שאלה: מה יעשה מי שנדר נדר והתחרט עליו?
תשובה: הסעיף הראשון בהלכות נדרים הוא: "אל תהי רגיל בנדרים. כל הנודר – אף-על-פי שמקיימו - נקרא 'רשע', ונקרא 'חוטא'". רק בעת צרה או כדי לתקן את ההתנהגות מותר לנדור, וגם זה לא מומלץ. יתרה מזו, גם מי שנדר – בדרך-כלל עדיף שיתיר את הנדר (ואם נדר לעשות דבר טוב או להימנע מדבר לא-רצוי, יעשה זאת "בלי נדר").
מי שנדר (גבר או אישה) ומתחרט על נדרו – יכול להתיר את הנדר על-ידי שלושה גברים בני-מצוות, המתמצאים קצת בהלכות נדרים. אנשים אלו יכולים להיות קרובים זה לזה או למבקש ההתרה. אפשר להתיר כמה נדרים יחד וכן לכמה אנשים יחד. מותר להתיר נדר בשבת, אם ההתרה היא לצורך השבת (כגון אם הנדר מונע אותו מעונג שבת בעניין כלשהו).
לפני ההתרה, על הנודר לפרט את הנדר, ודיי בפירוט לפני אחד המתירים. עקרונית, דיי בחרטה כדי להתיר את הנדר, בתנאי שזו חרטה מוחלטת, שאכן האיש מעדיף שלא היה נודר מעולם.
אם אין החרטה מוחלטת, חייבים למצוא 'פתח', היינו סיבה לביטול הנדר, שלוּ ידע שיקרה כך – לא היה נודר, ומדובר בסיבה שכיחה. על המתירים לחפש 'פתח' בישיבה דווקא.
לפי הרמ"א, נהגו להחמיר ולהפוך את החרטה ל'פתח', ולומר לו "לוּ ידעת שתתחרט – האם היית נודר?", וכשהוא משיב 'לא' – מתירים לו.
מכיוון שיש פרטים רבים בהלכה מה ואיך להתיר, יש להתייעץ לפני ההתרה עם רב המומחה בהלכות נדרים (בפירוט הנדר וסיבתו), כדי שההתרה תיעשה כדין.
מקורות: שו"ע יו"ד סי' רג, רכח ונו"כ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
