נושאים נוספים
	התקשרות גליון 789 - כל המדורים ברצף
	חיות ושמחה בעבודת המרירות
	"ושלמו ימי אבלך"
	נוסעים לתשרי בליובאוויטש
	פרשת תבא
	"כתר שם טוב עולה על גביהן"
	אלוקים אחרים / ריבוי קדישים
	הלכות ומנהגי חב"ד

האם נסיעה לרבי תהיה בהסכמתו בכל מקרה? * חלקו של הרבי בהגעת האורחים והאחריות העולה מכך * הרבי תובע: היכן 'תוצאות' הביקור מהשנה שעברה?! * על טיסות הצ'ארטר הראשונות בשנים תשכ"א-תשכ"ב, ועל דרישות המזכירות שקדמו לנסיעה * ומה צריך עסקן לשקול בטרם יחליט לנסוע * לרגל חודש החגים הקרב ובא

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

קבוצות קטנות של אורחים מארץ-הקודש הגיעו לחודש תשרי אל הרבי כבר בשנות נשיאותו הראשונות. כך למשל התבטא הרבי לקראת חודש תשרי תשי"ז (תורת מנחם כרך יז, עמ' 215), על עניין שיגור קבוצת השלוחים ששיגר בקיץ תשט"ז לארץ הקודש:

שמלבד עצם הענין הרי היו בזה גם רווחים צדדיים, "פירות", ואחד מהפירות הוא – שהם פעלו זירוז בביאת אורחים מארץ-הקודש לכאן...

בחודש תשרי תשי"ח הגיעו אורחים לבקר בחצר הרבי. בין השאר היו גם הרה"ח ר' יצחק גנזבורג ע"ה וייבדל לחיים טובים הרה"ח ר' יחזקאל שי' שפרינגר, שנתבקשו אחר-כך (נשיא וחסיד עמ' 434) לבקר ביחד ובשם הרבי את מר שז"ר "ולמסור לו פריסת שלום בתור אורחים שבאו מכאן" (נלוו אליהם גם הרה"ח ר' שמעון שי' יעקובוביץ מירושלים ת"ו [ראה המלך במסיבו כרך ב, עמ' שז] והרה"ח ר' שמואל מ"מ שי' שניאורסון).

בתשרי תשי"ט נמנה עם האורחים הגה"ח הרב דוד חנזין ע"ה, כמתואר בספר 'דוד עבדי' עמ' 183 ואילך, ועוד.

בין אורחי חודש תשרי תש"כ היו הרה"ח ר' אבא לוין ז"ל מכפר חב"ד וייבדל לחיים טובים הרה"ח ר' אברהם חנוך גליצנשטיין (השווה: המלך במסיבו כרך א, עמ' נג; וראה שם עמ' נב).

חובה על האורחים ללמוד נגלה וחסידות

אולם הקבוצה המאורגנת הראשונה היתה בתשרי תשכ"א. יחס מיוחד גילה הרבי לאורחים האלה: בהתוועדויות, ב'יחידויות' הפרטיות, וכן ב'יחידות כללית' לתושבי כפר חב"ד למשל (תורת מנחם כרך כט עמ' 172-170).

ברשימה זו נתמקד בעיקר בתוצאות הרוחניות שביקש הרבי להפיק מהביקור של תשכ"א וזה שלאחריו, בתשכ"ב.

בהתוועדות ש"פ האזינו, שבת תשובה, תשכ"א, דיבר הרבי על כך שעיקר העבודה בימים האלה היא תשובה שלמעלה מתורה, אבל המשכת עניין זה למטה היא על-ידי ריבוי תורה דווקא. הרבי האריך בכך שצריך לשלול את החלישות הקיימת בתחום של לימוד התורה, דווקא בתקופה זו, ובין השאר הזכיר (תורת מנחם שם עמ' 19) – "וכן הוא גם אצל האורחים הנוסעים לליובאוויטש (הן האורחים הבאים מחוץ למדינה והן הבאים ממדינה זו גופא)".

באותה הזדמנות תבע הרבי לשמור על הקביעות של "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" – "ולא לדרשא קאתינא אלא הכוונה היא למעשה בפועל" – הקביעות צריכה להיות הן בפנימיות התורה (מאמרי חודש אלול, ראש השנה, עשרת ימי תשובה, יום הכיפורים, סוכות שמיני עצרת ושמחת תורה), והן בנגלה דתורה (שולחן-ערוך אדמו"ר הזקן – דיני ראש השנה, עשרת ימי תשובה, יום הכיפורים, סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה.

כמו כן, זמן הלימוד צריך להיות באופן של חיבור יום ולילה: זמן לימוד החסידות – בבוקר קודם התפילה ובלילה קודם תפילת ערבית; וזמן לימוד נגלה דתורה – לאחר התפילה, הן לאחר שחרית והן לאחר ערבית, וכל המוסיף מוסיפין לו.

כמוסרי שיעורים מינה הרבי את המשפיע הרב שמואל הלוי לויטין והרב שניאור זלמן גורליק, רבו של כפר-חב"ד.

"עדיין ממתין אני לתוצאות בפועל"

שנה לאחר מכן, בתשכ"ב (תורת מנחם כרך לב, עמ' 28-26), דיבר הרבי שוב שההיתר היחיד לעזוב את המשפחה למשך זמן שכולל יום-טוב "הוא כאשר הנסיעה היא לצורך הוספה בלימוד התורה ובעבודת התפילה ובקיום המצוות בהידור".

בהמשך אמר, שעניין זה תקף עוד יותר לגבי הבאים מארץ-ישראל, שאצלם ניתוסף גם עניין היציאה מארץ-ישראל לחוץ-לארץ, והרבי קבע:

כל אלו שבאו לכאן, צריכים לנצל את הזמן שנמצאים כאן כדי להוסיף בלימוד התורה, בנגלה ובחסידות, ובעבודת התפילה.

וכיוון שענין זה נוגע אלי – שהרי יש לי חלק בסיבת בואם לכאן, וממילא מוטלת עלי חלק מה"אשמה"... – הנני מבקש שכל אלו שאינם רוצים לגרום לי צער, יוסיפו בלימוד התורה ובעבודת התפילה, ואם לאו – אסור להם לבוא לכאן!

ובכלל, לא רואים עדיין את ה"תוצאות" מהנסיעה לכאן בשנה שעברה; ענין זה הוא עדיין "בכוח"... והנני יושב וממתין שיבוא לידי פועל.

ואם אלו שבאו לכאן השתא, לא יוסיפו חס-ושלום בלימוד התורה ובעבודת התפילה – הנה בשנה הבאה, אם חס ושלום לא יבוא משיח עד אז, יהיה צורך לשקול בישוב-הדעת אם כדאי להם להגיע לכאן שוב, דבר הכרוך גם בהוצאות ממון רב וכו'.

הרבי גם סיפר שמכיוון שהוא קורא את ה'פדיונות', ובכן: כל אחד שכותב פדיון-נפש, צריך להוסיף בלימוד התורה ובעבודת התפילה, שעל-ידי זה יומשכו הברכות שביקש בפ"נ, ולכן מתבקשים הכול לציין ולכתוב בפ"נ אודות קביעות השיעורים בלימוד התורה, נגלה וחסידות ובעבודת התפילה.

(בהתוועדות סמוכה (שם עמ' 46 – ולהלן ברשימה) הביע הרבי גם את אי-שביעות רצונו מאותם שעזבו את ענייני הכלל כדי לבוא לד' אמותיו).

ההיתר לנסיעה תלוי במעשים

מכתב נרחב בנושא תוצאות הביקור כתב הרבי להרה"ח ר' לייבל כהן מכפר חב"ד בכ"ח שבט תשכ"א ('לב הארי' עמ' 194), שהשתתף בנסיעה הראשונה:

על דבר ארגון נסיעה לכאן עוד פעם, – הנה כמדומה כבר רמזתי וברמז שקוף, אשר לעת עתה לא נודעתי מתוצאות דנסיעה הראשונה, תוצאות במידה שיצדיקו נסיעה מארץ הקודש ת"ו, שאינו דבר פשוט כלל. וככתבי במכתב לועד המארגן אשתקד, ותוצאות בכגון דא וכמו אלה – בעקבתא דמשיחא אשר עיקר העבודה היא במצוות מעשיות, שכללותם גמ"ח וצדקה כמבואר באגרת-הקודש, הרי גם הם צריכים להיות ניכרים במעשה בפועל וגם בצדקה רוחנית וגמ"ח רוחנית, שסוף-סוף מביאים להנ"ל בגשמיות.

ואף שעל-פי ציווי חז"ל שצריך לדון לכף זכות, הרי עלי לחפש תירוצים על העדר ידיעות, ולכל לראש התירוץ – שאפשר ישנם תוצאות כדי צורכם אלא שלא כתבו אודותם לכאן, אבל כיוון שגם מצדי צריכה להיות השתתפות בנסיעה לכאן (אם ברשיון ולשלוח דרישה או גם יותר מזה) הרי ההיתר להשתתפות הוא רק כשאדע גם אני על דבר התוצאות המצדיקות את הנסיעה, וכנראה מהמכתבים שנתקבלו עד עתה בהנוגע להנסיעה – מתעסקים בטפל, זאת אומרת, מי מארגן וכיוצא-בזה – ואין מזכירים כלל על דבר העיקר, בהנוגע לתוצאות נסיעה הבאה, שזהו תלוי במה שהשיגו בזה בנסיעה העברה. וקל-להבין.

מובן וגם פשוט שדברי אלה מופנים לא רק אליו, כי אם לכל אחד ואחד מהנוסעים, ולכל לראש לאלה שהשתדלו בהנסיעה שבודאי כוונתם היתה רצויה, ולכן גם בבירור הנ"ל יטלו חלק בראש.

הרבי מסיים את מכתבו הנוקב בשורות הבאות:

ובעמדנו בערב ראש חודש אדר, אשר ככתוב במגילה ורבים מעמי הארץ מתיהדים, שהרמז בזה ברוחניות שכל המניעות ועכובים להפצת היהדות תורה ומצוותיה לא רק שלא יבלבלו אלא שעוד יהפכו למסייעים וכו', יהי-רצון שיהיה כן בכל הנזכר לעיל.

בברכה לבשורות טובות בכל האמור.

"אותיות מקיפים בתכלית"

בי"ט כסלו תשכ"ב ('ימי תמימים' כרך ג' עמ' 99) כותב הרב חודוקוב לרב אפרים וולף בשאלת ארגון מטוס נוסעים לחודש תשרי תשכ"ג:

"ובדבר חודש תשרי לא יחליטו עדיין, אלא יחכו איזה חדשים בכדי שיתברר בפועל ממש התוצאות מנסיעות אלה שביקרו השתא".

ושוב כותב הרב חודוקוב לר"א וולף בג' אדר ראשון תשכ"ב (שם עמ' 113):

"והנה באם המענה מכת"ר על דבר התוצאות מהביקור דאשתקד ישביע רצון כ"ק אדמו"ר שליט"א, מובן אשר סידור המטוס צריך להיות גם עכשיו בידי אלה שהתעסקו בזה אשתקד".

בין לבין, בכ"ה שבט (שם עמ' 111), כותב שוב הרב חודוקוב: "בדבר סידור הנסיעה במטוס, הנה אחר שתודיעו במפורט את התוצאות הרוחניות של הנסיעה דאשתקד, יש לצפות למענה מכ"ק אדמו"ר שליט"א בשאלה הנ"ל".

הרב וולף כותב את דעתו אודות תוצאות הביקור לחיוב (שם עמ' 113-114):

"בקשר לסידור נסיעת המטוס, מניחים אנו שבטח פעל הביקור אצל כל אחד מהמבקרים שינוי לטוב ברוחניות, ומה גם עצם העניין של ראיית פני צדיק, וחסידים בכל הדורות מסרו את נפשם ממש לעלות לרגל אל הרבי. ועוד זאת שבשנה האחרונה מורגשת תזוזה לטובה בפעולות הפצת המעיינות של אלה שביקרו לאחרונה, ועל סמך זה מבקשים אנו להרשות לנו לסדר שוב מטוס לקראת חודש תשרי הבא עלינו לטובה".

ועוד הוסיף: "..שעל-ידי כן נכנסת הכנסה לטובת הישיבה..".

בתגובה הגיב הרב חודוקוב (בח' אדר ראשון תשכ"ב – שם עמ' 115):

"בדבר נסיעת המטוס הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לענות כי האופן בו מתאר כת"ר את תוצאות הנסיעה הוא באותיות מקיפים בתכלית, ושיתדברו אחדים מאלה שביקרו וינסו לכתוב דבר ברור בזה".

בט"ז אדר א' תשכ"ב (שם עמ' 116) מוסר הרב וולף: "פנינו אל כמה מהנוסעים ובטח הם יכתבו בהקדם, דבר ברור יותר מאשר כתבנו אנו".

האישור ניתן

בכ"ב אדר-שני שיגר הרב וולף מכתב נוסף שתוכנו לא הגיע לידינו, אבל בכ"ט אדר שני תשכ"ב (שם עמ' 120) כותב לו הרב חודוקוב:

"במענה למכתבו לכ"ק אדמו"ר שליט"א להסכים לסידור המטוס לקראת חודש תשרי הבא-עלינו-לטובה. בטח ידועים לכת"ר כל התנאים שהם מצידנו ביחס לרשימת הנוסעים שיחיו וההשתדלות אודות הוויזות".

בז' ניסן תשכ"ב (שם עמ' 1722) כותב הרב וולף לרב חודוקוב:

"הריני לאשר קבלת מכתב כת"ר מיום כ"ט אדר-שני בדבר סידור המטוס לקראת חודש תשרי הבא-עלינו-לטובה וניגשים אנו מיד לפעול בזה ויתן ה' שיהיה בהצלחה מרובה".

כששאל הרב וולף בעניין אדם פלוני, אם לאפשר לו להשתתף בנסיעה, נענה (שם עמ' 126):

"בנידון... הנה באם ברצונו להשתתף בנסיעה איני רואה מה השאלה בזה. ובטח תהיה לו תועלת רוחנית מהביקור".

קביעת זמן ה'יחידות'

בב' אייר הציע הרב וולף שלושה תאריכים לנסיעה, והרב חודוקוב מודיעו בי' אייר (עמ' 126):

"מהזמנים שמציע כת"ר לנסיעת המטוס (25, 26, 27) הנה כ"ק אדמו"ר שליט"א שולל לגמרי את ההצעה ליום עשרים ושבעה, כי מאוחר מדי, כיוון שלפעמים יש איחורים שונים בלתי צפויים מראש, ולכן מהימים הנ"ל בטוח ביותר עשרים וחמישה".

בט"ז בסיוון הרב וולף שאל עוד (שם עמ' 130), ושוב בכ"ו אב "אם ישנה אפשרות לקבוע כבר עתה את זמני הכניסה ליחידות של האנשים שיסעו במטוס שלנו, כי ישנם הרבה אנשים מבין הנוסעים שרוצים לדעת זאת". וכן: "בפעם הקודמת יצא שאנשים רצו להיכנס ולא ידעו בזמן הנכון מתי יוכלו להיכנס ולא נכנסו באמת וביניהם היו אנשים שהיה רצוי שיכנסו אל כ"ק אדמו"ר שליט"א".

על המכתב האחרון מכ"ו מנחם-אב משיב הרב חודוקוב (שם עמ' 140):

"ובמענה לשאלתו בדבר היחידות – יש לקוות אשר תסודר אם-ירצה-השם בין כסא לעשור ביום ג' בשבוע (אור ליום ד') וביום ד' בשבוע (אור ליום ה')".

שמירה על החוק – תנאי בנסיעה

אחד התנאים לנסיעה היה קבלת אחריות של הנהלת ישיבת תומכי תמימים על אישיות הנוסעים, ולא סתם אלא (ימי תמימים עמ' 66) "חתימתו של כל אחד מהנהלת תומכי תמימים, שכל אחד ואחד מכם וכולכם ביחד ערבים (גאַראַנטירען) בעד היַשרות של כל אחד ואחת מהנוסעים ולמילוי התנאים הנ"ל".

ואכן מוצאים אנו את ההנהלה מתחייבת (שם עמ' 138) "בקשר להאנשים אשר ברשימה הנ"ל, הרינו מקבלים על עצמנו את האחריות בקשר לנסיעתם, שישמרו על החוקים של המדינה דכאן ושל ארצות הברית, ושלא יצא מהם אי נעימויות וחילול השם חס-ושלום" (וראה גם שם עמ' 146, ועוד).

בין ההוראות שנמסרו ב'יחידות' של הרב אפרים וולף – מהן נלמד גם על מעט ממה שביקש הרבי להפיק בנוגע לכלל (עמ' 148): 1) על דבר סידור [=אירגון] התוועדות – בקיבוצים, מושבים וערים, בעניין [=מסירת פ"ש מ]ימי החג וההתוועדויות שעברו. 2) על-דבר פרסום בעיתונות [כגון] 'פנים אל פנים' ועוד עיתונים. כמו כן לסדר בין הנוסעים שיתארגנו בארץ-הקודש על-דבר ההתוועדויות הנ"ל..

מיד אחרי שובם של האורחים בחודש מרחשון תשכ"א כותב הרבי אל הרה"ח ר' לייב כהן (אגרות קודש כרך כ, עמ' לג):

הנני מאשר קבלת מכתבו מבשר מעלייתם חזרה לארץ-הקודש ת"ו ומסירת הפרישת-שלום וכו'.

ובודאי לאחרי ההתחלה – ימשיכו בזה כל אחד ואחד מהאורחים שליט"א באופן דמוסיף והולך מוסיף ואור, וכדברי-רז"ל אורח מברך... אשר עבודתו של כ"ק רבינו הגדול בענין התפשטות החסידות.. בחכמה גדולה.. שלוחים בסתר.. גם למדינות הרחוקות".

על מה נטשת מעט הצאן

בשבת פרשת האזינו תשכ"ב (תורת מנחם כרך לב עמ' 46) ביטא הרבי את אי שביעות רצונו מהעובדה שבין האורחים יש שעזבו באמצע תפקידם בענייני הכלל או בלימוד עם תינוקות של בית-רבן, ובלשונו הק':

יש כאלו שגם עזבו את ענייני הכלל שעוסקים בהם, ובפרט אלו שבהם תלויים הטף – תינוקות של בית רבן, מבלי לדאוג ל"ממלא-מקום" . . ולמרות שהורו להם שלא יבואו – לא צייתו, והלבישו זאת באצטלא של "שפיץ-חב"ד" . . ומה שבאו ללמוד תורה וכו' – הרי התועלת שיקבלו בבואם לכאן מוטלת בספק, ואילו פעולתם במקומם היא בבחינת ודאי, וכבר נפסקה ההלכה ש"ברי ושמא ברי עדיף".

ברוח זו קיבל גם אחד ממנהלי בתי-הספר של 'רשת אהלי יוסף יצחק' מכתב חריף, השולל את הנסיעה לרבי על חשבון טובת המוסד [נדפס בספר 'דוד עבדי' (חנזין) עמ' 425. וראה 'פרדס חב"ד' גיליון י"ט עמ' 294]:

לכתבו על דבר ביקור כאן בחודש תשרי הבא-עלינו-לטובה – תמיהני שהרי זה בניגוד לתוכנו הפנימי והעיקרי דמכתביו. בית-הספר שעל שם כ"ק מו"ח אדמו"ר זקוק לשמירה ולטיפוח מיוחד דוקא עתה. בעבר הצליח בזה – ולמעלה מהמשוער. ובודאי גם בעתיד יהיה כן – באם יעשה מצדו את כל התלוי בו. ואיך ינעם לו לבוא לכאן להשתטח על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר ולומר לו שלמרות שליחותו בקודש בבית ספר אהלי יוסף יצחק נטש הכל בשעה מיוחדת ונסע לכאן?"

ראה גם מכתב דומה של הרבי לר' זושא ווילמובסקי משנת תשט"ו ('הפרטיזן' עמ' 360):

מה שכתב אודות נסיעה, הנה אין הזמן גרמא לזה כלל, בשעה שבארץ הקודש ת"ו ישנה עבודה רבה כל כך, והתחילו בזה רק במקצת מן המקצת...