מאת: הרב יוסף שמחה גינזבורג - רב אזורי עומר
שאלה: למה נוטלים 'מים אחרונים' לפני ברכת המזון?
תשובה: תקנת חז"ל ליטול את הידיים פעם אחת בסיום הסעודה היא משני טעמים: א) מצווה - לנקות את הידיים כדי להתקדש לברך את ה'. ב) חובה - מחשש לנגיעה ב'מלח סדומית' המסוכן לעיניים.
רבים אינם מקפידים ליטול מים אחרונים מכיוון שסכנת המלח נדירה ביותר, ואין חוששים לניקיון הידיים לברכה, מכיוון שאוכלים באמצעות סכו"ם. אבל הרגילים לרחוץ ידיהם אחרי הסעודה, עליהם לעשות זאת קודם ברכת המזון. למעשה, ובפרט על-פי הקבלה, נכון שכל אדם ייזהר במים אחרונים, ויש הפוסקים שגם נשים צריכות לנהוג כן.
כתבו הפוסקים שיש ליטול את שני פרקי היד התחתונים, הנוגעים במאכל. אולם למנהג גדולי האדמו"רים כמו ה'דברי חיים' מצאנז וה'מנחת אלעזר' ממונקאטש, ומנהג חב"ד, וכן רווח בין החסידים בכלל - נוטלים את קצה האצבעות בלבד, משום שעל-פי ספר הזוהר מים אלו הם החלק הניתן ל'סטרא-אחרא', כדי שלא תקטרג, ונותנים לה רק את הקצה האחרון. הזקוק לניקיון ידיו - רוחץ אצבעותיו היטב לפני נטילה זו, ואוכל מעט פת לאחר-מכן.
שופכים את המים מתוך כלי ולתוך כלי. מהטעם האמור, יש מקפידים שלא ליטול מים אחרונים מכוס של כסף, ובוודאי לא מהכוס של קידוש או של ברכת המזון. לקראת ברכת המזון נהוג להסיר את המים הנטולים מעל השולחן או לכסותם.
בשעת הנטילה משפילים את האצבעות כלפי מטה. אחר-כך, למנהג חב"ד, מעבירים אותן, בעודן לחות, על השפתיים. רצוי לנגבן.
אסור להפסיק בין מים אחרונים לברכת המזון ואפילו בדברי תורה, ואף לא לשהות הרבה. ואם הפסיק, ישוב וייטול ידיו קודם שמברך.
מקורות: חולין קה,א. יומא פג,ב, ובפירש"י. זוהר ח"ב קנד,ב. שו"ע או"ח סי' קפא ונו"כ, שו"ע אדמו"ר הזקן, משנ"ב, כף החיים, ילקוט יוסף, ומנהג-ישראל-תורה שם. הגש"פ שמחת הרגל להחיד"א, אוצר-החיים אות קו, ודרכי-חיים-ושלום סי' שג. ספר השיחות תש"ב, לה"ק, עמ' פט. ספר המנהגים-חב"ד, עמ' 22. שמירת הגוף והנפש סי' נו, ושו"ע הקצר פרק עו, וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
