תהילים מתאימים לכל נוסח... * התבוננות הילדים באמור בסידור ובתניא יביאו להנהגה טובה וזירוז בקיום המצוות * חלוקת תניא שארכה עד אור הבוקר... * שהתניא יהפוך להיות רכושו ו"חיי נפשו" של כל חסיד * סקירה ראשונה על חלוקת ספרים והדומה לכלל החסידים, בשנים תשל"ב, תשל"ט ותשמ"ב
מאת הרב מרדכי מנשה לאופר
"טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל" – פסוק זה ממשלי צוטט לא-אחת על-ידי הרבי בתוספת הדגשת חז"ל שהפסוק אמור על משה רבינו. הנהגה זו אפיינה כל-כך גם את הרבי.
במשך השנים חילק הרבי פעמים רבות ספרים קונטרסים, ספרי תניא או סידורים, לציבור הכללי וגם ליחידים.
בתקופה הראשונה היו ילדים שקיבלו מהרבי סידור תהילת ה', או ספר תניא, בהיכנסם ל'יחידות'. לפעמים העניק זאת הרבי בתור "דמי חנוכה", וגם מבוגרים זכו לכך. הנה לדוגמה דברים שרשם על סידורו הרב חיים יהודא פלדי (נדפס ב'היכל מנחם' כרך א' עמ' ריט-רכ):
סדור זה זכיתי לקבל אור ליום ר"ח מרחשון תשל"ב אחרי תפילת ערבית מיד קדשו של כ"ק אדמו"ר שליט"א (באמרו)... – " נותן אני לכם סידור זה – אינני יודע באיזה נוסח אתם מתפללים, אך כאן ישנו בסוף – תהילים, וזה מתאים לכל אחד" (דברי הרבי).
הרה"ח ר' עמוס שי' קרניאל, שהיה אז מנהל בית-ספר, נשלח בסיום "יחידות" (בשנת תשל"ו) אל המזכיר הרה"ח ר' בנימין שי' קליין לקבל סידורים, כ"אות תודה" על המכתבים שהילדים כתבו לרבי (שלושה סידורים היו בעלי כריכה בצבע בורדו עבור הבנות, ושני סידורים בעלי כריכה כחולה עבור הבנים), ('משבחי רבי' עמ' 101).
כמו כן, היו ילדים שקיבלו מהרבי עלוני 'קריאת שמע לילדים' ו'ברכות השחר'.
להתרגל להתבונן שה' ניצב עליו
חלוקה מרכזית ראשונה היתה בשנת תשל"ב. הרבי הורה אז להדפיס כמות גדולה של ספרי תניא וסידורי תהילת ה' ולחלקם בשמו לכל אחד ואחת מהתלמידים-ות של מוסדות חב"ד ברחבי תבל, ששלחו לו מכתבי ברכה ליום הולדתו השבעים.
בהוראתו פירט הרבי גם כי "תניא, או סידור – לפי ראות עיני המורה שלו" ('אגרות-קודש' כרך ז"ך עמ' תכ-תכא).
לכבוד חלוקה זו כתב הרבי איגרת מיוחדת ובה שתי נוסחאות (לסידור ולתניא), אשר הודבקה בסוף הסידור או התניא.
בנוסח לסידור נאמר בין השאר:
ויהי רצון מהשם יתברך אשר, על פי המבואר בסידור זה (בתחילתו – "השכמת הבוקר"), תרגיל את עצמך להתבונן לפני מי אתה עומד "לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא כמו שכתוב הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכו'", שעל-ידי זה בוודאי תזדרז בלימוד התורה ובקיום מצוותי[ה] ובהנהגה טובה בכלל ובאופן דמוסיף והולך ואור.
בנוסח לתניא נאמר:
על פי המבואר בספר תניא זה (פרק מ"א בתחילתו), תרגיל את עצמך להתבונן בהנאמר אודות כל אחד ואחת מישראל אשר "הנה ה' ניצב עליו ומלא כל הארץ כבודו ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי, ועל כן צריך לעבוד לפניו באימה וביראה כעומד לפני המלך", בענייני לימוד התורה וקיום מצוותיה.
(הרבי ביקש שיוסיפו לכל תלמיד "האברך.. שי'" ולתלמידות "התלמידה .. תי'" ובמכתבים לבנות "לשנות ללשון נקבה כמובן"). וגם הוסיף בקשר להוראה זו:
מהנכון ביותר שבכיתות המתאימות יוסיפו המורים בעל-פה ביאור בתוכן המכתב (והענין בכלל) ויסיימו במסקנא על-דבר הוספה בהתמדה וכו' וכו'.
תניא וסידור עם חתימת יד קודשו
"השם יתברך ימלא משאלות לבבכם..." – החל הרבי לברך את הנכנסים ל'יחידות בחודש תשרי תשל"ט, ובהמשך אמר: "תיכנסו ל'מזכירות' לקחת מזכרת מחודש תשרי, שנדפס בברוקלין, ושתלמדו בזה".
לרבים מהם הוסיף: "בספר התניא יש ללמוד בשקידה והתמדה", "בזכות לימוד זה יתקיימו כל הברכות..". היה מי ששמע מהרבי (אולי כהוראה פרטית): "ותלמוד ב'אגרת התשובה'..".
לנשים ובנות הורה הרבי: "תיכנסו ל'מזכירות' לקחת מזכרת מחודש תשרי, שנדפס בברוקלין, סידור שבו תתפללו".
על כל אחד מספרי התניא והסידורים חתם הרבי בכתב-יד קדשו. על התניא חתם בסוף הספר, ועל הסידורים – בתחילת הסידור.
סידור לכל ילד – שיבקשו דברים טובים
בהתוועדות ערב חג השבועות של אותה שנה (תשל"ט), לאחר שהקדים הרבי במעלת ההתוועדות, העומדת בסימן חז"ל על ערבות הילדים לקבלת התורה ("בנינו עורבים אותנו"), בישר הרבי כבר בשיחה הראשונה, כי בסיום ההתוועדות תתקיים חלוקת סידורים וצדקה לכל אחד מהילדים הנוכחים בהתוועדות. בדבריו הדגיש הרבי, שבסידור נכללים לא רק תפילות אלא גם ענייני תורה, כ'קריאת שמע'; 'איזהו מקומן' ו'פרקי אבות'. לאחר השיחות, אמירת מאמר חסידות וסיום מסכת סוטה, אמר הרבי ('שיחות-קודש' תשל"ט כרך ג' עמ' 57):
עכשיו ישתדלו שכל הילדים שהם קודם בר-מצווה (ואחר-כך הילדות שלפני גיל בת-מצווה) יעלו למעלה, ויעניקו להם סידורים וכסף, כמדובר לעיל בארוכה.
בתום חלוקת הסידורים (שבתוך כל אחד היה גם מכתב), וכן שטרות בני דולר, לבנים, ואחר-כך לבנות – אמר הרבי:
נבקש מהורי הילדים (או אח, אחות מבוגרים) שירשמו (אחר הקדמת "לה' הארץ ומלואה" – ראה גם 'לקוטי שיחות' כרך יד עמ' 279) שם הילד על המכתב שהודבק בסידור . . ושעוד בערב חג-השבועות קודם שקיעת החמה יתנו הכסף או חילופו לצדקה, והשם יתברך יעזור שכולם יגדלו לתורה חופה ומעשים טובים מתוך הרחבה...
בהמשך הוסיף הרבי:
הסידור מתנת ה' הוענק לילד/ה כ"נחלת עולמים" כדי שיבקשו בהם כל הדברים הטובים, וכפי שרשם כ"ק מו"ח אדמו"ר בסידורים שהעניק במתנה שיתקבלו כל תפילותינו – אמן כן יהי רצון.
[אגב נושא הסידורים, חשוב לציין כי בשיחת הרבי לילדי מחנות קיץ שי' ב' אלול תשל"ז ('ליקוטי שיחות' כרך יד עמ' 279), הורה הרבי שלכל ילד או ילדה יהיה סידור משלו, ועל הדף (שלפני תחילת הסידור) יהיה רשום "לה' הארץ ומלואה".
באותה שיחה הציע הרבי לילדים גם להשפיע על ילדים בני-גילם ללבוש טלית קטן – "ואם יש צורך בכך – שיעניק לו במתנה טלית-קטן"].
שהתניא יהפוך ל"חיי נפשו" של כל אחד
בי"א ניסן תשמ"ב, קרוב לסיום ההתוועדות, בישר הרבי ('התוועדויות תשמ"ב' כרך ג' עמ' 1245) על חלוקת ספרי תניא (בהוצאה מיוחדת שבה נדפסו "דפי השער" של ספרי התניא שנדפסו בכל קצוי תבל) וכן שטר של דולר – לכל אחד ואחת מהמשתתפים בהתוועדות – בתור הכרת תודה למשתתפים בהתוועדות זו.
הרבי ציין אז:
וכאשר ספר תניא זה יהיה רכושו ונכסיו של כל אחד ואחת מהנמצאים כאן, ובאופן שזה יהיה "חיי נפשו" – תיווצר אחדותם של כל בני ישראל באופן עמוק ופנימי ביותר.
ועוד והוא העיקר: ללמוד בספר התניא בריבוי כל כך עד שהספר יתבלה מרוב שימוש, ויצטרכו להדפיס ספרים חדשים באופן ד"זה א-לי ואנוהו" – בדפוס נאה כו'.
אחרי "ברכה אחרונה" החל הרבי לחלק את הספרים (אחרי שעמד על כך שהסדר יושב על כנו, בסדר מסודר ללא דחיפות), ספר התניא ושטר של דולר.
לאחר החלוקה לאנשים – החל הרבי לנגן "כי בשמחה תצאו", והורה בידו הקדושה שכל הגברים יצאו מבית-הכנסת. כשיצאו כולם – נכנסו הנשים, וכל אחת קיבלה ספר תניא ושטר של דולר.
החלוקה לכל הקהל, אנשים נשים וטף, נסתיימה לאחרי אור הבוקר!
כאמור, בתשמ"ב חילק הרבי בעצמו, ולא באמצעות המזכירים וכדומה. אולם כעבור שנתיים, בי"א ניסן תשד"מ, כאשר ביקש הרבי שוב להעניק במתנה ספרי תניא – הפעם היה הדבר באמצעות חברי הכולל שליד המזכירות. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
