ביום חמישי השבוע יסבו משפחות רבות מבני עדת תוניס ל'סעודת יתרו'. זה מנהג ייחודי לבני עדת תוניס. הגאון הרב מאיר מאזוז, ראש ישיבת 'כיסא רחמים' ומנהיגם הרוחני של בני העדה, אומר כי יש שלוש מסורות על מקורו של המנהג.
ההסבר הראשון והנפוץ ביותר הוא שזו סעודת הודיה על סיומה של מגֵפה שהפילה חללים רבים, בעיקר בקרב בנים זכרים. המגֵפה נפסקה בשבוע של פרשת יתרו, ולכן מקיימים בשבוע הזה את הסעודה. על-פי המסורת הזאת, נהגו להאכיל את הילדים שנפגעו במגֵפה בבשר יונה, שנחשב בעל יכולת לחזק את החולים. לכן היונה היא במרכז שולחן הסעודה.
הזדמנות לילדים
הסבר שני הוא שהסעודה מקורה בפרשת השבוע, שבה נאמר: "ויבוא אהרון וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני האלוקים". לזכר הסעודה, שסעדו אהרון וזקני ישראל אצל יתרו, עורכים יהודי תוניס 'סעודת יתרו' בשבוע שקוראים בו את הפרשה.
הסבר שלישי קשור בקריאת עשרת הדיברות. שבת פרשת יתרו הייתה הזדמנות לילדים הקטנים שלמדו קריאת התורה ב'כותאב' (=תלמוד-תורה) לקרוא בתורה בפעם הראשונה את עשרת הדיברות. לציון האירוע היו ההורים עורכים חגיגה וסעודת מצווה, וכך נשתרש המנהג.
כלים מיניאטוריים
כמקובל בסעודות מצווה, הסועדים שרים פיוטים, לומדים מכתבי הקודש ואומרים דברי תורה. המנה העיקרית היא, כאמור, בשר יונה. שוחטים יונים כמספר הבנים במשפחה. "בבית אבא, שהיה יליד ג'רבה, נהגו לאכול בשר בהמה ולא בשר יונה, מכמה וכמה סיבות, אך בקרב בני העדה מקובל לאכול בשר יונה", מספר הרב מאזוז. בסוף הסעודה מגישים ממתקים וכמה מיני עוגות הנאכלות בפורים.
האירוע עצמו נחשב שמח ומיוחד מאוד. 'סעודת יתרו' נקראת גם 'חג הבנים', והילדים הם גיבוריה. לכן כל הסעודה מוגשת כסעודת ילדים, בכלים קטנים. הצלחות הן בגודל תחתיות של ספלי קפה ואף קטנות יותר. המזלגות בגודל מזלגות המוגשים עם עוגה. הכוסות הן בגודל כוסיות ליקר. בקבוקי השתייה או היין הם בגדלים של רבע או שליש ליטר, או בקבוקונים בגודל שמגישים בטיסות.
המאכלים מוגשים במידה קטנה: המנה העיקרית, העוף (לפעמים ממולא), הוא כאמור יונה, ויש שמעדיפים פרגית. בסעודת יתרו מוגשים פולים קטנים (על-פי-רוב ירוקים). על השולחן מניחים פמוטות קטנים, ובהם נרות צבעוניים קטנים.
ישיבה בהוראת הרבי
אף שהנס היה בתוניס ממשיכים בני העדה במנהג גם בישראל, וברוב עם. הרב מאזוז מספר כי כאשר שימש ר"מ בישיבת חב"ד בתוניס היה לַמנהג, שנחוג בישיבה, נופך מיוחד של שמחת לימוד התורה. הוא מבקש להדגיש את תרומתו של הרבי מליובאוויטש לחיזוקה הרוחני של יהדות תוניס: "מאות-אלפי יהודים חבים לרבי מליובאוויטש ולשלוחיו הפרושים בעולם את היותם שומרי מצוות. בין אלו גם יהודי תוניס. בהוראת הרבי נפתחה ישיבת חב"ד בתוניס, על-אף כל הקשיים שהיו כרוכים בכך, ורבים מילדי העדה ניצלו בזכותה מהתבוללות ונותרו שומרי תורה ומצוות. פעמים רבות בעבר ציינתי את הערכתי לחב"ד בכלל ולרבי בפרט, וב'סעודת יתרו' אני מזכיר את החסד הגדול שעשה עמנו בסייעתא דשמיא".
הרב מאזוז. שלוש מסורות על מקור המנהג | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
