כשמקשיבים לסיפור חייו של אלכסנדר פרידמן, לשטף דיבורו הרהוט ולקשת הידיעות והתחומים שבהם הוא שולט, קשה להאמין שהוא בסך-הכול בן עשרים ושלוש. "אני 'ישיבה בוחער' (בחור ישיבה)", הוא מנמק בפשטות את רצונו להצטלם במגבעת וחליפה, גם כשהוא בחדר עבודתו, במרכז החדיש לחקר המוח שבאוניברסיטת בר-אילן. ובאמת, יותר מחצי היום הוא תלמיד מן המניין בישיבה הגדולה בכפר-חב"ד. שם כבר התרגלו לעילוי בעל המבטא הרוסי הכבד.
אלכסנדר נולד במינסק, במשפחה יהודית מסורתית, שבה העיסוק במדע הוא עניין שבתורשה. סבתו מצד אימו הייתה רופאה לפסיכיאטרייה ולנירופיזיולוגיה. סבו מצד אביו, העומד לעלות השבוע לארץ, הוא פרופסור נחשב לכימיה פיזיקלית.
"באנו לקנות מצות"
כבר מצעירותו נחשב אלכסנדר ילד מחונן ולמד בבית-ספר יוקרתי לשפות. שם רכש את שליטתו המרשימה בכשבע שפות. בתוך כך השתתף באולימפיאדות תלמידים כלל-ארציות, בביולוגיה ובכימיה, ואף ניצח בכמה מהן.
בערב חג הפסח תשנ"ט נוצר קשר בין משפחתו של אלכסנדר ובין הרב יוסף ורעייתו תמר גרוזמן, שליחי חב"ד במינסק באותה תקופה. "באנו לקנות מצות והתפתחה שיחה ארוכה, שהובילה להזמנה להתארח בביתם בחג-הפסח", נזכר אלכסנדר. "את השבת הראשונה שלאחר מכן כבר שמרנו כהלכתה. עד מהרה התחלנו להקפיד על קלה כחמורה. הדבר לוּוה, כמובן, בתהליך רציני של לימוד הלכה". כיום רוב בני משפחתו של אלכסנדר מנהלים אורח-חיים חסידי.
פתרונות רפואיים חדשים
בשנת תש"ס עלה אלכסנדר ארצה והתקבל ל'מכון לב' בירושלים. שם הכיר את הפרופ' יעקב פרידמן, ששימש שנים רבות רקטור המכון. הפרופ' פרידמן, בעצמו חסיד חב"ד ויוצא ברית-המועצות, קירב אליו את הנער המוכשר ותאב-הידע, ומינהו לעוזרו במחקר שעסק בחקר המידע הביולוגי באמצעות המחשב. "הפרופ' פרידמן בנה אותי מבחינה תורנית ורוחנית. הוא הִקנה לי יסודות שנמנעו ממני בילדותי ובנעוריי", אומר אלכסנדר.
בהמלצת הפרופ' פרידמן החל אלכסנדר להקדיש חלק מזמנו ללימוד נגלה וחסידות בישיבה בכפר-חב"ד. לאחר שהשלים תואר ראשון במדעי המוח, החל למזג את לימודיו בישיבה עם עבודת הדוקטורט שהוא שוקד עליה (במסלול מיוחד לסטודנטים מצטיינים) בבר-אילן, בהדרכת הפרופ' משה אבלס. מחקרו מציע פתרונות רפואיים חדשים למחלות נפש כרוניות (כמו דיכאון והתמכרות). המחקר הוכח ברמה התאורטית והשיג תוצאות טובות בניסויים בבעלי-חיים. כעת המחקר נתון בנקודת המעבר הקריטית לטיפול בבני-אדם.
התגלות החכמה
חבריו של אלכסנדר באוניברסיטה מדברים עליו בהערכה רבה. הוא אינו חוסך מהם רעיונות מפנימיות התורה, שהוא לומד באהבה יתרה. בין השאר הוא אוהב לצטט את מאמר הזוהר על הפסוק בפרשתנו, "בשנת שש-מאות שנה... נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו". הזוהר אומר, כי בחציו השני של האלף השישי לבריאה ייפתחו שערי החכמה למעלה ומבועי החכמה למטה. הוא, מתברר, בחר לעסוק בשני אפיקי החכמה הללו – החסידות וחכמות הטבע והבריאה.
.jpg)
אלכסנדר: תלמיד ישיבה חסידית במעבדה אוניברסיטאית | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
