רוצה הנשמה לקבל 'עצמי' מהגוף
א. [...] מה שעצמות יתברך עשה, הרי זה אך ורק עבור גוף זה: לברוא על ידי ריבוי השתלשלות גוף גשמי וחומרי, שהוא ישיג ויקלוט אלוקות ויהיה במדריגת האלוקות, וזה גופא הוא בכוח העצמות דווקא.
וזהו הפירוש שבגוף היהודי נמצא כוח העצמות והוא יישאר עצמות. הגופים שלהם – של העכו"ם – שבירתם זהו תקנתם, הם אינם שייכים לתיקון, יאבדו, שאין עניינם אלא לשמש כו'. וזהו "ובחרת" מצד הגוף, כי בגוף זה של היהודי נמצא כוח העצמות – והוא עצמות יתברך.
ב. והנה על גוף זה שבו נמצא כוח העצמות הנ"ל והוא עיקר ותכלית כוונת הבריאה – 'מופיע ה"מלך זקן וכסיל", הוא היצר הרע.
הרי ישנו "ילד מסכן וחכם" ו"מלך זקן וכסיל". "ילד מסכן" כו' הוא היצר טוב, נפש האלוקית. ו"מלך זקן" כו' הוא היצר הרע, נפש הבהמית כו'. שניהם נלחמים על הגוף, כי זה הרי גוף של "ואתה בחרתנו", נתח טוב... לכן שניהם לוחמים מלחמה עצומה. כל אחד משניהם רוצה למשוך את הגוף אליו. הנשמה רוצה את הגוף, מכיוון שבו נמצא כוח עצמי, רוצה היא 'לטעום' ולקבל מבחינת עצמי – לפי שהנשמה היא בחינת גילויים.
[...] ותשוקתה היא לקבל ממדריגה שיש בה כוח העצמות. הרי באמת לעתיד לבוא יהיה באופן כזה, וכמו שכתוב "ונחיה לפניו", שהחיות תהיה מבחינת העצמות. וידוע העניין בזה, דהנשמה תקבל מהגוף, שבו דווקא יאיר ויתגלה בחינת העצמות, והנשמה תקבל על ידי הגוף כוח העצמות. וכשם שעכשיו הגוף מקבל חיות מן הנשמה, כמו כן לעתיד לבוא תקבל הנשמה מן הגוף.
כך גם עתה, כי הנפש האלוקית יודעת היטב את מדריגת הגוף, שהוא כוח העצמות, ואת מה שהוא יהיה לעתיד לבוא, והרי האמת היא כנ"ל, שהגילוי של לעתיד לבוא הוא דווקא על ידי העבודה עתה – לכן רוצה היא לקחת את הגוף שיהיה ברשותה, ועל ידי בירור וזיכוך הגוף בקיום התורה והמצוות, הרי גם עתה נתוסף אור וחיות להנשמה, והאור המאיר לנשמה על ידי עבודת ובירורי הגוף – הוא בחינת אור עצמי.
(ספר השיחות "תורת שלום" מכ"ק אדמו"ר הרש"ב, עמ' 127-128 – תרגום מאידיש)
לרצות ולהרגיש את הרצון העליון
ג. [...] ישנו טעם נוסף שהנפש האלוקית רוצה את הגוף: הרי "ונפש השנית... היא חלק אלוקה ממעל" – שהנשמה נקראת בן, "בנים אתם" כו', כי הנשמה היא אכן בן של העצמות כביכול. וכמו בן חכם, שיש לו הכרה באב וברצונות של האב. דהיינו, שהנשמה מרגישה את הרצון העליון כמו שהוא, שרצון העליון הוא בגוף דווקא . . ולכן רוצה הנשמה את הגוף.
וזו מדרגה נעלית יותר מהמדובר קודם, שתשוקת הנשמה אל הגוף היא מפני שבו נמצא כוח העצמי, שהרי זהו פניית עצמו, אכן זוהי פנייה דקה אך מכל מקום זו פניית עצמו. מה שאין כן במדרגה זו, תשוקת הנשמה בבחירת הגוף היא אך ורק בגלל שהיא יודעת את רצון האב, ורוצה שרצון האב יבוא לפועל. היא אכן מבינה את רצון האב ויודעת מהו רצון האב, ומכיוון שהיא מבינה מדוע רצון האב הוא כך, ממילא גם היא מרגישה את רצון האב, כמו שנתבאר.
[...] היוצא מזה, בהתהוות הגוף נמצא כוח העצמי, ותשוקת הנשמה לגוף היא מצד ב' טעמים: א) לפי שהוא כוח עצמי ולעתיד לבוא תהיה השפעת הגוף בהנשמה, לכן גם עתה תשוקתה כו'. ב) הוא במדריגה נעלית יותר: לפי שרצון העליון הוא בגוף, והנשמה היא חלק ממעל, לכן חפצה גם כן – מה שהוא חפץ העצמות יתברך.
(שם, עמ' 132 – תרגום מאידיש) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
