והוי מחשב הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה (פרק ב, משנה א). הוא היה מונה שבחם . . רבי שמעון בן-נתנאל ירא חטא (שם משנה ט). אמר להם צאו וראו איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם . . רבי שמעון אומר: הרואה את הנולד (שם משנה י)
...הנה כתיב החכם עיניו בראשו, ופירש רש"י: בתחילת הדבר מסתכל מה יהיה בסופה. וזהו גם-כן מה שאמרו חז"ל, איזהו חכם הרואה את הנולד, שבכל דבר הוא מסתכל ורואה את הנולד מזה.
ועניין זה הוא עיקר גדול בעבודת ה', דלהיות שקיום המצוות הוא עבודה גדולה וטרחה יתירה, וכמו כן עניין לאכפייא לסטרא-אחרא על-ידי המניעה מעבירה הוא עבודה ויגיעה רבה, הנה זה אפשר להיות על-ידי זה שרואה את הנולד.
כמאמר והווי מחשב הפסד מצווה כנגד שכרה – דהפסד המצווה צריך לחשב כנגד שכרה, שההפסד עכשיו הוא באין-ערוך לשכר שיהיה אחר-כך, שההפסד הוא בדברים גשמיים, שהם עניינים עוברים, ואילו השכר הוא שכר נצחי.
ובפרט לפי המבואר בעניין שכר מצווה מצווה, דמצווה היא מלשון צוותא, והיינו ששכר המצווה הוא ההתקשרות בעצמות ומהות אין-סוף ברוך-הוא, הרי בודאי שאין ערוך כלל הפסד המצווה לגבי שכרה שיהיה אחר-כך.
וכמו-כן הוא גם כן לעניין שכר עבירה כנגד הפסדה, דשכר עבירה הוא נופת תטופנה שפתי זרה. הנה צריך לחשב שכר זה כנגד ההפסד, ואחריתה מרה כלענה, אשר גם הפסד זה הוא נצחי.
דכמו ששכר המצווה הוא נצחי כנ"ל, כמו-כן גם הפסד העבירה הוא נצחי, כמו שכתוב בתניא לעניין טמטום המוח או טמטום הלב שנעשה על-ידי העבירות, שאף שכבר עשה תשובה נכונה, הרי עיקר התשובה בלב, והלב יש בו בחינות ומדריגות רבות, והכול לפי מה שהוא אדם וכו', ומסיים, שהיום לא נתקבלה תשובתו ועוונותיו מבדילים, או שרוצים להעלותו לתשובה עילאה יותר כו', ולכן אמר דוד וחטאתי נגדי תמיד.
ומזה מובן שהפסד העבירה, אחריתה מרה, הוא עניין נצחי, ובמילא הנה שכר העבירה אינו נחשב לכלום כנגד הפסדה. ועל-ידי זה שמחשב הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה, מחשב ורואה מה שיהיה בסופו, שזהו על דרך מה שכתוב איזהו חכם הרואה את הנולד, אזי יקיים את המצוות, מבלי הבט על גודל היגיעה שבדבר.
וזהו שמצינו במידות שמנו חכמים, שרבי שמעון בן נתנאל, שהיתה מידתו ירא-חטא, אמר איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם הרואה את הנולד: מכיוון שהיה ירא חטא בחר ב'הרואה את הנולד', שעל-ידי זה יהיה ירא חטא ולא יחטא לעולם.
דהנה, יראת חטא אינה היראה מפני העונשים ושארי העניינים הבאים מצד העבירות, כי אם היראה מצד עצם החטא. דחטא הוא מלשון חסרון, והיינו שעל-ידי העבירה יחסר לו תמיד ההתקשרות בעצמות ומהות. ובכדי שיהיה ירא חטא, והיינו שיהיה ירא מכל עניין של חטא, גם דקדוק קל של דברי סופרים, וגם עניין שהוא לפנים משורת הדין, וגם עניין קדש עצמך במותר לך, שעל-ידי זה יחסר לו תמיד ההתקשרות בעצמות ומהות, הנה יראה זו באה על-ידי שרואה את הנולד.
('תורת-מנחם – התוועדויות' תשי"ג חלק ראשון (ז) עמ' 341-342, בלתי מוגה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
