שאלה: מה מברכים על קליפת הדרים מסוכרת והאם לקליפת אתרוג דין שונה?
תשובה: על פירות העץ תיקנו חכמים ברכה מיוחדת, 'בורא פרי העץ', המדגישה את חשיבותם, שהם 'פרי העץ' ואינם גדלים באדמה עצמה, כדי להרבות בכבוד הבורא בהזכרת שבחו בפרטיות.
לכן כל דבר הגדל על העץ ואינו עיקר הפרי, אין מברכים עליו 'בורא פרי העץ'. אם נוטעים את העץ כדי לאכול גם ממנו, נשאר חלק זה בברכה הכללית 'בורא פרי האדמה'; אבל אם אין נוטעים את העץ כלל כדי לאוכלו, מברכים עליו 'שהכול נהיה בדברו'.
לפי שולחן-ערוך אדמו"ר הזקן וסידורו, מברכים על קליפות הדרים מסוכרות ברכת 'האדמה', ואם בירך 'העץ' יצא ידי חובתו. ה'משנה ברורה' וה'ילקוט יוסף' פוסקים לברך עליהן 'שהכול'. יש הטוענים, שאם בארצות הייצור גידלו את הפרי לשם כך, אפשר לכתחילה לברך 'העץ', אבל במקומותינו שמייצרים זאת מחלק מועט מהקליפות, יש לברך 'שהכול'.
בדיעבד, אם בירך אחת מברכות אלו – יצא ידי חובה לכל הדעות, אלא אם-כן יש רק מעט פיסות קטנות של קליפות חתוכות, והרוב הגדול הוא שוקולד, שאז הקליפות טפלות לו, וברכתו (רק) 'שהכול' לכל הדעות.
לייצור מרקחת אתרוג משתמשים בקליפות עבות, שבהן חלק נכבד מהקליפה הלבנה הפנימית, שהיא עיקר בשר הפרי (ולכן נאמר על האתרוג "שטעם עצו ופריו שווה"), וזו הצורה היחידה לאכילת הפרי. במצב זה רבים פוסקים לברך 'העץ'. אם מייצרים את הממתק מהקליפה החיצונית בלבד, דינו כשאר קליפות הדרים.
מקורות: שו"ע אדמו"ר הזקן סי' רב ס"א,ב,ט. משנ"ב שם ס"ק לט. ילקוט יוסף ס"ד. פסקי תשובות ס"ק יג, וש"נ (וחיי אדם נג, בנשמת אדם ס"ק ב). סדר ברכת הנהנין פ"ו ס"ד, וביאור הרב גרין שם. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
