נושאים נוספים
	התקשרות 624 - כל המדורים ברצף
	בנוגע לנשמה, תורה ומצוות אין לגלות שליטה עלינו!
	אריכות הגלות – כדי שיתוסף עוד יותר ב"רכוש גדול"
	הזוכר למזכיריו טובות זיכרונות
	פרשת בלק
	"אלא במקום תורה"
	הלכות ומנהגי חב"ד

איזה סעיף בשולחן-ערוך ביקש הרבי ממזכיר אחת הסיעות ב'כנסת' להזכיר לחברי סיעתו? * התייחסויות למזכירי "מועצת גדולי התורה", עיתון "שערים", ישיבה בירושלים העתיקה, וממשלת ישראל * על תפקיד ה'מזכיר' ומשמעותו בעבודת ה'

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

הרב חיים-שלום פרוש, ששימש שנים רבות מזכיר מועצת גדולי התורה בארץ-ישראל, המתין פעם אחת לצאת הרבי מתפילת המנחה. באותה הזדמנות שמע בין השאר מהרבי את הדברים הבאים (בערך):

"מזכיר" צריך להזכיר את כל הדברים הטובים.

(יצוין כי בעת ביקורו של האדמו"ר בעל "לב שמחה" מגור, כשדיבר עמו הרבי על יציאה ב"קול קורא" בעניין איסור החזרת שטחים, הזכיר ה"לב שמחה" את "מועצת גדולי התורה", והרבי הגיב ('בצל החכמה' עמ' 63): "עד שהם יפרסמו זאת – ייקח זמן רב, יעשו אסיפה, יביאו מזכיר וכו' וכל שאר הדברים הטובים"...).

להזכיר לחברי המערכת

בחורף תשד"מ (יומן 'רישומה של שנה' תשד"מ, עמ' 164) ביקר ב-770 ר' אריה אלברט, ששימש מזכיר מערכת עיתון 'שערים', וזכה לקבל מהרבי את ההתייחסות הבאה (בקשר לתפקידו כמזכיר):

כדאי להחזיר פירוש (תואר) תפקיד זה ליושנו, להזכיר את כל המערכת על-דבר תפקידם הכללי – לשמש עוד יותר את קונם; והפרטי – שה'שערים' יהיו הכשרה ל'שער השמים'...

לזכור ולהזכיר את הזכירות

במענה למזכיר אחת הסיעות בכנסת – כתב הרבי (פורסם ב'כפר חב"ד' גיליון 883 עמ' 17 על-ידי המזכיר הרב בנימין קליין):

ויה"ר [=ויהי רצון] שימלא עיקר תפקיד מזכיר: להזכירם בכל יום על הזכירות שהן מ"ע מה"ת [=מצוות עשה מן התורה] בכל יום (כמבואר בתורת ישראל שניתנה לעם ישראל – ראה נו"כ שו"ע או"ח ר"ס [=נושאי-כלי שולחן-ערוך אורח-חיים ריש סימן] סמ"ך. עיי"ש [=עיין שם].

כוונת הרבי היתה לנאמר שם בסעיף ד' (הלשון מתוך שולחן-ערוך אדמו"ר הזקן):

"זכירת מעמד הר סיני ומעשה עמלק ומעשה מרים ומעשה העגל הן מצוות עשה של תורה, וגם זכירת שבת יש אומרים שמצוותה בכל יום, וטוב לזכרן אצל קריאת שמע שכשיאמר "ובנו בחרת" – יזכור מתן תורה, "וקרבתנו" – להר סיני, "לשמך הגדול" – מעשה עמלק... "להודות לך" הפה לא נברא אלא להודות ולא לדבר לשון-הרע, וזהו זכירת מעשה מרים. "וזכרתם את כל מצוות ה'" – זו היא שבת ששקולה כנגד כל המצוות, ומעשה העגל – יש מי שאומר שיזכור כשאומר "(ליחדך) באהבה" – ולא כאותה שעה שעשו את העגל שלא היה באהבה עם הקב"ה".

תפקידה של מזכירה בישיבה

נערה שעבדה בתור מזכירה בישיבה בירושלים העתיקה וכתבה מכתבים לרבי, זכתה להתייחסות בקשר למשרת ה'מזכירות' שהיא מילאה. בתוספת למכתב מי"א בכסלו תשל"ט (תרגום מאנגלית. 'מורה לדור נבוך', כרך ב, עמ' 183-182):

נ.ב. אני בטוח ששמעת על ההוראה המפורסמת של הבעל-שם-טוב, שיהודי צריך להפיק הוראה בעבודת השם מכל חוויה. דבר זה, יחד עם נקודה אחרת, כפי שמצוטט בפרק הפותח את 'שער הייחוד והאמונה', במשמעות זאת שהשם בלשון-הקודש של כל דבר משקף את המהות והחיות האמיתית של הדבר, מעורר את ההערה הבאה בנוגע למשרה שלך בתור 'מזכירה' בישיבה.

אף-על-פי שהמחויבות של 'מזכירה' – במובן הרגיל – כרוכה בעבודה של מזכירות וכדומה, המילה בעברית 'מזכירה', פירושה, כמובן, "מישהי שמזכירה". במילים אחרות, התפקיד האמיתי של 'מזכירה' בישיבה הוא להזכיר לאנשים אודות המטרה של ישיבה אמיתית, ובייחוד ישיבה שנמצאת בירושלים העתיקה.

והרבי ממשיך:

דרך אגב "ירושלים העתיקה" הוא לא השם האמיתי, משום שעיר הקודש עדיין קשורה לקדושה המקורית שלה ולדינים המיוחדים שחלים עליה בימינו כמו בימים העתיקים. היא נקראת ירושלים "העתיקה" כדי להבדיל מבחינה גיאוגרפית בינה לבין ירושלים "החדשה", שמשתרעת על אזור נרחב שמאוחד עם האזור העתיק. המהות האמיתית של ירושלים היא, אם לצטט את הנביא ישעיה "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". עם זאת, כמה אנשים עשויים, מסיבה כזאת או אחרת, להתעלם לפעמים מהמטרה האמיתית של ישיבה, ומישהו צריך להזכיר להם על כך – ומכאן 'מזכיר' או 'מזכירה'.

תזכיר למזכיר...

באחד מביקוריו של מר אליקים רובינשטיין אצל הרבי, בהיותו מזכיר הממשלה בארץ – נלווה אליו אדם שהציג את עצמו כ"תלמידו של מר רובינשטיין". הרבי הגיב [הדברים נאמרו בהמשך למסר מדיני חשוב שנשא הרבי בהרחבה באוזני מר רובינשטיין עצמו] – 'זורע צדקות' עמ' 82:

תזכיר ל'מזכיר' שהוא מזכיר של בני-ישראל בארץ-ישראל, שהיא "נחלת עולם" לכל בני-ישראל וגם לי ולכל היהודים הגרים בברוקלין, ניו-יורק, וכיוצא בזה.