חז"ל אומרים, שבזמן הגאולה יוּתרו דברים האסורים בימינו. ולכאורה, אם הדברים הללו אסורים, הרי שאין בכוחו של יהודי לבררם ולהעלותם, וכיצד יוּתרו בזמן הגאולה? שאלה דומה אפשר לשאול על התשובה. מצד אחד נאמר: "אין לך דבר שעומד בפני התשובה", ומצד שני יש דברים שעליהם אין התשובה מועילה. איך מתיישבים שני הדברים הללו זה עם זה?
מוסבר על כך, שכשאומרים שאין התשובה מועילה על עבֵרות מסויימות, הכוונה היא ל'תשובה תתאה' (=תשובה תחתונה); ואולם יש תשובה שיכולה לתקן גם עבֵרות אלו, והיא הנקראת 'תשובה עילאה' (=תשובה עליונה).
שתי דרגות בתשובה
חטא ועוון נמשל ללכלוך שמצטבר על כלי, ומונע את השימוש בו. בכלי מטונף לא ישים איש מאכל ומשקה. גם במובן הרוחני, החטא מטנף את כלי הנפש ומונע ממנה לקבל אור רוחני, את אור הקדושה. מובן אפוא, שבראש ובראשונה חייבים לשטוף ולמרק את ה'כלים'.
זו הדרגה הראשונה שבתשובה, 'תשובה תתאה' – לנקות את הפגם שגרם החטא. ובניקיון, כמו בניקיון – צריך לטפל בלכלוך עצמו, למרק, לקרצף, והידיים גם מתלכלכות. כך התשובה הזאת עוסקת בחטא עצמו – על היהודי להתבונן בחומרתו של החטא, לבכות ולהתמרמר על שעשה דבר כזה, ולקבל עליו שלא לעבור עוד על רצון ה'. תשובה זו מאופיינת במרירות, בבכי, בהעלאת זיכרון החטא, והיא ממרקת את כלי-הנפש, מסלקת מהם את זוהמת החטא, ומכשירה אותם להיות כלים ראויים לקבלת אור הקדושה.
השלב הבא בתשובה הוא – למלא את הכלים באור. לאחר שהיהודי שב בתשובה שלמה על החטא, ונשמתו התנקתה מהפגמים שהסבו לה העוונות, הוא מרגיש עכשיו צימאון עצום למלא את נשמתו באור. הוא חש כמיהה לרוחניות, רצון עז לדבוק בקב"ה, לחוש את הקדושה האלוקית. הוא מרגיש את החסר, את מה שהחמיץ כאשר לא קיים את מצוות התורה. נשמתו שואפת לדבוק בקב"ה, להתאחד איתו, להיכלל באורו האין-סופי. זו הדרגה העליונה שבתשובה – 'תשובה עילאה'.
תשובה אין-סופית
ה'תשובה עילאה' מתאפיינת בכך, שהיא אינה עוסקת בחטא עצמו. זו תשובה במובן אחר, במשמעות "והרוח תשוב אל האלוקים אשר נְתָנָהּ". תשובה זו רוויה שמחה, על שהנפש חוזרת אל מקורה, כבן-מלך ששב הביתה, אל אביו, אל ארמון המלכות. הדרגה הראשונה בתשובה היא בבחינת "לב נשבר ונדכה" (תהילים נא), ואילו הדרגה העליונה של התשובה באה לידי ביטוי בהמשך הפסוקים: "תשמיעני ששון ושמחה" (ולכן 'תשובה תתאה' קשורה לימות החול ו'תשובה עילאה' – לשבת).
'תשובה עילאה' מביאה את האדם להתמסר בכל ליבו ונפשו ללימוד התורה, מכיוון שעל-ידה האדם מתאחד עם חכמתו של הקב"ה. הוא חש צימאון שאינו יודע רוויה לאור ה', לקדושה האלוקית, ולכן הוא מוסר את כל-כולו לתורה ולמצוות, שבאמצעותן האדם מתדבק בשכינה. התשובה הזאת אינה מסתיימת לעולם, כי אין סוף למידת דבקותו של האדם בבורא, והוא חותר ללא הרף לדבקות עמוקה יותר.
לאמיתו של דבר, גם בתוך ה'תשובה תתאה' טמון ניצוץ של 'תשובה עילאה', שאותו יש לפתח ולהרחיב. אם אין באדם ניצוץ של כמיהה לרוחניות, לקדושה, לא ירגיש את החיסרון שבחטא. מי שלא ראה אור, אינו חש כמה רע להיות בחושך. אותה נקודה פנימית של 'תשובה עילאה' היא הגורמת לאדם לרצות להיחלץ מהחטא ולשוב בתשובה, כפשוטם של דברים.
וכך גם אור הגאולה יאפשר להעלות ולתקן גם דברים שכיום אין בכוחנו להעלותם, שכן אז נקבל כוחות עליונים, בדוגמת הכוחות של 'תשובה עילאה'. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
