איך יוצאים מהמועקה שגורמת לנו המציאות היום-יומית? בראש-השנה נתפלל לפתרון האמיתי – "מלוך על העולם כולו בכבודך"
עם חלוף שנה נוהגים לאחל ולהתפלל: "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה". השנה נאמר זאת מתוך תחושת דכדוך כבדה, על אירועי השנה החולפת ועל ההתנהלות הציבורית שהוסיפה ללכת מדחי אל דחי. זו שנה שבה נשחקו עוד יותר הערכים היהודיים המקוריים, וההתרפסות לפני אויבי ישראל הגיעה לשיאים חדשים של שפל.
בצמרת השלטון בישראל עומדים כיום אנשים המסמלים העדר מוחלט של חוט-שדרה ערכי. קחו את הצהרותיהם מלפני כמה שנים, ותיווכחו שלא נשאר מהן דבר. בתוך זמן קצר שינו את דעותיהם ואת השקפותיהם, והתאימו את עצמם למה שהעולם החיצוני והתקשורת מבית רוצים לשמוע. במקום נחישות להיאבק על השקפת-עולם ועל ערכים, אנו רואים חולשה פנימית עמוקה, שיש בה כדי לעורר דאגה רבה.
איפה הכוחות?
אויבינו מזהים את החולשה הזאת ומדברים עליה בגלוי. הם רואים מולם חברה שאיבדה את דרכה ואת ערכיה. חברה שאינה מוכנה להיאבק על שום דבר ולשלם מחיר על הדברים החשובים לה. הם משוכנעים שעל-ידי עמידה עקשנית על עמדותיהם, יצליחו להכניע אותנו לקבל את דרישותיהם. למרבה הצער, השנה הוכחנו כי צדקו. שחרור הרוצחים בעסקה עם החזבאללה, וקבלת ה'תהדייה' שהציע החמאס – הם המחשה כואבת לכך. לא לשווא אויבינו רואים בהסכמים האלה ניצחון והישג, ואילו אנו חשים כלימה וחוסר-אונים.
השאלה הגדולה היא איך יוצאים מזה. אין ספק שבעם-ישראל קיימים הכוחות שיכולים להחזיר את הספינה הציבורית לנתיב הנכון, אבל הכוחות האלה אינם נראים. ניתוח ריאלי של המציאות אינו מעודד כלל וכלל, ואין פלא שרבים בוחרים להתנתק מאירועי היום-יום, וכך לחמוק מהמועקה שהם גורמים.
לחתור למפנה האמיתי
אולי דווקא הריקנות הזאת תכוון אותנו לחתור אל המפנה האמיתי. אכן, יהודי נדרש תמיד לפעול בתוך המציאות הקיימת ולחפש את הפתרונות בדרך הטבע, אבל עלינו לזכור שאלה פתרונות קטנים, בתוך מציאות זמנית. הפתרון האמיתי הוא זה שאליו מכוּונות כל תפילותינו בימים הנוראים.
מעל כל המשאלות הפרטיות והכלליות מרחפת משאלה אחת גדולה ומרכזית – שהקב"ה יגלה את מלכותו עלינו. אנו מבקשים: "מלוך על העולם כולו בכבודך, והינשא על כל הארץ ביקרך, והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך". אנו מתחננים לפני בורא העולם ומנהיגו, שלא יסתיר עוד את פניו מאיתנו, שמציאותו ונוכחותו תהיה גלויה ומורגשת, עד ש"יֵדע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו".
אנחנו מתפללים ש"ייעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם" – שהאנושות כולה תתאחד לעבוד את ה', לאהבו ולירא מפניו. על הרוע שקיים בעולם אנחנו מבקשים שהקב"ה יעבירו מאיתנו – "והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ".
על עם-ישראל אנו מבקשים: "תן כבוד ה' לעמך... שמחה לארצך וששון לעירך". במקום התרפסות מול אומות-העולם, שיהיה "הרם קרן ישראל עמך". שעם-ישראל יגיע למעמדו האמיתי, מעמד של "ממלכת כוהנים וגוי קדוש", אור לגויים.
אנו מייחלים להנהגה אמיתית – "צמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן-ישי משיחך". במקום 'פריימריז' ומאבקי קלפיות, שיבוא המלך האמיתי, שעליו תנוח רוח ה', וינהיג את עם-ישראל ואת העולם כולו לעבוד את ה' יחדיו.
וזה הזמן לבקש ולהתפלל, וכדברי חז"ל: "במוצאי שביעית – בן-דוד בא", במהרה בימינו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
