יסוד התורה
"ויקחו לי תרומה" (שמות כה,ב). אומר על כך המדרש (רבה): זהו שנאמר "תורה ציווה לנו משה". ללמדנו שיסוד התורה הוא צדקה ורחמנות, שתהיה יד פתוחה לצורכי צדקה וחסד.
(מעדני מלך)
הפרשה והרמה
למילה "תרומה" שני פירושים – הפרשה והרמה. שניהם עולים בקנה אחד, כי כשהאדם מפריש מכספו וזהבו לדבר של קדושה, הוא מרים אותם מחומריותם וגשמיותם ומעלה אותם לגבוה, לרוחניות ולקדושה.
(לקוטי שיחות)
למצוא גישה
"אשר ידבנו לבו" (שמות כה,ב). יהודי הנודר מממונו לדבר שבקדושה נותן זאת בלב שלם. צריך רק למצוא את הגישה המתאימה לעוררו, ואז נותן כל אחד ואחד כפי יכולתו, זהב כסף או נחושת.
(לקוטי שיחות)
החזקת התורה
על התורה נאמר "אותי אתם לוקחים", אלא שבעלי עסקים, אף שגם הם חייבים בלימוד התורה, יוצאים ידי חובה ב"פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית", ועיקר עניינם בתורה הוא על-ידי החזקת לומדי תורה.
(לקוטי דיבורים)
בלי שיקולים זרים
על "ויקחו לי תרומה" אומר רש"י: "לי לשמי". במתן צדקה אין לערב שיקולים חיצוניים, כמו להתכבד או להתפאר, או על-מנת לקבל פרס וכדומה. יש לתת צדקה לשם ה' בלבד.
(מלבי"ם)
הנותן נוטל
על נותני הצדקה אומרים "שוטה נותן ופיקח נוטל". שוטה העושה צדקה נדמה לו כאילו הוא הנותן, אבל הפיקח העושה צדקה יודע שאינו אלא נוטל.
(רבי ישראל מרוז'ין)
בכול, מכול, כול
בנתינת צדקה צריך להיות "בכול מכול כול" – כשיוצאים לקבץ כספים לצדקה צריך "בכול", עם כל אחד ואחד המוכן לכך; לקבל נדבה צריכים "מכול", מכל אחד ואחד, מכל מי שרק אפשר להתרימו; ולקחת צריך "כול", כל סכום שהוא ולא לכעוס על הנותן.
(רבי יוסף-דב מבריסק)
איפה האבן
ברשותו של אדם עשיר מצויים שני סוגי אבנים, אבנים סתם ואבנים טובות, אלא שלא אצל כולם האבנים מצויות באותו מקום. יש מי שהאבן הפשוטה מונחת בליבו והיהלום בכיסו, ויש שהאבן הפשוטה מונחת בכיסו והיהלום בליבו.
(מאוצרנו הישן) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
