שאלה: למה אין נוהגים לומר השבת את 'ברכת החודש', כבכל שבת שלפני ראש-חודש?
תשובה: תקנת רבותינו הראשונים, שבכל שבת שלפני ראש-חודש, אחר קריאת ההפטרה, קודם 'אשרי', שליח-הציבור מכריז ומודיע לקהל באיזה יום יחול ראש-החודש. זאת, כדי שיֵדע כל אדם מתי חל ראש-חודש.
בכל הנוסחים מופיעה ההכרזה עם ברכות ותפילות להצלחת החודש. בקהילות רבות מקדימים לה תפילות כלליות. למנהג חב"ד אין אומרים תפילות אלו, ואף נוסח 'מי שעשה ניסים' הוא קצר. בכל 'שבת מברכים' – ואף בשבת זו – אומרים בהשכמה בציבור את כל ספר התהילים, כדי לעורר רחמים וברכה על כל החודש.
מה נשתנה חודש תשרי?
א) בפסוק "בכסה ליום חגנו" (תהילים פא,ד) נרמז שחודש זה מכוסה, ואינו מוכרז.
ב) מכיוון שראש-חודש תשרי הוא ראש-השנה, הכול יודעים זאת ואין צריך להזכרתו [ויש שכתבו: "הוא מבורך ועומד"].
ג) לפי שאינו נקרא 'ראש-חודש' כלל אלא 'ראש-השנה', ואין מזכירים ראש-חודש בראש-השנה כדי שלא יחשבו שמדובר ביומיים ראש-חודש ויתחילו למנות את ימי החודש מהיום השני (כבכל ראש-חודש, שב' דראש-חודש הוא היום הראשון של החודש החדש).
ד) "כדי לערבב את השטן, שלא יֵדע שהיום ראש-חודש תשרי, ולא יבוא לקטרג".
ה) הבעל-שם-טוב מבאר, שחודש תשרי, שהוא 'החודש השביעי' – המושבע והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה, מברכו הקב"ה בעצמו היום, ובכוח ברכתו – מברכים ישראל את כל שאר חודשי השנה.
מקורות: מג"א ר"ס תיז. שו"ע אדמו"ר הזקן תקצא,ו. אנציקלופדיה תלמודית, ערך 'ברכת החודש' (כרך ד עמ' תנג), וש"נ. תהילים 'אהל יוסף יצחק', עמ' 193. וראה לקוטי שיחות כרך כד עמ' 222. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
