"תקשיב רגע", מבקש המלחין החסידי משה-מרדכי (מונה) רוזנבלום, ומתחיל להשמיע את 'החתונה הגדולה', האלבום המוזיקלי החדש שלו. בתוך רגע הוא נשאב לתוך המנגינות והצלילים ועיניו נעצמות בדבקות. כאשר השיר מסתיים הראשון הוא פוקח אותן ולרגע חולף בהן מבט של צער על שהשיר נסתיים. "זה כל-כך זיס (מתוק)", הוא אומר.
האלבום החדש מתאר חתונה מלפני שנים בחצרו של רבי בעיירה. רוזנבלום והזמר משה-צבי ויינטרוב התאחדו להפקה הייחודית. נאספו ונבחרו ניגוני חסידים מכל החצרות, ניגוני רגש לצד ניגוני שמחה, ניגוני חופה מעוררי-לב, לצד ניגונים עליזים ושובי-לב. התוצאה מקורית. פסיפס נדיר של ניגוני-קודש, הנשמעים באווירה מיוחדת של חתונה שמחה ועליזה.
אוצר ניגונים
"אלה מנגינות שיש בהן טהרה נפשית", מדגיש רוזנבלום. "קל להגיד שזה הרצון לחזור לסמטאות שבהן הסתובבתי בעבר. האמת היא שזה הרצון להתחבר לניגונים הקסומים שחודרים ללב, שהולכים עם האדם ימים שלמים. כשהתחלתי לנבור במנגינות מהימים ההם, הגעתי מהר מאוד לניגוני חב"ד, לניגוני צאנז ולניגוניהן של עוד חסידויות. זה היה כמו להיכנס למנהרת זמן ולחזור למקורות המוזיקה החסידית. התחושה הזאת מלווה את כל מי שהיה שותף בפרוייקט".
כאשר התחילו לנבור במנגינות הקסומות גילו שיש בידם אוצר ענק. "הבחירה הייתה קשה מאוד", הוא אומר. "כל ניגון מסמל משהו אחר. החלטנו לבחור חומרים נעימים לאוזן וקלים לשירה בפה. היו הרבה ניגונים נפלאים שהורדנו, כי לא התאימו להגדרה הזאת. כמו-כן החלטנו להנמיך את כלי הנשיפה, ולהבליט את כלי העיירה הטיפוסיים: החליל, הכינור, הנבל, האקורדיון והקלרנית, מה שהבטיח צבע מוזיקלי מיוחד".
ניגון של רועה
הפתעה ייחודית היא הקלטה של האדמו"ר מקאליבּ שר את "סול א קוקוש מר", ניגון שנתקדש על-ידי צדיקים בדורות קודמים. רוזנבלום מספר: "זה זמן רב אני חולם להגיש לציבור את הניגון העמוק הזה, שמקורו ברועה צאן בהונגריה, והחלום היה למציאות. ניגון זה הוא מעין בשורת הגאולה, בעיקר למי שמתבונן בתוכן השיר, וכאשר הוא יוצא מפיו של האדמו"ר מקאליבּ, נצר לאותו צדיק רבי יצחק-אייזיק מקאליבּ, אין לך דבר גדול מזה".
חזרה למקורות
הפתעה נוספת היא שר' בן-ציון שנקר, הקומפוזיטור האגדי של חסידות מודז'יץ, הקליט שני שירים בתקליט. שנקר, כיום בן 84, לא הקליט זה עשרים שנה. רוזנבלום מספר: "היה לנו ניגון מאוד מיוחד של מודז'יץ. אמרתי: אין מי שמתאים לשיר את זה מבן-ציון שנקר. ידעתי שזה חלום באספמיא, אבל אינני ממהר להרים ידיים. טלפנתי אליו, הזכרתי לו נשכחות, שלפני שלושים שנים עיבדתי לו קלטת. שנינו צחקנו, והוא הסכים לשיר". אגב, בשיר הזה הוא מבצע דואט נפלא עם משה ויינטרוב על מילות ברכת הבית: "בזה השער לא יבוא צער".
לדברי רוזנבלום, התגובות על האלבום החדש נלהבות. רבים מתענגים על השמחה היהודית הצרופה, שמחזירה אותם בבת-אחת לנגינה החסידית המקורית, זו שלא עוּותה על-ידי המקצבים המודרניים. ואולי יש כאן עוד ביטוי למגמה מתפתחת של חזרה למקורות.
שקט, מקליטים. ויינטרוב, מיכאל שניצלר ורוזנבלום |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
