מדורים נוספים
	התקשרות גליון 670 - כל המדרוים ברצף
	לכל יהודי חלק בתורה, ומכל יהודי לומדים הוראה
	זמן מתאים לחגוג 'שמחת תורה' גם על הלוחות הראשונים
	להחדיר אחדות בעולם
	"עורך דין טוב"
	"משה קבל תורה מסיני"
	לעמוד להתפלל - כראוי
	ובנו בחרת – בגוף היהודי
	פרשת נשא
	"שניאורסאָהן, אורחים באו לבקרנו"
	הלכות ומנהגי חב"ד

לא אחת המליץ הרבי להתייעץ עם "עורך דין טוב", כזה הבקי לא רק בספרי החוקים, אלא גם מכיר את מהלכי השופטים ובתי המשפט * הרבי מפיק הוראה מעורך-דין, שיש ללמד זכות על ישראל * התייחסויות הרבי לעורכי דין

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

בט' מרחשון תשמ"ט, ב'יחידות' נדירה לפני חברי אגודת חסידי חב"ד, מתבטא הרבי בין השאר:

כבר עוררתי פעם על כך שהניירות (תעודות) של המוסדות יהיו חוקיים ועל ידי עורך דין טוב...

בהמשך אותה שיחה מזכיר הרבי עניין זה עוד פעמיים: "על ידי עורך דין טוב... ומה טוב להוסיף עוד, שזה יהיה בעריכת עורך-דין  ויעשו זאת בהקדם".

"לעשות כעצת עורך-דין" – הורה הרבי פעמים רבות ('עצת הרבי תנחני' עמ' 110).

"האומנם עורך דין הסכים לניסוח?", שאל הרבי בפתק את אחד השלוחים, על תצהיר משפטי מסויים.

בהתוועדות אחרון של פסח תשי"ד ('תורת מנחם – התוועדויות תשי"ד' כרך יא עמ' 223) התבטא הרבי:

כאשר מזמינים לאדם פרנסתו באמצעות היותו "עורך-דין" – עליו לנצל מקצוע זה עצמו לקדושה: ענינו של "עורך-דין" הוא לחפש דרכים להצדיק את הזולת, ולכן עליו לנצל עניין זה לצורך אהבת ישראל – למצוא את הטוב שבכל יהודי.

ואז, המשיך הרבי, גם בשעת עסקו בעניינים הגשמיים – עובד הוא את הקב"ה. וזהו הפירוש האמיתי בכתוב "בכל דרכיך דעהו" – שב"דרכיך" עצמו ישנו הענין ד"דעהו" וכך מתבצעת הכוונה העליונה.

להסתמך על סמכותו של עורך-הדין

סטודנט למשפטים פנה אל הרבי בקשר להתמודדויות  המיוחדות שבהן  הוא נתקל. במכתב נרחב באנגלית (מכ"ח בשבט תשל"ז. פורסם ב'מורה לדור נבוך' כרך ג' עמ' 190 ואילך) כותב לו הרבי בין השאר:

כפי שאתה בוודאי יודע, תפקידו של עורך-דין להודיע לאנשים שלא היתה להם היכולת או ההזדמנות ללמוד בעצמם משפטים, מהו החוק. כמובן, כדי להיות עורך-דין טוב, נדרשת מידה רבה מאוד של לימוד בשקידה, קודם שהאדם נעשה מסוגל לתת ייעוץ וסיוע. עם זאת, אין זה חיוני שמקבל העצה יכיר את כל מורכבויות החוק, וזה אף לא יהיה בר-ביצוע לגבי אדם מן השורה לנסות ללמוד את החוק, אלא הוא חייב להסתמך על סמכותו של עורך-הדין ולקבל ממנו הדרכה.

אם זה המצב בנוגע לחוק אנושי, על-אחת-כמה-וכמה בנוגע לחוק האלוקי, כפי שהדבר מתגלם בתורתו יתברך ובמצוותיו, אשר משקפים את חוכמתו האין-סופית של הקב"ה. רק בגלל חסדו ורחמיו של הקב"ה הוא גילה כמה מההיבטים האין-סופיים והנסתרים של התורה והמצוות, דבר שמאפשר לחכמי התורה האמיתיים להיות סמכויות תורניות. ויובהר בזאת, כל יהודי מצווה ללמוד את התורה ולתפוס עד כמה שהוא מסוגל לעשות, ומצפים ממנו שיעשה זאת, אבל אסור לאדם להפוך, חס ושלום, את ההבנה של המצוות לתנאי לקיומן.

נקודה נוספת: עורך-דין, או שופט, שבעצמו לא חי על-פי העקרונות של החוק בחיים ובהתנהגות היום-יומיים שלו, בוודאי אינו מהווה כלל סמכות בענייני חוק ואי אפשר לסמוך על החלטותיו ופסיקותיו. בדומה לכך, אדם שלא חי בעצמו על-פי התורה והמצוות, או מי שעושה בהן פשרות בחייו האישיים ובהתנהגותו האישית, מובן מאליו שיש לו השקפה מעוותת על תורתנו, שנקראת תורת אמת, ואמת אינה ניתנת לפשרות בשום אופן, משום שכל דבר שהוא פחות מאשר האמת המלאה, הוא בכלל לא אמת.

בוודאי אין צורך להרחיב עבורך בכל הנ"ל.

קונה "עורך דין"

פעם אחת (בשנת תשמ"א), כשביאר הרבי את המשנה בפרקי אבות (פרק ד, משנה יא) "העושה מצווה אחת קונה לו פרקליט אחד" – ראה 'ביאורים לפרקי אבות' כרך א' עמ' 205  - התבטא בין השאר ('שיחות קודש' תשמ"א כרך ג' עמ' 498):

מציאותו של ה"פרקליט אחד" – אחד ומיוחד, קיימת מכבר, הוא ממולח ומומחה ויש לו קשרים טובים בבית-דין של מעלה וכו' - "עורך דין" שעל-ידי "מצוה אחת" שעושה היהודי קונה הוא את ה"פרקליט", אותו "פרקליט" נהיה שלו.

עורך דין שיודע לא רק את החוקים הכתובים

"לכתבו בעניין הסכסוך שלו, מובן שצריך לעשות כדעת עורך-דין היודע לא רק את החוק הכתוב, כי אם – תגובת השופטים שהרי לפעמים זוהי המכריעה", כותב הרבי למר אפרים כזרי מחדרה, בח' אדר תשכ"א ('אגרות-קודש' כרך כ' עמ' קסח). וחותם שם באיחול (עמ' קסט): ויהי רצון שיעצוהו כטוב באמת...

"צריך לשכור עורך דין מומחה במקצוע זה, שיגיש קובלנא על העיתונים שהדפיסו את המכתב פלסתר.. ולבקש [=להטיל עליהם] גם קנס.. היינו לתבוע מהמערכת סכום נכון בתור פיצויים על ההיזק", הורה הרבי בשנת תשט"ז בקשר למכתבי-פלסתר שהתפרסם כביכול בשם צעירי חב"ד ('התקשרות' גיליון תטו עמ' 13).

פעמים השיב הרבי: להתייעץ עם "עורך דין מומחה" (תשל"ה).

ופעם אחרת, בענין עסקי (בשנת תשל"ד), כתב:

(2) צריך לברר האם כן הוא, איש ישר וכו'.

(3) הרי צ[ריך] ל[היות] עו[רך] ד[ין] שיגן עליו (הכותב) ויברר כל הדרוש ע[ל] ד[בר] [מר...] לאמתתו.

"לדכוותיה דמר שהוא עורך דין"

לאחר שנתקבל חוק 'מיהו יהודי' הפגום, דנה מועצת הרבנות הראשית בעניין והחליטה: "מועצת הרבנות הראשית לישראל, בישיבתה מיום ה' ערב-ראש-חודש סיוון תש"ל, דנה בכובד ראש על המצב המסוכן שיתהווה על-ידי שלא הודגש בפירוש בחוק . . שהגיור יהיה כהלכה, דבר שיזעזע את כל בית ישראל מקצה העולם ועד קצהו, ויפלג את העם פילוג שלא היה כמוהו למן סור אפרים מעל יהודה, והחליטה פה אחד...".

בקשר לפסק-זה כותב הרבי ל"הרב זרח שי' המכונה ד"ר ורהפטיג" ('אגרות-קודש' כרך כז עמ' תז-תח):

פסק דין הרבנות הראשית נתקבל פה אחד על ידי כל חברי המועצה. ובודאי אשר לדכוותי[ה] דמר שהוא עורך-דין וכפי ששמעתי וגם ממנו יש לו גם סמיכה לרבנות אין צורך בביאור כלל אשר אין בכח יחיד, יהי[ה] מי שיהי[ה] לבטל פסק-דין זה, ולא עוד אלא אפילו לא לפרשו בעניין עקרוני מבלי שישתתפו בזה אלו שפסקו את הדין ויחוו דעתם בזה ויפרסמוה כמו שנתפרסם הפסק-דין. הדבר פשוט עד כדי כך שאין זקוקים בזה לבירור מרב או עורך-דין, כי זה גם שכל הפשוט, שאי אפשר לשותף אחד או חלק מהשותפים לבטל החלטת החלטת כל השותפים, על אחת כמה וכמה החלטה שנתקבלה פה אחד...

"אין לחושדו במה שאין בו"

"במענה על מכתבו מכ"ד אייר, בו כותב על שתובעים אותו למשפט. והרי בכגון דא צריך להתייעץ עם עורך דין היודע החוקים על אתר, וגם לעורר שימת לבבם שכיון שהוא עלה מזמן לא כביר ממדינה . . הנה מובן ופשוט שאין הוא בקי בעניינים כאלו ופשיטא שאין לחושדו במה שאין בו.." כתב הרבי בא' בסיוון תשט"ו ('אגרות-קודש' כרך יא עמ' קלז).

וכיוצא בזה באותה שנה (שם עמ' רנד):

כותבת אודות המאורעות השונים . . ובהנוגע לתביעותיהם מחברת הבטחון וכן מהחברה בה שרתו אשר בזמן השירות קרה המאורע. בוודאי מתייעצים הם עם עורך דין הבקי בחוקים ודינים אלו, ויודע אם יש יסוד לתביעותיהם, ולאיזה מקום לפנות על דבר זה.

בשנת תשי"ב כתב הרבי ('אגרות קודש' כרך ו' עמ' חצר – רצט – כאן בתרגום-חופשי):

בנוגע לשאלה .. שלאמו הוגשה תביעה משפטית ממישהו שמעד במדריגות ותובע 20,000$, והיא מכוסה מחברת הביטוח רק במחצית הסכום, ושואל אם יקחו עורך דין. נראה לי שבנידון עצמו יש להיוועץ בעורך דין, שכן במקרה כזה, לרוב, אין בית המשפט נותן את הסכום במילואו. מאידך, יש עורכי דין שנוטלים עליהם לטפל בתיק לא בעד שכר קצוב, אלא על בסיס אחוזים מהסכום שהם משיגם ללקוחם. בוודאי יש לכם אצל מי לשאול...

לשכור חוקר ולהתייעץ עם עורך-דין

בשנת תשל"א פנה יהודי לרבי ('אגרות-קודש' כרך כז עמ' רלא) והעלה את הבעיה הבאה: בעלה של אחותו עזבה ונטל עמו את בנם המשותף, והאם מעוניינת לגדל את בנה בדרך היהדות. האח מבקש את ברכת הרבי.

הרבי משיב:

ישכרו דעטעקטיו [=חוקר] טוב, ובוודאי יוכל למצאם, ויתייעצו עם עורך-דין טוב, מה לעשות כשימצאוהו, בשביל להבטיח שיהי[ה] הכל כדבעי מכאן ולהבא.

כשמנהל מוסד מסויים נקלע לסכסוך עם חברת בנייה, שהייתה אמורה לבנות בניין בעבור המוסד, וביקש לבוא אל הרבי לקבל הוראות – השיבו הרבי בין השאר ('אגרות-קודש' כרך כו עמ' כז):

איך להתנהג ומה לעשות וכו' צריך להחליט על אתר בהתייעצות עם ידידים על אתר כולל עורך-דין וכו', ובפרט שבוודאי יהיה בזה כמה שינויים מזמן לזמן כמו שהיה גם בעבר, וקל-להבין.

לשמור על ירושלים

יום ה' כ"ו טבת תשל"ט. בסיום תפילת מנחה כשיצא הרבי את בית הכנסת בדרכו לחדרו, המתין לו עורך-הדין מ.ק. מירושלים. הרבי בירכו ב"שלום עליכם" ולאחר-מכן שאלו אם מקום מגוריו הוא עדיין בירושלים. כשהשיב בחיוב, אמר לו הרבי בין השאר (הדברים לא הוגהו והנם תוכן בלבד): עליך לדאוג שערבים לא ייכנסו לירושלים, וכוונתי אינה לירושלים החדשה אלא לירושלים העתיקה, שכן היא עיקר ירושלים.

לאחר שהתעניין הרבי בעבודתו, חזר לנושא האמור באומרו: צריכים להפריד בין היהודים והערבים. לאחר מכן בירכו בשמיעת בשורות טובות והצלחה (לפי הוספות ל'שיחות-קודש' תשל"ט כרך ב' עמ' 754).

הדברים החשובים ביותר לעורכי-דין נאמרו בעת משפט הספרים (שהתקיים בשנות תשמ"ה-תשמ"ח). וכמו כן נאמרו דברים רבים לעורכי-הדין שטיפלו בהוצאת כתבי רבותינו נשיאינו מפולין ומרוסיה. על כך בהזדמנות אחרת אי"ה.