שאלה: האם אפשר לומר סליחות קודם חצות הלילה?

תשובה: בטור ובשולחן ערוך (בשם הגאונים) כתבו: "נוהגים לקום באשמורת [=בשליש האחרון של הלילה] לומר סליחות ותחנונים מראש-חודש אלול ואילך", וכן מנהג הספרדים, ואילו בני אשכנז מתחילים לומר סליחות מיום א שלפני ראש-השנה (ואם חל ראש-השנה ביום ב או ג, מתחילים מיום א' שלפניו, כדברי הרמ"א).

למעשה, בכל ימי הסליחות אומרים אותן לאחר שעלה השחר, אולם ביום הראשון למנהג האשכנזים, שבו אומרים בפיוט "בזעקם בעוד ליל", ו"בעומדם בלילות", מקפידים להתחיל (לפחות) בעוד לילה.

כמו-כן מוזכר בראשונים, שטוב להתחיל סליחות במוצאי שבת ובבגדי שבת, מתוך עונג שבת ושמחת התורה והמצווה שבה. לכן ברוב קהילות האשכנזים נוהגים לומר במוצאי שבת את הסליחות תיכף וסמוך לחצות הלילה [לפי שעון הקיץ עתה: 12:35 בערך], וכן מנהג חב"ד.

ויש שנהגו לומר סליחות בכל לילה, מיד לאחר חצות הלילה, על-פי הזוהר, שזמן זה אף הוא עת רצון. אבל לפני חצות הלילה אסור על-פי הקבלה לומר בשום פנים סליחות וי"ג מידות, אף לא בעשרת ימי תשובה (חוץ מליל יום-הכיפורים), כי אין זו 'עת רצון' לכך כלל.

ויש המיישבים מנהג זה, שנהגו בו כמה צדיקים וגדולים, בתנאי שיעשו זאת באשמורת האמצעית [לפי שעון הקיץ עתה, החל מהשעה 10:30] ולא לפני-כן, ואחרים מתירים זאת רק כהוראת-שעה, כשחוששים ללכת בשעה מאוחרת ותתבטל אמירת הסליחות בציבור.

אם מקדימים את אמירת הסליחות במוצאי-שבת לשעה זו, אין לומר וידוי (אשמנו) משום קדושת שבת. כמו-כן אין 'נפילת אפיים' בלילה, ואף לא אחר חצות, אלא בסוף הלילה או ביום.

הימים הללו כולם ימי-רצון הם. לכן מי שלא הספיק, יכול לומר סליחות כל היום, ואפילו לפני תפילת המנחה. אך יש שכתבו להעדיף אמירתן אחר חצות מבאור היום.

מקורות: זוהר ח"א עב,א. רמב,ב. ח"ב מו,א. ח"ג סח,א ועוד. טושו"ע ר"ס תקפא, וברכ"י שם. מג"א סי' א ס"ק ד ומחה"ש שם. שו"ת: אגרות משה או"ח ח"ב סי' קה. יחוה דעת ח"א סי' מו. פסקי תשובות סי' תקפא ס"ק ב, וש"נ.