מאת הרב מרדכי מנשה לאופר
מלאכת קירוב יהודים כמוה כגילוי אוצרות * על-ידי עשיית טובה לבעל האוצר – היהודי, יהפוך אחר-כך לאוהב ועוזר של מי שקירבו * אות כבוד מעיריית נתניה לרבי ולתנועת חב"ד בתשל"ב * ומכתב עידוד לרב לאו לרגל היבחרו לרב ראשי בנתניה * רשימה שנייה ואחרונה
"רבות שמעתי אודות פעולות מר בכלל, ובפרט בנוגע להשתדלותו לקרב ליבם של נוער בני-ישראל לאבינו שבשמים" – כך פותח הרבי את מכתבו מימי הסליחות ה'תשכ"ח ('אגרות קודש' כרך כה עמ' רמה-ו) אל "מר צבי שי' נדיבי, נתני[ה]". כמו כן מביע הרבי את "גודל הנחת רוח מפעולות מר בשטח האמור עד עתה, ופעולותיו בעתיד שבוודאי יהיו באופן דמוסיף והולך, וזכות הרבים מסייעתו".
מר נדיבי ביקש מידידו, אף הוא תושב נתניה, מר אברהם טוביאס שמו, ששימש עורך חוברות לנוער, שישגרו לרבי, והלה עשה כבקשתו. הרבי שיגר למר טוביאס מכתב-תודה, אבל תבע ממנו "לפרסם דברי אמת ולשלול דברים שהם היפך האמת". כוונת הרבי ל"הדברים (ה)נוגעים בערכים האמתיים של עמינו בני-ישראל, זאת אומרת המיוסדים על הערכת תורתנו תורת אמת והוראות שלה".
במקביל ביקש מר' צבי נדיבי לסייע למר טוביאס במשימה שהטיל עליו ("ישתדל להקל על מר טוביאס הפעולה בכיוון האמור").
מר נדיבי הוסיף לכתוב לרבי, ופירט את הקשיים בחינוך בני הנוער בימינו לתורה ומצוותיה. הרבי השיב לו באיגרת ארוכה מי"ז כסלו תשכ"ט ('אגרות-קודש' כרך כו עמ' לז-לט), שבה הוא מצטט את תורת הבעש"ט על הימצאות אוצרות בכל אחד ואחת מעמינו בני-ישראל ("היום יום" יז אייר) והרבי מתבטא "שתוכנה [=של תורת הבעש"ט האמורה] שייך לתוכן מכתבו ועלי[ה] מיוסד המען שלי, והוא גם ביאור על שיטתי ודברי ומכתבי הקודמים למר".
להלן תוכן דברי הרבי במכתב:
כמו לגבי אוצרות הטמונים בארץ שצריך להסיר את העפר והלכלוך וכו' המכסים עליהם, כן הוא בנוגע לאדם.
אם לא גילו את האוצרות הרי זוהי הוכחה שלא חפרו די עמוק עד שיגיעו אליהם. כשהחופר יגיע סוף סוף לאוצר ויגלהו, הרי בעל האוצר עצמו ירחש לו תודה עמוקה נפשית ואמיתית.
וסיכום מהאמור, אשר המשתדל לקרב לב בן ובת ישראל לאבינו שבשמים מובטח אשר הוא סוף סוף יבוא על שכרו ויצליח בפעולתו, ולא עוד אלא שזה שעבד עליו והעמידו בקרן אורה, אורה האמיתית דנר מצוה ותור ה אור, יהי[ה] אוהבו אמת ועוזרו הכי גדול לגלות את האוצר בכל יקרתו וחשיבותו, כולל גם כן אשר יעזרהו בהעבודה להפיץ היהדות וערכי[ה] גם בסביבתו, ובאופן דמוסיף והולך ואור...
בראשית הפעילות לתיקון חוק השבות שימש מר נדיבי כחבר הוועד, לצדם של הרב יהודה פלדי ע"ה ויבלחט"א הרה"ח הרב שמואל חפר.
בשנים שלאחר מכן קיבל עוד מכתבים מהרבי ובין השאר פרסם פרסומים שונים.
עיריית נתניה משגרת אות כבוד לרבי
בכ"ו ניסן תשל"ב ('אגרות קודש' כרך ז"ך עמ' שפח-ט) משגר הרבי את האיגרת הבאה:
לכבוד מר עובד בן עמי שי' ראש העיר נתני[ה]
שלום וברכה!
בנועם ובתודה לבבית נתקבל מברק הברכה בקשר עם יום ההולדת.
במיוחד נתרשמתי מאות הכבוד שהנחילה עירית נתני'[ה], ובראשה כבוד מעלתו, לתנועתנו, תנועת חב"ד, בקראם אחד מרחובות העיר בשם "רחוב חב"ד".
והרי זהו ביטוי מתאים ביותר לההכרה והאהדה שכ[בודו] ובני עירו רוחשים לפעולות חב"ד בשטח החינוך והפצת ערכי עמנו המקודשים, בארצנו הקדושה ובתפוצות, מתוך אהבה המשולשת – אהבת ה', אהבת התורה ואהבת-ישראל, שהן כולי חד – והוא יסוד השקפת עולמה של תורת החסידות בכלל ותורת חב"ד בפרט.
בהמשך המכתב מברך הרבי את מברכיו ("יתברכו המברכים מה' מקור הברכות").
ה'סירטוק' נקנה לפי בקשת הרבי
ר' צבי הרמתי, פרטיזן ניצול שואה, פגש לראשונה את חב"ד ב'ערב חב"ד' שהתקיים בקיבוץ תל-יצחק שליד נתניה, והאמת סחפה אותו. המפגש השני שלו התקיים ב'כינוס תורה' של חב"ד בנתניה שניהל הרב משה בימב"ד. כאן החליט הרמתי: מקומי בחב"ד.
חודשים אחדים לאחר מלחמת יום הכיפורים, בקיץ תשל"ד (והוא בגיל 51), החליט לנסוע לרבי.
כשנכנס ל'יחידות' לבש חליפה קצרה. לאחר ה'יחידות' הורה הרבי למזכירו הרב בנימין קליין לקנות לו סירטוק "עד שבת".
ב'יחידות' עצמה לא היה ר' צבי מסוגל לדבר. הדיבור נעתק ממנו. הרבי שוחח על נושאים רבים אך הוא לא הגיב. בהמשך היחידות קיבל מהרבי שני דולרים לצדקה וברכה – דולר אחד עבורו ודולר נוסף עבור בנו אברהם.
כשראה את הרבי בפעם הראשונה ליד פתח חדרו פרצה מפיו זעקה: 'רבי – משיח'! הוא רצה לומר לרבי שאנו רוצים משיח... הרבי פנה אליו והרגיעו באומרו שהמשיח אמנם יבוא (הפרטים על-פי רשימת ש' מייזליש ב'כפר חב"ד').
פעולה עם אחד כפעולה עם רבים
כשנבחר הרה"ג הרב ר' ישראל מאיר לאו לרבה הראשי של נתניה, בשנת תשל"ט, שיגר על כך מכתב לרבי. במענה כתב לו הרבי (ביום ט"ו חשון תש"מ) איגרת הדרכה נפלאה לתפקידו זה (צילום האיגרת בספר 'שמן ששון מחבריך' כרך ב' עמ' 196).
בין השאר כותב לו הרבי:
פותחין בברכה, אשר בעזר הש[ם] ית[ברך] יוסיף חילים בתפקידו האחראי והנעלה בתור רב הראשי דנתני[ה] באה"ק ת"ו.
הרבי מזכיר את גודל התקופה וחשיבות המקום (אשר תמיד עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית השנה) וביחד עם זה ולעומת זה שורר בה בלבול הערכים והמבוכה רבה בין הנוער בקביעת דרך חיים הראוי[ה] לשמה. ובוודאי, כמו בעבר, יקדיש עיקר מרצו בשטח זה, וזכות הרבים מסייעתו.
הרבי מוסיף להזכיר את חשיבות "פעולה עם אחד או אחת מן הנוער הרי זו גם-כן פעולה עם הרבים". לפני סיום המכתב חותם הרבי:
עונג מיוחד הי[ה] לי בקראי במכתבו אשר ממשיך בקשרים מעשיים עם אנ"ש שי' בכלל ועם אנ"ש בעירו בפרט.
והש[ם] ית[ברך] יצליחו לנהל עדתו על מי מנוחות, הולך ומוסיף ואור.
וראה עוד התקשרות גליון י"ג עמ' 14.
ראוי לספר בהזדמנות על קשריו של הרבי עם האדמו"ר מקלויזנבורג בונה ומייסד קריית צאנז בנתניה. כמו גם על עידודו מוסדות כמו בית הרפואה לניאדו. ועוד. ועוד חזון למועד.
שייך לאגו"ח או לוועד רבני חב"ד
הנה מענה הרבי על מכתבו של הרב מנחם שי' וולפא בעניין "מבצע כתיבת ספר תורה ומכירת אותיות על-ידי תכנית מקיפה ומסודרת בע"ה, שתביא להכנסת כספים עבור המוסדות בנתניה".
הרב וולפא כתב כי "נבקש את ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להצלחה. כן נשאל אם כתיבת ספר התורה תוכל להיות לזכות כ"ק אדמו"ר שליט"א, ובאופן שיהיה גלוי לכל".
על כך ענה הרבי בתשובה שנמסרה לו על-ידי המזכיר הרי"ל גרונר שליט"א:
ב"ה, ער"ח ניסן תש"נ,
עבור הרב מנחם מענדל הלוי שי' ולפא
על המכ' מכ"ח אדר הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לכתוב (בנוגע לכתיבת ס"ת):
שייך להחלטת אגו"ח
דא[רץ] הק[ודש] או לוועד רבני חב"ד באה"ק.
על כל המכ[תב] אזכיר ע[ל] הצ[יון]. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
