סכנת הפירוד
"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" (אסתר ג,ח). "מפוזר" – בין העמים, "מפורד" – בינו לבין עצמו.
(מנחת הלוי)
להיות שונים
"ודתיהם שונות מכל עם" (אסתר ג,ח). "ודתיהם" – מצוות דתם מחייבות את היהודים להיות "שונות מכל עם" – להיות שונים בהנהגתם מכל העמים האחרים.
(רבי בונם מפשיסחה)
לא יכרע ולא ישתחווה
"אם מזרע היהודים... נפול תיפול לפניו" (אסתר ו,יג). אם מרדכי מתנהג כפי שיהודי צריך להתנהג – "לא יכרע ולא ישתחווה" – אז ודאי "נפול תיפול לפניו"
(שיחות קודש)
גרם קשר
"כי המן בן-המדתא האגגי צורר כל היהודים" (אסתר ט,כד). "צורר" במשמעות של קשר. המן, על-ידי גזֵרותיו, גרם שכל היהודים יהיו קשורים, התעורר בהם רגש של אחדות ונעשה מצב של "כנוס את כל היהודים".
(הרב צבי מיכלזון)
תיקון הקטרוג
"ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" (אסתר ט,כב). מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים מטרתן לתקן את הקטרוג שהיה על עם-ישראל. הטענה הייתה שהוא "מפוזר ומפורד", אך על-ידי משלוח מנות ומתנות לאביונים מבטאים את היותו של עם-ישראל עם מאוחד.
(הרבי מליובאוויטש)
תן לו משלו
נותן צדקה עלול לחשוב שהוא נותן משלו. לכן הפסוק מקדים ואומר "איש לרעהו"; לאמור: האביון הוא חברך, והוא כמוך בדיוק, וכשאתה נותן לו צדקה אתה מחזיר לו פיקדון מהקב"ה שהיה אצלך.
(לקוטי שיחות)
משלוח לקב"ה
"רעהו" זה הקב"ה. המצווה היא לשלוח מנות לקב"ה, על-ידי קיום התורה והמצוות, ואז גם הוא יקיים את המצווה וישלח לכל יהודי כל מה שהוא צריך ובריבוי רב.
(שיחות קודש)
להתבשם מהפורים
"מחוייב איניש לבסומי בפורייא (מגילה ז). לא נאמר "מחוייב איניש לבסומי ביין", אלא "לבסומי בפוריא". יהודי חייב לשמוח ולהתלהב מן הנס של פורים, שזה עצמו יביאו לידי כך שלא ידע "בין ארור המן לברוך מרדכי".
(אור הנר) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
