה].
הקטע הנ"ל הוא מצילום גוף-כתב-יד-קדשו, נדפס בתשורה שהוציא לאור נאמן 770 הרה"ח ר' מאיר שי' הארליג לפני כמה שנים ב"אגרות ומענות" עמ' 5.
תוכן מענה זה (בשינוי לשון) מופיע גם במכתבו של הרבי לגה"ח רבי שלמה יוסף זוין, מי"ח בתמוז תשי"ט (אגרות-קודש כרך ג, עמ' קמג-ד). המכתב הוא ביאור "במה שהעיר והקשה על מנהגנו המובא ב"היום יום" א' תשרי תש"ד: יהי רצון שעל התפוח – אחר הברכה וקודם האכילה".
ואולי – משער מהדיר התשורה הנ"ל – המכתב שלפנינו [=ליתר דיוק: הקטע] הוא מהדורה קמא למה שנדפס באגרות קודש שם.
[להוסיף: מהרי"ל שבו מדובר הוא אבי מנהגי אשכנז. ראה גם 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רסג ובהערה 13].
גויים מצלמים תשליך בליובאוויטש
ברשימת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ממוצאי ראש-השנה תרס"ו, הוא כותב:
"בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (מהורש"ב נ"ע)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר...".
סיפור זה הוא, ככל הנראה, המקור לדברי כ"ק אדמו"ר נשיא-דורנו בחודש תשרי תש"ל באחת מסעודות החגים ('המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רסה):
..."מעשה רב" בתקופת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע אשר כמה וכמה שנים נהג "לילך אל הנהר... מחוץ לעיר" בראש השנה כשחל בחול, יחד עם כל הקהל באופן ד"ברוב עם הדרת מלך". בשנה מסוימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה [=מצלמה] ורצה להנציח את תואר פני קדשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר).
[אגב: דייק הרבי בלשונו "במישהו שהחזיק ורצה להנציח..", כי אכן לפועל לא ידוע אם יצאה מזה תמונה (כמו שכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מציין בעצמו: "ולא אכחד אשר הייתי נהנה אם הצילום עלה ליפה"].
הכתיבה והחתימה טובה – תשפיע על השידוך
בשלהי חודש אלול תשל"ג כתבה בחורה לרבי אודות הצעת שידוכין בארץ-הקודש, לאחר שהגיעה לחצר הרבי ב-770 לחודש החגים. הרבי הגיב (אגרות קודש כרך כח עמ' שלג):
כל הנזכר לעיל [= הצעת השידוכין] הרי נוגע למעשה רק לאחרי חזרתה לארץ-הקודש ת"ו ובנתיים – הרי תתחדש שנה חדשה וכתיבה וחתימה טובה בכל הנוגע לכל אחד ואחת ולכן תעשה כל התלוי בה שתיכתב ותיחתם לטובה בריבוי – כולל גם החלטה בהנ"ל לטוב – ותחליט בחזרתה.
קונטרס "הלכות ראש השנה יום-כיפור וסוכות"
בי"א תשרי תשכ"ו כותב הרב חודוקוב לרב אפרים וולף ('ימי תמימים' כרך ג, עמ' 321):
שמח אני להודיעו כי מה שעשה את הקונטרס המיוחד מהשולחן-ערוך להלכות ראש השנה וכו' כדי לאפשר הלימוד בו תיכף ומיד מבלי לחכות עד שתיגמר הדפסת כל הכרך, מצא כ"ק אדמו"ר שליט"א [לענות]:
טוב ונכון מאד ודבר בעיתו.
באחת השנים עלה בדעתו של הרה"ג הרה"ח ר' שמואל אלעזר היילפרין ע"ה (רב שכונת בית-ישראל בירושלים ת"ו, יושב ראש איגוד הצאצאים ומחשובי רבני אנ"ש) להוציא לאור מהדורה מיוחד של "מחזור שלם לשלוש רגלים", על-פי נוסח האר"י, נוסח חב"ד. במכתב לרבי פירט את הצעתו, כולל רעיון לגיוס נדיבים, בין השאר באמצעות "הקדשות" יקיריהם וכו'.
במענה כתב לו הרבי:
1) 1) בכלל נכון וטוב הדבר וכו'. 2) כמובן אחריות גדולה בדבר הן בחסר וגם ביתר (כיוון שהדבר חדש מעיקרו) ותוגדל באין ערוך – באם יו[ציאוהו] ל[אור] ע[ל] י[די] מוסד חב"ד רשמי (שאז, סו[ף] ס[וף] חוזרת עלי האחריות).
2) מ[ה] שא[ין] כ[ן] – באם יו[ציא] ל[אור] ע[ל] י[די] (ובתור יזמת) איש פרטי שאז מובן – באם יבקש מכ[ל] א[חד] וא[חד] הערות וכו', יקדים שזהו "נסיון" מבלי כל אחריות וקביעות נוסחאות ומנהגים, ולכן גם ניתוספו מ[ראי] מ[קומות] וכו' שיבחון כ[ל] א[חד] וא[חד] ושגיאות מי יבין וכו'.
3) ע[ל] פ[י] ז[ה] פתוחה ג[ם] כ[ן] הדרך להקדשות השתתפות מנדבים וכו'.
"להצלחה בתפקידה האחראי"
מכל העולם נשלחו לרבי מאות ואלפי מכתבי ברכות לקראת השנה החדשה. הפונים ביקשו להתברך והרבי היה משיב בדרך כלל בנוסח אחיד, ששולבו בו שינויים קלים בהתאם למתבקש. להלן כמה תשובות של הרבי לפונים אליו.
לקראת שלהי שנת תשל"ב, שיגרה לרבי פ"נ אשה ששימשה בתפקיד מזכירת ראש הממשלה דאז, הגב' גולדה מאיר. בתגובה שיגר לה הרבי את המכתב הבא (פרסום ראשון):
ב"ה, בין כסה לעשור, ה'תשל"ג
ברוקלין נ.י.
לכבוד מרת אביבה תחי' צפני'ה
ברכה ושלום!
הנני בזה לאשר קבלת הפ"נ עבורה, ובעת רצון אזכירה בתפילה על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר למילוי משאלות לבבה לטובה, ובפרט בתפקידה האחראי. ובהכנסנו לשנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, ברכתי שלוחה לה לשנה טובה ומתוקה.
בכבוד ובברכת חתימה וגמר חתימה טובה בגשמיות וברוחניות גם יחד.
גם מר שז"ר (כשכבר פרש מהנשיאות) קיבל מכתב דומה הנושא את התאריך "ימי הסליחות, ה'תשל"ג" (בשינויים אחדים בתארים שבראשו ובאיחולים בסופו):
לכבוד הוותיק וחסיד איש ירא-אלקים נחמד ונעים בחור מעם ומורם מעם ודורש טוב לעמו בעל מדות תרומיות ענף עץ אבות מורנו הרב שניאור זלמן שליט"א
שלום וברכה!
לקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי, לכבודו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.
בהוקרה ובכבוד ובברכה לבשורות טובות מתוך שמחה וטוב לבב.
"לכל אנשי צה"ל אשר תחת פיקודו"
כשאחדים מקציני צה"ל הבכירים שיגרו פ"נים לרבי ("ידידנו מר שלמה שי' מיידנצ'יק העביר אלי פרישת שלום וכן בקשת ברכה, פדיון-נפש, לשנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה"), השיב להם הרבי בנוסח הבא (אגרות קודש כרך כח עמ' שלב):
והנני בזה להביע ברכתי, לו ולכל אשר לו, ועל-ידו לכל אנשי צה"ל אשר תחת פיקודו, שיחיו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות , ובמיוחד שיצליחו השם יתברך, שומר ישראל, בתפקידו הכי אחראי , ובקרוב ממש נזכה לקיום היעוד המקווה וישכון ישראל בטח גו' ונתתי שלום בארץ גו' – ארץ אשר תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה.
נוסח זה כתב הרבי לתת-אלוף מר דב שי' תמרי, ולמר רחבעם עמיקם, ולאלוף זהבי (ז"ל).
באחת משנות הלמ"דים פרסמו צעירי אגודת חב"ד בארץ-הקודש ב"הודעה דחופה וחשובה" את הוראתו הבלתי-שגרתית של הרבי בהתוועדות ערב שבת שובה – הקוראת לציבור, אנשים נשים וטף, לתת לצדקה בשלוש פעמים בזמן הנותר עד ליום הכיפורים (צילום הקריאה מוגש לפניכם):
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
