שאלה: המגדל ירקות ופירות בגינתו, כיצד ינהג השנה?
תשובה: הדברים שלהלן אמורים על ירקות שנבטו לפני שנת השמיטה, וכן פירות האילן שחנטו בשביעית (רובם יבשילו בקיץ הקרוב). ירקות שהחלו לנבוט אחרי ראש-השנה וגידולי-גרגירים שלא הגיעו לשליש גידולם עד ראש-השנה - אסורים באיסור ספיחין, ויש להניחם עד שיכלו מאליהם.
מצוות-עשה להפקיר את הגידולים הקדושים בקדושת שביעית, שנאמר (שמות כג): "והשביעית תשמטנה ונטשתה, ואכלו אביוני עמך". לדעת ה'מבי"ט', התורה הפקירה את הפירות, אולם לדעת ה'בית-יוסף' מוטלת מצוות ההפקרה על הבעלים. אין הוא צריך להפקיר את הירקות והפירות במפורש, ודיי שאינו נועל את הגינה.
אסור למנוע כניסת יהודים לגינה, כדי ללקט פרי, אך מותר לבעלים לקבוע זמנים מיוחדים ללקיטת הפרי, כאשר הוא עצמו נוכח במקום, כדי למנוע נזק לצמחים (ולגינה כולה). במקרה כזה מחובתו להודיע לשכנים, או לקבוע שלט, בדבר הזמנים שאפשר ללקט.
מותר ללקוט בבת-אחת רק כמות קטנה, לצריכה ביתית לכמה ימים. עבר והביא יותר מכך - לא נאסרו הפירות, אך לא ישהם בביתו זמן רב.
רצוי לקטוף את הפירות בשינוי מהרגיל בכל שנה. אסור לקטוף פירות שביעית בעודם בוסר. הלוקט פירות שביעית מגינת חברו, רצוי שיודה על כך לבעלים, אף שהפירות הם הפקר.
למגדלים המקצועיים מוצע למסור את גידוליהם ל'אוצר בית-דין', המטפל בשדה לטובת הציבור, קובע מחירי-עלות וגובה אותם בחלוקת היבול לציבור על-ידי חנויות שמיטה וכדומה. על הבעלים להקדים מסירה זו ככל האפשר.
מקורות: ראה משפטי ארץ - שביעית פ"י. דיני שביעית השלם פי"ד, מדריך שמיטה לחקלאים - תשנ"ד פכ"ד, אנציקלופדיה תלמודית ערך 'אפקעתא דמלכא', ולקוטי-שיחות כרך יז, עמ' 286 ואילך, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
