מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1010 - כל המדורים ברצף
	יהדות מנחילים באהבה
	יש חדש
	כוחו של דיבור חיובי
	קידוש השם
	מהו "ה' אחד"
	לילה בציוּן
	לעשות טובה ליהודי
	בציפייה לגאולה
	כל מה שצריך לדעת על 'תחנון'
	תספורת כהלכה

הרב שטיין ויצירתו. אנציקלופדיה ל'תחנון'

מסופר על רבי אברהם הלוי, אחד מתלמידי האר"י, שנהג לומר בכל יום ב'שמונה-עשרה' את תפילת 'נחם'. כשעשה כך גם בל"ג בעומר, נגלָה רבי שמעון בר-יוחאי אל האר"י והקפיד על אמירת 'נחם' של תלמידו "ביום שמחתו". כעבור זמן-מה אירע לרבי אברהם אסון כבד, והוא תלה זאת בקפֵדתו של רשב"י. סיפור זה משמש חיזוק נוסף למנהגנו שלא לומר 'תחנון' בל"ג בעומר.

'תחנון' הוא גם פרוייקט-החיים של הרב אפרים-פישל שטיין, חסיד ויז'ניץ מבני-ברק. בביתו שני ארונות גדושי אוגדנים, ובהם תצלומים מתוך כאלפיים וחמש-מאות ספרים וקונטרסים העוסקים ב'תחנון', להיבטיו הרבים.

חברותא עם האדמו"ר

בארון אחד מרוכזים התצלומים כפי שהם מחולקים לחמש קטגוריות: הלכה, מנהגים, שאלות ותשובות, הרמב"ם ומפרשיו ועוד. לצד כל מובאה מוצמד תצלום עמוד השער של ספר המקור. בארון נוסף מחולק החומר לפי פרקים (כחמישים במספר), המשמשים בסיס לסדרת הספרים 'עבודת אפרים', ששניים מחלקיה כבר ראו אור. 'תחנון ביום ל"ג בעומר' הוא שמו של אחד הפרקים.

הרב שטיין (70) נולד בעיר אראד שברומניה. בילדותו עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בבני-ברק. הוא למד בישיבת ויז'ניץ, כשהאדמו"ר הנוכחי (יחזק ה' את בריאותו) עדיין שימש ראש-הישיבה ורב שיכון ויז'ניץ בבני-ברק. יום אחד הציע לו ראש-הישיבה ללמוד עמו בחברותא בכל יום שישי בצהריים. הלימוד הזה, שהחל בשעה שתיים בקירוב והסתיים סמוך להדלקת הנרות, נמשך כמה שנים.

לעיין במקור

"אלה היו שעות מופלאות של לימוד מבורך", מתרפק הרב שטיין. "מלבד זאת, למדתי מהרבי שלי עוד שני דברים חשובים: ראשית, בכל פעם שנתקלים בהפניה למקור כלשהו, ברש"י, ב'תוספות' או בכל מפרש אחר – יש לעיין בגוף המקור. שנית – סֵדר. הרבי הוא האדם הכי מסודר שפגשתי מעודי. בגמר הלימוד היה השולחן שלנו מלא ספרים, שהרי, כאמור, הקפדנו לעיין בכל מקור. הרבי דאג לסיים את הלימוד כמה דקות קודם הזמן, ולהחזיר כל ספר למקומו. 'הסדר הוא חלק מהלימוד', אמר".

הסדר המופתי הוא שסייע לרב שטיין בהקמת פרוייקט ה'תחנון'. מדובר במלאכת איסוף חרוצה ויסודית, הנמשכת זה כעשרים שנה. ראשיתה בעת שהרב שטיין היה איש-עסקים שנסע בעולם. בכל מקום שאליו בא, פנה מיד לספריות ותר אחר חומר חדש בעניין 'תחנון'. כיום הוא בקשר עם כמה ספרנים, הטורחים ליידע אותו על כל ספר או חיבור העוסקים ב'תחנון'.

מיון ופענוח

לאחר איסוף ומיון החומר, הוא נערך לפי פרקים. ראשי-תיבות, ובהם הקשים לפענוח, נפתחים. למשל, מי יודע מהו 'זב"ש'? התשובה: זרע-ברך (חלק) שני. כל ציטוט עובר בדיקה ובמידת הצורך – מתוקן. במלאכה הרבה מסייעים גם ילדיו ונכדיו של הרב שטיין.

הנה כי-כן, כל המבקש לברר עניין כלשהו הקשור ב'תחנון', מובטח לו כי ימצאהו בספרי הרב שטיין. תחנון בתפילת ערבית, תחנון בהולך רגל, תחנון בבית כלה, תחנון בימי הילולא של צדיקים ועוד ועוד – הכול ב'עבודת אפרים'.