כידוע, הפטרות הפרשיות נקבעו "מעניין הפרשה", ויש קשר בין ההפטרה לבין הפרשה. הקשר בין ההפטרה של השבוע לפרשה שקוף למדיי – בפרשת השבוע מדובר על בלק ובלעם, ובהפטרה נאמר: "עמי, זכור-נא מה יעץ מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן-בעור".
אולם בזה לא מסתיים הקשר בין ההפטרה ובין הפרשה. יש קשר עמוק יותר, שבא לידי ביטוי בתחילת ההפטרה: "והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים... אשר לא יקווה לאיש ולא יְיַחל לבני-אדם".
ערב הגאולה
הן הפרשה הן ההפטרה עוסקות במצב דומה: שתיהן מדברות על זמן תחילת הגאולה. פרשת בלק מדברת על השלב שבני-ישראל עומדים בערבות מואב, לקראת כניסתם הראשונה לארץ-ישראל. גם ההפטרה מתארת את מצב העם ערב הגאולה השלמה. כפי שאפשר לראות בהפטרה, עדיין יהיו מלחמות עם האומות, ואף הרע שבתוך עם-ישראל עדיין יהיה קיים, עד שיזדקקו לסיוע אלוקי כדי להיחלץ ממנו.
ובכל-זאת, גם במציאות זו, שבה עדיין לא באה הגאולה, כבר מתחולל דבר גדול: עם-ישראל עולה לדרגה שבה "לא יקווה לאיש ולא יְיַחל לבני-אדם". יהודים כבר אינם צריכים לסמוך על בני-אדם אלא ישימו את מבטחם בקב"ה בלבד.
למעלה מהישענות מותרת
הפסוק הזה לא בא לשלול התנהגות אסורה, שעליה נאמר "ארור הגבר אשר יבטח באדם", אלא גם סוג של "יקווה לאיש" שיש לה בסיס בתורה. מותר על-פי התורה להכין כלי בדרך הטבע לברכה האלוקית, מתוך היזדקקות לבני-אדם, כשיודעים שהברכה באה מאת הקב"ה.
התורה עצמה אומרת: "ובֵרכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה". חז"ל לומדים מכאן שאין זה נכון שהאדם "יהא יושב ובטל", תוך ציפייה לנס, אלא עליו לפעול בדרך הטבע, ובכלל זה תקווה שבני-אדם יקבלוהו לעבודה או יקנו ממנו וכדומה. וזה החידוש שיהיה בתקופת הגאולה, שאז "לא יקווה לאיש".
אין חשיבות לדרכי הטבע
גם במצב הזה יהודי עושה פעולות בדרך הטבע, אבל אין הוא מייחס שום מקום לדרכי הטבע עצמן. הוא עושה את הפעולות הללו רק משום שזה רצון הבורא, וכל מטרתו היא לקיים את רצונו של הקב"ה. לכן גם העיסוק עצמו בעניינים הללו נעשה עניין של עבודת ה'.
זו ההכנה לגאולה. בזמן הגאולה ייעלם לגמרי ההעלם וההסתר של הטבע, והכול יראו בעיני בשר כי גם הטבע עצמו הוא אלוקות. ההכנה לקראתה היא שכבר עכשיו יהודי "לא יקווה לאיש", אין הוא מייחס חשיבות לדרכי הטבע, אלא שם את מבטחו בקב"ה לבדו. גישה כזאת גואלת את האדם מכל הדאגות והעניינים המטרידים, והגאולה הפרטית של כל אחד ואחד היא הכנה וכלי לגאולה הכללית על-ידי משיח-צדקנו.
(לקוטי שיחות כרך יח, עמ' 293) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
