מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1109 - כל המדורים ברצף
	לא להחמיץ את הפסח
	יש חדש
	למה הייתה הגאולה בניסן
	כעס
	כוח הסעודה
	רופא ברכבת
	גאולה בניסן
	פעולה ולא אנחה
	מי ראה את הירח?
	הלכות ניסן

השבת אנו קוראים את פרשת "החודש", שבה הודיע הקב"ה לעם-ישראל כי חודש ניסן הוא החודש הראשון: "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה".

חז"ל אומרים כי עם בריאת העולם קבע בו הקב"ה ראשי-חודשים ושנים, וחודש תשרי היה החודש הראשון. אולם "משבחר ביעקב ובבניו – קבע בו ראש-חודש של גאולה". הקב"ה גאל את בני-ישראל בחודש ניסן, ולכן חודש הגאולה נעשה ראש-החודשים וראשון לחודשי השנה.

בזכות התורה

נשאלת השאלה, הלוא קודם לכן היה תשרי החודש הראשון, וגם עכשיו ראש-השנה הוא בא' בתשרי, ומדוע קבע הקב"ה את חודש הגאולה וראש-החודשים דווקא בחודש ניסן?

התשובה טמונה בקשר ההדוק שבין הגאולה ממצרים למתן-התורה. הגאולה קשורה למתן-התורה, כפי שנאמר במדרש, שמשה שאל את הקב"ה באיזו זכות יוכלו בני-ישראל לצאת ממצרים, והקב"ה השיבו: "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה" – "בזכות התורה שהם עתידים לקבל על-ידך בהר הזה, הם יוצאים משם".

יראה ושמחה

במעמד הר-סיני קיבלנו את התורה ואת המצוות, אך לא דיי לקיימן בפועל, חובה לבצען מתוך שמחה, ככתוב "עבדו את ה' בשמחה". השמחה היא עיקר גדול בעבודת ה', ועל העדר השמחה עלולים להיענש, כפי שנאמר: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב".

לצד השמחה נחוצה גם היראה, כמו שנאמר: "עבדו את ה' ביראה". היראה אף היא יסוד מרכזי בעבודת ה'. כשיהודי עובד את ה' באהבה לבדה, בלי יראה, אין זו עבודה. עניינה של עבודה היא כעבודת עבד, שנעשית מתוך אימת האדון. אם האדם אינו עובד את ה' מתוך יראה, אין כאן עבודה לקב"ה, אלא במובן מסויים הוא עובד את עצמו – הוא עושה את מה שליבו מושכו.

הכוח לחבר ניגודים

כיצד אפשר לשלב את הרגשות המנוגדים הללו, שמחה ויראה? הסוד טמון בהמשך הפסוק: "וגילו ברעדה". דרושה גילה ושמחה, אולם מאחוריה יש רעדה ויראה. הצד הגלוי הוא השמחה, אולם מאחוריה ניצבת היראה, וגם כשיהודי שש ושמח הוא חש את היראה מגדולתו של הקב"ה.

כדי לשלב את שני הרגשות המנוגדים הללו אנו זקוקים לכוח מיוחד, וזה הכוח שניתן דווקא בחודש ניסן, חודש הגאולה. חודש תשרי מייצג את הכוח האלוקי השייך לגדרי הבריאה, ואין בכוחו לחבר ניגודים. היכולת לחבר שני קצוות מנוגדים, כמו שמחה ויראה, נובעת דווקא מחודש ניסן, המייצג את הכוח האלוקי שלמעלה מהטבע ולמעלה מגדרי הבריאה. לכן הגאולה הייתה יכולה להיות רק בחודש ניסן, וזו ההכנה למתן התורה.

(תורת מנחם כרך יא, עמ' 163)