נושאים נוספים
	התקשרות גליון 784 - כל המדורים ברצף
	סיום כל ענייני הגלות והתחלת הגאולה
	נחמת הגאולה לאחר הירידה
	בן יכבד הוריו
	פרשת ואתחנן
	"כתר שם טוב עולה על גביהן"
	שידוכין ונישואין
	דילוג בלימוד / מילה וסליחות
	מחיאת כף / שגיאות / קריאת צווארינו / ניגונים בתפלה / 'יד' לספר תורה
	הלכות ומנהגי חב"ד

דרכו של רבי לוי-יצחק לדייק בכל פרט * הוראות להדפסת לקוטי לוי יצחק * "אאמו"ר לא היה נביא ולא דיפלומט"... התבטא הרבי בשיחה * צרור התבטאויות והתייחסויות למעשיו, תורתו ועבודתו של הרה"ק המקובל רבי לוי-יצחק זצוקללה"ה, אביו של הרבי נשיא-דורנו * רשימה ראשונה לקראת יום ההילולא כ' מנחם-אב

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

בהתוועדות ש"פ במדבר תשמ"א (שיחות קודש תשמ"א כרך ג' עמ' 530) הסביר הרבי:

ידועה דרכו של אאמו"ר לדייק בכל עניין, ולחפש ולמצוא בכל פרט עניינים הקשורים לרזין ורזין-דרזין שבתורה, וכפי שרואים ברשימתו הידועה אודות ימי חייו, שמבאר על-פי קבלה את מספר הפעמים שנאסר, ושמות הערים שבהן נאסר וכו', ומוצא בהם עניינים הקשורים עם רזין דאורייתא.

הרבי המשיך, שבאמת היו הכול צריכים לנהוג כן – "ובאמת כן היה צריך להיות הנהגת כל אחד ואחד... לחפש בכל ענין רמזים לסודות התורה", אלא – ביאר בהמשך – לאו כל מוחא סביל דא ואין העולם יכול להתקיים כן ("היה חסר הרבה כסף למוסדות צדקה וכו', כי היו מסבירים שכסף וזהב מוסב על אהבת ה' ויראת ה'") וכו'.

בט"ו טבת תשל"ד ('אגרות-קודש' כרך כט עמ' ע'-עא) כתב הרבי למר גבריאל שי' אחונוב:

ברצוני שוב להביע את תודתי הלבבית על השתתפותו בכיתוב על מצבת[ו] של אבי זצ"ל.

יתן השם יתברך שישתתף בהרבה מצוות, ובמיוחד במצוות הקשורות לחיים ויהדות, תורה ומצוות.

ר' גבריאל הנ"ל חרט את האותיות על המצבה של ר' לויק באלמא-אטא.

"להדגיש .. לקוטי לוי יצחק"

בקיץ תשל"א התקיים יריד הספרים בארץ. בשיחה טלפונית מי"ד ניסן תשל"א התקבלה הוראת הרבי להשתתף ביריד – "ולהדגיש [הספרים] ספר הערכים ולקוטי לוי יצחק ומאמרי תרס"ו... בתור ספרים שיש בהם חידוש מיוחד ודורשים הבלטה".

סקירה ומאמרי הערכה

בי"ב מנחם-אב תש"ל ('ימי תמימים' כרך ד, עמ' 360) כותב הרב אפרים וולף לרב חודוקוב:

"הביאורי תניא לאביו של כ"ק אדמו"ר שליט"א קיבלנו, ומסרנו להדפסה. ובקשר לביאוגרפיה שאלתי על דבר מה שהודפס בזמנו ב'בטאון חב"ד' עם הרב אהרן יעקב דיסקין".

בי"ד מנחם אב (שם עמ' 362) התקיימה שיחה טלפונית בין הרב חודוקוב לרב וולף עליה דיווח למחרת בט"ו מנחם אב:

בהמשך לשיחה הטלפונית מאתמול – מסרתם כי את הסקירה הקצרה שב'בטאון חב"ד' על אביו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, להדפיס בעלון בפני עצמו ולצרפה לקונטרסי הספר, ולהוסיף כמה שינויים כפי שמסרתם".

במכתב אחר מאותו יום (שם) נאמר:

מסרנו לפרסום מודעה על הוצאתו לאור של "לקוטי לוי יצחק" בעיתונות הדתית בארץ-הקודש.

בט"ז מנחם אב התקיימה שיחה-טלפונית עליה דווח למחרת (שם עמ' 365):

"בקשר להדפסת לקוט לוי יצחק, מסרתם להשתדל שייצא בצורה יפה, וכן לדאוג לפרסום מאמרי הערכה".

עוד כותב הרב וולף (שם עמ' 366):

"מסרנו כי שלחנו את ר"י מונדשיין ללקט חומר בקשר לר' לוי'ק, והוא מספר כי יש יהודי שרשם מדרשותיו של ר' לויק במשך שנה, והוא ישתדל בקשר לזה. ביקשתם לזרזו על-דבר-זה".

עלייה לציון בכ' אב

"במידה ואפשר להשתדל שביום ו' [=ערב כ' מנחם אב] יבקרו בצפת מנין אנ"ש על ציון אחי כ"ק אדמו"ר שליט"א..." – נתקבלה אותה שנה הוראת המזכירות לאנ"ש שבאה"ק.

בכ"א מנחם-אב (שם עמ' 368) דיווח הרב וולף:

"ביום ו' ערב שבת קודש נסעו אברכים מנחלת הר חב"ד ומכפר חב"ד לצפת.. הגיעו לצפת והתפללו תפילת שחרית בבית הכנסת האריז"ל ואחר-כך ירדו לבית העלמין ונאמרו פרקי תהלים לג, סט, ואותיות השמות ישראל אריה לייב, לוי יצחק, וכמה קטעים מלקוטי לוי יצחק וקדיש. צולמו כמה תמונות, אחר כך התוועדות במסעדה בצפת.

התוועדות שתעורר למסירות נפש

במכתב אחר מאותו יום (שם עמ' 369):

בשבת קודש התוועדו בבתי כנסת חב"ד התוועדות כ' מנחם אב. היה זה בהמשך לשתי הוראות שנתקבלו ביום ה' הקודם.

על אחת ההתוועדויות כותב הרב ישראל לייבוב, יו"ר צאגו"ח באה"ק, במכתב-חוזר מי"ט מנחם אב ('משבחי רבי' עמ' 44-43):

"לתשומת לב אנ"ש, בקשר עם יום השנה ה-26 להסתלקותו של הגאון הצדיק החסיד והמקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן נ"ע, אביו של יבלח"ט אדמו"ר שליט"א, החל ביום שבת קודש כ' מנחם-אב, נתקבלה הוראה טלפונית מהרב חודוקוב שי' להתוועד בכל בתי הכנסת של אנ"ש ולדבר על אישיותו, ובמיוחד – אם אפשר – מפי זקני החסידים שהכירוהו".

בשיחה טלפונית לרב אפרים וולף (אותה שחזר בכ"א מנ"א – 'ימי תמימים' שם עמ' 371) נאמר:

"מה הוכן בנחלת הר חב"ד בקשר לכ' מנ"א . . הם יבינו גם-כן [=היהודים יוצאי אחורי מסך הברזל], ויספר עד ראייה, שלזה יותר השפעה לעורר כוח המסירות נפש, ולהתוועד בין הצעירים, ולספר עניני האסיפות וכל העניין שעמד נגד זה".

בי' אלול תש"ל כותב הרב וולף לרבי – בהמשך לדיווח מי"ז מנחם-אב שהובא לעיל (שם עמ' 384):

"בקשר לדרשות אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א, שמר הרכבי [=הרב ד"ר צבי] מסר כי נמצאים אצל עורך-דין מר פרידנטל בחולון. מתברר כי אביו של מר פרידנטל רשם הדרשות בעת שמעו בזמן מלחמת העולם הראשונה, והם נמצאו אצל בנו, ומתברר כי בנו נפטר והאלמנה נסעה לחו"ל ולא ידוע מתי תחזור. בינתיים דירתם סגורה ואין עונה, ועל כן אין ביכולתנו לברר עתה הדברים".

"אאמו"ר לא היה נביא ולא דיפלומט"

פעמים אחדות השתמש הרבי במטבע לשון שבו השתמש הנביא עמוס (ז',יד): "לא נביא אנכי ולא בן נביא", וכן לשון חז"ל, כרבי חנינא בן דוסא (ברכות לד, ב), רבי אליעזר (עירובין סג,א), ועוד.

כך, למשל, בהתוועדות מוצאי שבת-קודש פרשת בשלח י"א שבט תשל"א, בעת שהרבי ביטא דעתו בשלילת ההפגנות נגד ברית-המועצות (למען שחרור יהודיה), שאינן מביאות תועלת אלא להיפך, גורמות נזק (שיחות-קודש תשל"א כרך א, עמ' 451):

אין רצוני שיקבלו את שיטתי – אולם על מארגני ההפגנות לספר את האמת – כמה יהודים הצליחו לצאת כתוצאה מההפגנות, וכמה עשרות מאות ואלפים ניזוקו כתוצאה מהן. ואז מיותר היה לנהל ויכוח אם שיטתי צודקת. שיטתי מבוססת על שכל הפשוט.

לא נביא אני ולא בן נביא, אינני דיפלומט, ולא בן דיפלומט כו'. זהו שכל הפשוט ולכך מתווספות ראיות מהמציאות בפועל.

ובשיחת ש"פ בחוקותי תש"ל (שיחות-קודש תש"ל כרך ב' עמ' 176):

שאלוני מנין הוודאות המוחלטת כל-כך שהרצון להחזיר שטחים גרר צרות מגויים, וכתוצאה מעניין אי תיקון חוק 'מיהו יהודי' החלו גויים להתערב בענייני ארץ-ישראל, ורק כתוצאה מ'הנחות' לגויים יוצאי ברית-המועצות החלה גם רוסיה להתערב בענייני ארץ-ישראל – מניין יודע אני בוודאות מוחלטת שאלו הסיבות?

האם הנך נביא? לא! אינני נביא! האם הנך בן נביא? לא! אאמו"ר לא היה נביא ולא יקפיד על אמירתי זו – אני חוזר על כך הוא לא היה נביא! ומכיוון שגם הוא סבור... לכן אומר אני זאת בגלוי.

[=ואם כן ממשיכים בשאלתם] אם אינך נביא ולא בן נביא, מניין יודע אתה ברור כל כך שגוים מתערבים מצד סיבות אלו?

אלא שלצורך ידיעה זו ישנו פסק דין הרמב"ם בהל' תענית (פרק א' הלכות ב' וג') שכאשר מתרחש משהו אצל יהודים, וניתן לבאר זאת במספר אופנים... הרי ברור הוא שאין זה "מנהג העולם" ו"נקרה נקרית" אלא זה בוודאי קשור במעשיהם של ישראל!

[אגב: גם בחלק מהמקומות בחז"ל – ישנו הביטוי: אמרו לו (לרחב"ד) (וכי) נביא אתה? כו'].

ובהתוועדות ש"פ וישב כ' כסלו תשל"ד ('שיחות קודש' תשל"ד כרך א' עמ' 199) התייחס הרבי שוב לנושא תוך שימוש בביטוי זה:

ובנוגע לז'נבה הרי כמדובר לעיל הכול סוכם, ועתה יכול המצב להשתנות רק על-ידי נס, ומכיוון שלא נביא אנכי ולא בן נביא, איני יודע איזה נס יראה השם יתברך. אולם כמו שעד עתה היו ניסים, יכול הוא להראות נס גם עתה ואפילו ביום אחד!...

[אגב: לגופו של הביטוי "לא נביא ולא בן נביא" יעויין ברש"י עמוס שם: "איני מנביאי שקר שלכם הנוטלים שכרם להינבא, איני צריך לכל זאת ולא נהגתי כך שאני עשיר".

ועל-פי זה יש לתווך עם הביטוי המופרסם "הנח להם לישראל אם אינן נביאים – בני נביאים הן", וכן עם מה שנתבאר בשיחת ש"פ שופטים תנש"א. ואכ"מ].

אישור הדפסה

בשנת תשכ"ז קיבל הרה"ח ר' גרשון העניך כהן מירושלים את הזכות להדפסת שולחן ערוך אדמו"ר הזקן. בין השאר שאל לחוות דעתו של הרבי, אם יש לו רשות להדפיס בשולחן-ערוך הקדשה באלף עותקים, לעילוי נשמת הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה, אם הרבי.

הרבי ענה ('ימי תמימים' כרך ג' עמ' 430):

באם יתרום אחוזים מההכנסה לקרן חנה (לערך 10%).

לפי מכתבו של הרב אפרים וולף לרב חודוקוב (שם עמ' 433): "הוא הודיענו שהוא מסכים על כך".