המכתב הוא מיום "ב', כ"ה ניסן תרצ"ו אטוואצק" (נדפס באיגרות-קודש של הרבי הקודם, חלק ג, עמ' תקלב-תקמב). ונשלחה "אל הגברת חוה תי' המכונה פרוי פראפעסאר ביטנער". המכתב נדפס לראשונה ב'התמים', חלק ד, תמוז תרצ"ו, עמ' מז-נג (קפט-קצב), בכותרת: "מכתב מענה מכ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש שהשיב על הצעת אחד מעסקני אשכנז הנאורים, בדבר הפצת לימוד תורת החב"ד בין יהודי אשכנז הנאורים". במפתח רבנו על מכתב זה: "הפצת דא"ח באשכנז, הקדמות לימוד דא"ח יר"ש קיום התומ"צ".
צילום דף השער של החוברת המדוברת, בשפה הגרמנית
"ניסיון ראשון"
עד כה ידוע שהמכתב נעתק ליידיש, גרמנית ואנגלית, ונדפס במכתבי-עת ובפני-עצמו, כפי שמצויין באיגרות-קודש שם. אולם לא היתה ידועה פרשת הדברים, והעיקר – מעורבתו הישירה של הרבי בהדפסת תרגומים אלו.
מהמכתבים שלפנינו עולה, כנראה, כי הרבי הוא שעמד מאחורי כל העניין, ומתאר אותו כ"ניסיון הראשון" – "להוציא לאור בדפוס דא"ח בלשון אשכנז, צרפתית וכו'", הרבי מורה ומדריך בכל פרט ופרט של ההדפסה, גם בדברים החיצונים שלה, כמו גודל החוברת, אותיות יפות, נייר יפה וחזק, להשגיח על ההידור החיצוני, רווח בין פרק לפרק, שהכריכה תהיה עבה וכו'. הרבי גם מזרז את ההדפסה, כדי שהחוברת תגיע למקומות אחרים לקראת חג הגאולה י"ב תמוז – חג יובל דעשר שנים (תרפ"ז-תרצ"ז).
החוברת אכן נדפסה בפועל והגיעה לידי הרבי, כנראה, בתחילת חודש אלול תרצ"ז. בחוברת 31 עמודים, ותורגמה לגרמנית על-ידי א. פאפנהיים (כנראה הכוונה לבתו של מוה"ר קלונימוס-קלמן פאפנהיים, וויען. כלתו של העסקן הנכבד הרה"ח ר' מרדכי דובין. זאת כמסתבר ממכתב הרבי הקודם מיום ד' במנחם-אב תרצ"ו (איגרות-קודש ח"ג עמ' תקנא) לאביה, מו"ה קלונימוס הנ"ל: "מוסגר בזה הנני שולח מכתב לבתו התלמידה תי', ואשמח במאוד אשר גם פה בסאנאטריום בעזה"י נעשה דבר תועלת בעזרת מכתב המתורגם" (הכוונה למכתב הארוך מיום כ"ה בניסן העבר)).
מצרפת ומאוסטריה – לריגה
וכעת, חזרה לשלושת המכתבים הנ"ל: המכתב הראשון (מכ"ג בסיוון תרצ"ז) הוא מפריז, שם גר הרבי נשיא דורנו באותה תקופה. המכתבים נשלחו אל הרב חודוקוב ששהה אז בריגה, שם שימש כ'רעפערענט' – אחראי לענייני חינוך יהודי במיניסטריום, והיה מעורב – בין השאר – בעסקנות חב"דית. אחר-כך נסע הרבי לפערכטעלדסדורף שליד וינה, לשהות עם חותנו הרבי הקודם (ששהה שם מיום ו' בתמוז עד אמצע חודש אלול). משם נכתבו המכתב השני והשלישי, על-גבי נייר המכתבים של המלון 'קונטיננטל' בווינה.
המכתבים עוסקים בחוברת הנ"ל ויש בהם רשימה מפורטת של הערות, תוספות ותיקונים שהרבי מורה לבצע בה קודם הדפסתה והפצתה. אגב, מתוכנם אפשר ללמוד רבות מאוד על גישתו המיוחדת של הרבי להוצאה-לאור בכלל ולהוצאה-לאור של דברי חסידות בפרט.
מה יעשה בחזקת 'חבר'?...
להלן המכתב הראשון (לתועלת הציבור, פתחנו כאן ראשי התיבות):
ב"ה, ד' כ"ג סיוון, תרצ"ז.
פאריז.
כבוד הכי נעלה וו"ח אי"א נבון
ומשכיל וכו' וכו' מהורחא"מ נ"י
ברכה ושלום!
מכתבו בצרוף הקארעקטען [עלי ההגהה] קיבלתי במועדם. ומסיבות שאינן תלויות בי לא יכולתי להחזיר עד עתה.
מוסגר פה הקארעקטען לאחר ההגהה, וכפי שיראה הנה רבו הטעות-סופר מכל המינים ביותר. ומה יעשה בחזקת חבר שאינו מוציא מתחת-ידו דבר שאינו מתוקן?
והנה כיוון שזהו הניסיון הראשון להוציא-לאור בדפוס דא"ח בלשון אשכנז, הרי, לפי עניות-דעתי, צריך לדקדק בהוצאה זו ביותר, כדי שתהיה משוכללת עד כמה שאפשר, ושתוכל להתפשט בחוגים היותר רחבים, שזהו גם-כן תכלית ההעתקה ללשון אחרת. בתור יוצא מהנחה זו, צריך לשנות בפרטים הנ"ל – (מלבד ההגהות של הקארעקטן) – ואף שעל-ידי זה אפשר תודרש טרחא יתרה בהוצאה זו. וכל ההתחלות קשות.
א] להוציא-לאור בפורמט של כיס, דהיינו כמו הליקוטי-דיבורים שמוציאים-לאור בוורשא-אטוואצק. (ולא כגודל הקונטרסים וכמו העקזעמ' ששלח לי).
ב] שיהיה באותיות יפות ונייר יפה וגם חזק, שיוכל לעמוד ימים רבים. ובכלל להשגיח גם על ההידור החיצוני.
ג] להניח רווח בן פרק לפרק. וכמו שהוא בהליקוטי-דיבורים שזה מקל על הקורא ומעיין.
כדי להרבות בההגהה, הרי תודתי רבה נתונה לו מראש, אם ישלח לי גם הקארעקטען הב'. ובזמן שיהיה עדיין שהות לתקן. אף שתקוותי שבפעם הזאת תצא החוברת מתוקנת גם בקארעקטור.
מהנכון והראוי שיזרזו ההדפסה, באופן שיוכלו לשלוח החוברת ותגיע גם למקומות אחרים, לחג-הגאולה י"ב תמוז הבא עלינו לטובה. ובפרט שהוא חג יובל דעשר שנים (וארבעים שנה להתיסדות ישיבת "תומכי תמימים").
בוודאי יראה שנשמטה התיבה "Frl " והוא בכוונה. והטעם מובן.
דרך-אגב, אם תהיה התחלה זו בהצלחה, אקווה שאפשר יהיה לקבל הסכמה להעתיק ולהדפיס גם איזה מהקונטרסים בלשון אשכנז, צרפתית וכו'. ובכל אופן, הרבה תלוי ברושם ופעולת ניסיון הראשון, הוא הדפסת והוצאה-לאור מכתב ביטנער.
החותם בכבוד וברכת כל-טוב.
מ. שניאורסאהן
חיפשתי אצלי גוף העתקה האשכנזית ולא מצאתי, ובוודאי ישנה תחת-ידי כבודו. ובמילא יוכל לתקן ב' פיסקאות הראשונות של פרק יב, אשר ערבוב דברים ביותר יש בהם.
המכתב הראשון אל הרב חודוקוב – מפאריז לריגה
"שתהיה התחלה יפה ומהודרה"
המכתב שלפנינו (וכן המכתב הבא) נכתב כאמור על נייר מכתבים של מלון 'קונטיננטל' בווינה, שם התאכסן הרבי כשבא לשהות עם חותנו הרבי הקודם. גם הרבי הקודם כפי הנראה התאכסן שם. ראה איגרות-קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ, עמ' תסז; "שגרתי שם בנוסעי מהסענאטריום לביתי".
ב"ה, ועש"ק ר"ח מנ"א תרצ"ז
ידידי הנכבד וכו' נעלה וו"ח
איי"א נבון ומשכיל וכו' מהורחא"מ נ"י
ברכה ורוב שלום!
מוסגר פה קארעקטען אחרי ההג"ה, לפ"ד [לפי דעתי?].
בנוגע להנייר א] של הדעקעל [כריכה] אם באפשרי שיהיה יותר עב מה טוב, כדי שיעמוד ימים רבים.
ב] להדפים, טוב שיהיה מהודר יותר, עד כמה שאפשרי, וכמו שכתבתי כבר, שתהיה התחלה יפה ומהודרה כפי היכולת.
אמהר מפני קדושת יום השבת-קודש.
ידידו דו"ש ופו"ש [דורש שלומו ופורס שלום] כל הדו"ש
= [שני קווים אלכסוניים – כך נהג הרבי באותן שנים לכתוב, לפעמים, לפני חתימת שמו הק' במכתבים]
מש"נ [מנחם שניאורסאהן]
מכתבו השני של הרבי אל הרב חודוקוב, ממלון 'קונטיננטל' בווינה
"עושה רושם טוב"
הנה המכתב השלישי, אף הוא מווינה, שנכתב ונשלח אל הרב חודוקוב כעבור כחודש:
ב"ה, [יום] ג' ג' אלול תרצ"ז
כבוד ידידי הוו"ח אי"א נבון
ומשכיל וכו' וכו' מהורחא"מ נ"י
ברכה ורוב שלום!
הגיעו לכאן איזה עקזעמפ' של המכתב בהעתקתו האשכנזית. וצורתו החיצונית עושה רושם טוב. וטיבותא לשקיא וכו'.
בדפוס נפלו איזה טעיות. ובאשר חלק מהם נוגע להבנת הדברים, ביקשתי פה לערוך לוח-התיקון מחלק זה. וכפי דעתי, ידפיסוהו בעלה בפני עצמו, אשר יצווה להדביקו, או לחברו על-ידי הקרסים שבחוברת, אחרי עמוד האחרון של החוברת (קודם דף השני של השער), בכל עקזעמפ' ועקזעמפ' [בכל עותק ועותק].
אשלח המכתב במהיר. ואסיים באיווי כל-טוב סלה.
ידידו ודורש שלומו כל הימים
= מ. שניאורסאהן
'לוח התיקון' שהורה הרבי לצרף לכל חוברת וחוברת
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
