מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג
שבת-קודש פרשת פקודי / שקלים
א' באדר שני – ב' דראש-חודש
* רצוי לגלול את ספר-התורה השני לפרשת ראש-חודש ואת ספר-התורה השלישי לפרשת שקלים לפני תפילת שחרית, כדי למנוע 'טירחא דציבורא'1.
* שחרית: חצי הלל, קדיש תתקבל. שיר-של-יום, ברכי נפשי, קדיש יתום. פותחים הארון, ומוציאים שלושה ספרי-תורה. לאחר שמגיעים ספרי-התורה לבימה, ניתן למסור גם לקטן לאחוז ספר-תורה2.
בספר הראשון קוראים לשישה עולים בפרשת השבוע 'פקודי' עד סופה (כלומר, העולה ל'שישי' קורא עד סיום הספר ועד בכלל, והוא למעשה העולה ל'חזק').
בזמן קריאת הפסוק האחרון של הפרשה, המסיים את כל ספר שמות (וכן בסיום שאר חומשי תורה), נהוג לעמוד3. בסיום הספר אומר כל הציבור, ואחריו הקורא: "חזק חזק ונתחזֵק"4, וגם העולה לתורה אומר זאת5.
אחר-כך, מניחים את הספר השני אצל הראשון6. הגבהה וגלילה לספר הראשון. בספר השני עולה השביעי לקריאת ראש-חודש בפרשת פינחס "וביום השבת... ובראשי חדשיכם..." (במדבר כח,ט-טו). מניחים את הספר השלישי אצל השני, ואומרים חצי קדיש. הגבהה וגלילה לספר השני.
המפטיר עולה בספר השלישי לפרשת שקלים, בתחילת פרשת תישא "כי תישא... לכפר על נפשותיכם" (שמות ל,יא-טז). הגבהה וגלילה לספר השלישי. הפטרה: "ויכרות יהוידע... לכהנים יהיו" (מלכים-ב יא,יז – יב,יז), ומוסיפים פסוק ראשון ואחרון של הפטרת שבת ראש-חודש "השמים כסאי" (ישעיה סו,א.כג.כד.כג)7.
* אם יש רק שני ספרי-תורה – קוראים בראשון את פרשת פקודי. בסיום קריאת הפרשה מגביהים את ספר-התורה, וכשמניחים אותו על השולחן (תוך כדי אמירת ה'מי שבירך' על-ידי הגבאי, כדי למנוע 'טירחא דציבורא') גוללים אותו מיד לפפרת שקלים (תשא), ואז לוקחו המגביה ומתיישב על הספסל, וקושרים את הספר ומלבישים אותו במעיל. בספר השני קוראים את קריאת ראש-חודש, אומרים קדיש, ומגביהים וגוללים כרגיל, ושוב פותחים את הספר הראשון לקרוא בו פרשת שקלים, ובסיומה מגביהים וגוללים שוב כרגיל8.
* אם יש רק ספר-תורה אחד – אין מגביהים אחר חצי קדיש, אלא גוללים ל[פרשת ראש-חודש ו]לפרשת שקלים. ומגביהים וגוללים רק לאחר גמר כל הקריאות, דהיינו לאחר מפטיר.
* את החצי קדיש אומרים תמיד אחרי הקריאה שלפני עליית המפטיר.
* אם טעה וקרא את הפטרת השבוע או כל הפטרה אחרת, קורא אחריה הפטרת פרשת שקלים 'ויכרות יהוידע', ואם נזכר לאחר הברכות (שאחרי ההפטרה) – קורא אותה בלא ברכה9.
* אין אומרים 'אב הרחמים'.
* מוסף: בתפילת מוסף – 'אתה יצרת'. טעה ואמר 'תיקנת שבת' לא יצא10.
* התוועדות [משולשת: שבת חזק, ש"פ שקלים, ראש-חודש] בבית-הכנסת11.
"בעומדנו ב'שבת חזק' – צריך כל אחד ואחד מישראל לחזק את עצמו ובני-ביתו וכל הנמצאים בסביבתו... בכל ענייני יהדות... וכדאי לקשר זה עם התוועדות מיוחדת... כהמנהג בכמה קהילות קדושות בישראל, שב'שבת חזק' מכינים הגבאים 'קידושא רבא', ובוודאי יחזקו ויחדשו מנהג זה בכל המקומות – שבה יוסיפו באמירת דברי תורה (וגם קבלת החלטות טובות...), ויוסיפו בהשמחה לגמרה של תורה12.
* בתפילת מנחה, אין אומרים 'צדקתך'.
הכנות לפורים:
בקשר למצוות ומבצעי חג הפורים, כתב הרבי: "אשר כל זה דורש זמן והכנה ופעולה – על-כל-פנים מתחיל מראש-החודש"13, וכן: "כבכל דבר חשוב – צריכה להיות הכנה מבעוד מועד, על-כל-פנים מראש-החודש"14.
יש להתחיל ולהשלים מבעוד מועד את כל ההכנות הדרושות למבצע פורים בכל העולם כולו, שלא יישאר אפילו יהודי אחד בפינה נידחת בקצווי תבל שלא יהיה נכלל במבצע פורים15.
נוסף על קיום כל המצוות דימי הפורים על-ידי כל אחד ואחת, יש להרעיש ולפרסם בכל מקום ומקום, הן בחו"ל וכן (ועל-אחת-כמה-וכמה) בארצנו הקדושה, על-דבר ההשתדלות שכל ענייני פורים יהיו באופן ד"ברוב עם הדרת מלך"16 .
* בכמה תחפושות וכובעי פורים (במיוחד של חיילים ושוטרים ממזרח אירופה) ובכובעי-חורף (קוצ'מע), נמצא שעטנז גמור. החכם עיניו בראשו לבודקם מראש במעבדת-שעטנז מוסמכת17.
מבצע פורים:
יש לעורר על ההכנות לענייני פורים (ואף בשבת, שהרי "מפקחין על צורכי ציבור בשבת"), כדי שייעשו באופן מסודר ובהצלחה, ובהדגשה מיוחדת ליהודים הנמצאים בבתי-זקנים, בתי-רופאים, בתי-האסורים, ובצבא [ובמשטרה] בכל מקום, ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע לצה"ל, שעומדים ומגינים בגופם במסירת-נפש ממש על גבול ארץ-ישראל . ו"שמחה פורץ גדר" תגרום הצלחה רבה בכל זה.
כמו-כן יש להשתדל בעוד מועד לדאוג לנתינת צורכי הפורים לכל הזקוקים לכך.
(המשך "מבצע פורים" יבוא בעז"ה)
_________________
1) לוח דבר-בעתו.
2) אג"ק ח"ג עמ' קלח. וב'שערי הלכה ומנהג' או"ח ח"א ס"ע קפח בהערת המערכת, העירו משערי-אפרים שער י ס"ו (כצ"ל) ובפתחי-שערים שם, שעל-כל-פנים צריך שיהיה בר-דעת ויחזיקנו ביציבות ובכבוד.
3) רצוי שהקורא יפסיק קימעא לפני תחילת הפסוק, כדי שהציבור ישמע היטב את קריאת הפסוק – לוח 'דבר בעתו'.
4) בשו"ת מהר"ם מינץ סי' פה כ' שהוא כמו שנוהגין לומר לחזן 'יישר כוחך', כלומר: גמרת מצוותך, יהי-רצון שתזכה לגמור יותר מצוות. ראה גם ערוך-השולחן סי' קלט סעיף טו (בכל העניין ראה בארוכה ב'התקשרות' גיליון תרכ"ו, בלוח השבוע הערה 1).
5) ספר-המנהגים עמ' 31. לוח כולל-חב"ד. אג"ק ח"ד עמ' יד.
6) ונשאר על הבימה עד הקריאה בו (שערי-אפרים שער י סי"ב). במקור הדין, רמ"א סו"ס קמז, לא כתוב באיזה צד להניחו. ובשו"ת משנה הלכות חי"ג סי' כב כתב בצד שמאל, כדי שיהיה קרוב יותר לבעל-הקורא, מצד "אין מעבירין על המצוות". וע"ע.
7) לקוטי-שיחות כרך לה עמ' 191 הערה 34.
8) רמ"א סו"ס תרסט. שערי אפרים ח,סו.
9) לוח כולל-חב"ד, שבת פרשת נח.
10) המקורות והפרטים בזה הובאו לאחרונה בלוח השבוע, ב'התקשרות' גיליון תרע"ג.
11) היום-יום, ל' ניסן.
12) ספר-השיחות תש"נ ח"א עמ' 233, עיי"ש.
13) לקוטי-שיחות כרך יא עמ' 340. ובהתוועדויות תשד"מ ח"ב עמ' 1103 "'שלושים יום לפני החג', היינו בפורים ושושן-פורים קטן".
14) ממכתב (כללי-פרטי) אדר"ח אדר תשמ"ב.
15) משיחת ש"פ תרומה תנש"א ס"י, ספר-השיחות ח"א עמ' 350. בכמה שנים היה הרבי מקשר את ההתעוררות ל'מבצע פורים' עם 'מבצע תורה', כמרז"ל "ליהודים היתה אורה – זו תורה" ('אוצר מנהגי חב"ד', חודש אדר, עמ' רפו).
16) משיחת ש"פ ויקרא תשמ"ט ס"ח, ספר-השיחות ח"א עמ' 335, ושם פירוט: במשתה ושמחה – שהולכים לשמח מבית לבית (מלבד ההשתתפות ברוב עם לאחר הסעודה עם בני משפחתו); במתנות לאביונים – לתת ברוב עם לגבאי או לקופה של צדקה (שהרי לעניים עצמם יש לתת בתכלית הזהירות בכבודם). וכל זה – כהוספה באחדות-ישראל, הבאה כהכנה לסיום הגלות, עיי"ש.
17) לוח 'דבר בעתו'. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
