הרגשה בתפילה

בתפילת שמונה-עשרה אנו אומרים "סלח לנו אבינו כי חטאנו". לכאורה היה ראוי לומר בקשה זו קודם התפילה - הזמן המתאים לאדם להתוודות על חטאיו. אלא שקודם עבודת התפילה דרך איש ישר בעיניו, שמאחר שאינו עובר עברות בפועל ממש ועוד מקיים מצוות, בעיני עצמו כמוהו כצדיק גמור. רק בעת התפילה הוא מבין ומרגיש - "חטאנו", "פשענו".

(ספר המאמרים קונטרסים)

יוצאים מהביצה

יהודי אחד התלונן לפני רבי אברהם הזקן מסלונים: עשיתי תשובה ואיני מרגיש שינוי כלשהו לטובה, מה יהא עליי? השיב לו רבי אברהם: אדם שנכנס לבוץ ומבקש לצאת ממנו, פוסע בבוץ בעמל רב. הפסיעה השנייה אינה טובה מקודמתה, ושוב נתקעת רגלו ברפש. ואף-על-פי-כן אין עמלו לשווא. הוא מתקרב והולך לחוף-מבטחים.

לא ללטף

אמר אחד החסידים הראשונים: כשאומרים בתפילה "אשמנו", צריכים להכות על הלב במוט עץ ולא ביד. כשמכים ביד יצר-הרע חושב שמלטפים אותו...

(ליקוטי דיבורים)

בלי תנאים

חסיד אחד בא לפני רבי יששכר-דב מוולברוז' ואמר: הנני מוכן ומזומן לעשות תשובה, אבל בתנאי שבזכות זה אגאל מייסוריי הקשים. השיב לו הצדיק: האם גם חטאיך נעשו על-תנאי?...

שה' יהיה הטבע

"ושבת עד ה' אלוקיך" (דברים ל,ד). עבודת התשובה צריכה להיות עד ששם הוי', שהוא למעלה מהטבע, יהיה בבחינת "אלוקיך" – מושרש בטבע. שכן 'א-להים' בגימטרייה 'הטבע'.

(מגיד דבריו ליעקב)

השכינה בגלות

"ושב ה' אלוקיך את שבותך" (דברים ל,ד). מפרש רש"י: השכינה שרויה עם ישראל בצרת גלותם, שכן כל ישראל הם תלמידי הקב"ה, ומאחר שההלכה היא שתלמיד שגלה מגלין רבו עמו (מכות י), אף הקב"ה מקיים הלכה זו. לפיכך השכינה שרויה עם ישראל בצרת גלותם.

(לקוטי שיחות)

חוזר וסולח

בעל תשובה אחד בכה לפני רבי ישראל מרוז'ין: "אין לי תקנה. זה לא-כבר עשיתי תשובה, והנה שוב נכשלתי בחטא". ענה לו הצדיק: "אל תתייאש, כשם שדרכו של אדם לחזור ולחטוא, כך דרכו של הקב"ה לחזור ולסלוח".

דרך חזרה

בהיותו נער ביקש רבי יחיאל-מיכל מגוסטינין ללמוד את משחק השחמט. כשלימדו אותו את כללי המשחק, שמע שאין המשחק יכול לחזור בו ממהלך שעשה. סירב להמשיך ואמר: אסור ליהודי לעסוק בדבר שאין בו דרך לתשובה ולחרטה.