בתפילת 'ועל הניסים' אנו מודים לה' על הניצחון שהנחיל לחשמונאים במלחמתם נגד היוונים. לקראת סוף התפילה נאמר כי החשמונאים "הדליקו נרות בחצרות קודשך". הלשון "בחצרות" (לשון רבים), מעורר פליאה, שהרי למקדש הייתה חצר אחת בלבד, חצר העזרה, ולמה נאמר "בחצרות"? ובכלל, מנורת המקדש הייתה מוצבת בתוך הקודש פנימה, ולא בחצר?!
לכן נראה שאין הכוונה כאן להדלקת מנורת הזהב שבהיכל, אלא לנרות אחרים – נרות שהדליקו החשמונאים כדי להודות ולהלל על הנס הגדול. את הנרות הללו הדליקו בחוץ, כדי לבטא את השמחה הגדולה, בדוגמת מנורות הזהב שהודלקו בעזרת הנשים בשמחת בית השואבה.
התעלמות ודילוג
נמצא אפוא שבכל תפילת 'ועל הניסים', שבה מדובר על ניסי הניצחון במלחמה, לא מוזכר אפילו ברמז הנס הגדול של הדלקת מנורת הזהב שבהיכל, שדלקה שמונה ימים בשמן שהיה אמור להספיק ליום אחד.
תופעה הפוכה מצויה בגמרא. הגמרא שואלת "מאי חנוכה?" (על איזה נס קבעוה), ומספרת אך ורק על נס פך השמן. ניצחון המלחמה מופיע בגמרא בכמה מילים בהקדמה: "כשגברה מלכות בית-חשמונאי וניצחום", אבל הנס העיקרי הוא נס פך השמן. מדוע הגמרא מתעלמת מנס הניצחון, ואילו תפילת 'ועל הנסים' מדלגת על נס פך השמן?
מלחמה רוחנית
הסבר העניין נגזר ממהותו הפנימית של חנוכה. עיקר המאבק מול היוונים לא היה על הצד הגשמי של קיום עם-ישראל, אלא על קיומו הרוחני: "ביטלו דתם", "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך". הגיעו הדברים עד כדי כך, שהיוונים ציוו לישראל "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל".
המלחמה שהחשמונאים נלחמו ביוונים אמנם הייתה מלחמה גשמית, שנועדה לנצח את הצבא היווני ולסלקו מהארץ, אבל מטרתה ויעדיה היו רוחניים. דבר זה מתבטא בטיהור המקדש ובהדלקת המנורה, המסמלת את האור האלוקי שעם-ישראל קשור עמו.
הרוחניות עיקר
נמצא אפוא שהניסים של חנוכה מתחלקים לשני סוגים: נס פך השמן – המסמל את השחרור הרוחני, ונס ניצחון המלחמה, שהביא את השחרור הגשמי מעול היוונים. שני הניסים הללו אינם יכולים להיות מוזכרים יחד, שכן מול נס פך השמן מאבד נס ניצחון המלחמה את ערכו וחשיבותו. לכן ההודאה על שני הניסים מתחלקת לשני זמנים – ההודאה על נס פך השמן היא על-ידי הדלקת הנרות, וההודאה על נס ניצחון המלחמה היא בעת תפילת 'ועל הניסים'.
חנוכה מלמד אותנו כי הרוחניות היא עיקר חייו של היהודי. אכן, הנשמה התלבשה בגוף ומקיימת מצוות דרך האיברים הגשמיים, אך בכוחו של כל יהודי לפעול שהגשמיות לא תתפוס אצלו שום מקום, ושכל שאיפתו תהיה אך ורק למלא את התפקיד האלוקי שהוטל על הנשמה.
(לקוטי שיחות כרך כה, עמ' 235) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
