מדורים נוספים
	התקשרות 594 - כל המדורים ברצף
	כל בית יהודי צריך להיות "בית אלוקים"
	מגאולת י' כסלו לגאולה השלימה
	קול חתן וקול כלה
	לימוד התפילה לילדים * נוסח תפילת שחרית וברהמ"ז לילדי קייטנות חב"ד
	הלכות ומנהגי חב"ד

הרבי מורה למנהלי מוסדות חשובים באה"ק לקיים סעודת 'שבע ברכות' לחתנים שעסקו בעבודת הקודש * "כאשר אני כותב מכתב - הריני גם משתתף בכך. הייתי, אפוא, בחתונה!", אמר הרבי לגאון הרב יאלעס ז"ל * לקט מהתייחסויות והתבטאויות בנושאי שידוכין ונישואין

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

"שמחת חתונה איננה סתם שמחה אלא שמחה נעלית ביותר שלכן כמה עניינים מתירים בשעת חתונה, וכדאיתא בגמרא (בסוף מסכת סוטה) בהנוגע לזמן הגלות, שבחתונה מתבטלים גדרים אלו" - כך התבטא הרבי בשיחת י' בשבט תשכ"ט (שיחות-קודש תשכ"ט, כרך א, עמ' 315-314).

המשכת ברכה ליום החתונה

ולמה עולה החתן בשבת שלפני חתונתו? הנה דברים שביאר הרבי (בשבת-קודש פרשת צו תשמ"ה) תוך כדי הבהרת המושג 'שבת הגדול' ('התוועדויות' תשמ"ה, כרך ג, עמ' 1637):

שבת שלפני החתונה, שאז עולה החתן לתורה, עניין של עלייה ("אויפרופעניש", "מ'רופט אים אויף"), מכיוון שבשבת זו נמשכת ברכה ליום גדול ונעלה - יום החתונה.

תנאי מוקדם

"דיבר הכתוב: אשה יראת ה' היא תתהלל. זאת אומרת: שתנאי הראשון בזה והעיקרי צריך להיות שהמדוברת שומרת תורה ומצוות בחיי יום יום יראת-שמים וכו'" - כתב הרבי לבחור (ששאל בנושא שידוך) בגוף כתב-יד-קודשו (הצילום בתשורה שטרן-חאנין, פורים קטן תשס"ה). והרבי הוסיף עוד: "בדיקת תפילין" ו"תהילים חודשי".

ברוח הדברים כתב הרבי לבחורה (שם):

בנוגע לשידוך - תנאי הראשון והעיקרי הוא שיהיה המדובר דתי ושומר מצוות,

על כל פנים - יתחיל בזה בפועל לפני גמר השידוך בהחלטה להתנהג כן תמיד.

הדרך לקבלת ברכות ה'

ועוד מצילום כתב-יד-קודש של הרבי (שפורסם בתשורה הנ"ל):

אם בכל דבר זקוקים לברכת השם - שהוא בורא העולם ומנהיגו - על-אחת-כמה-וכמה בנוגע לשידוך ונישואין, והדרך לקבלת ברכות השם (כולל - להחליט כטוב באמת) הרי זה על-ידי הנהגה יום... ולכן לכל לראש עליה לסדר חייה בהנהגה יום... ולאחרי זה תתעניין בשידוך עם בחור שגם הנהגתו יומית היא... והשם יצליחה.

מכתב אישי לכל חתן וכלה

כל חתן וכל כלה זכו - בדרך-כלל - לקבל איגרת מהרבי לרגל נישואיהם. זה היה נוסח אחיד בחתימת-יד-קדשו, שהיה נמסר או משוגר להם לכבוד יום שמחתם.

חברי המזכירות סיפרו בשעתו, כי הרבי הקפיד שהנוסח יודפס בכל פעם מחדש. כלומר, אף- על-פי שאפשר היה להדפיס מראש מלאי של טפסים אחידים ולהוסיף להם בעת הצורך רק את שמות החתן והכלה ואת התאריך - רצונו הק' של הרבי היה שהמכתב יהיה אישי, ולכן הודפס בכל פעם מחדש (מפי המזכיר הרה"ח הרב בנימין שיחי' קליין). דומה כי בשנים האחרונות חל שינוי בנוהג הנ"ל, עקב התרבותם העצומה של קהל הנישאים שביקשו את ברכת הרבי.

המכתב - השתתפות בחתונה

בהזדמנות (חול המועד פסח תשמ"ו) כשביקש סב דגול (הגאון רבי אפרים-אליעזר הכהן יאלעס (ז"ל)) את ברכת הרבי לנישואי נכדו שהתחתן תקופה קצרה קודם לכן, התבטא הרבי:

הרי כתבתי מכתב לקראת החתונה. כאשר אני כותב מכתב - הריני גם משתתף בכך. הייתי אפוא בחתונה!...

עריכת 'שבע ברכות' על-ידי ה'רשת'

בספר 'דוד עבדי', על הגה"ח הרב דוד חנזין ע"ה (שבט תשס"ד), עמ' 410 - נדפס מכתבו של הרבי להרב חנזין (ששימש באותן השנים מנהל 'רשת אוהלי יוסף-יצחק') מיום ו' באלול תשי"ט כשב"נכתב בצידו" נאמר:

בטח ימים אלו תהיה חתונת האברך הנעלה הרב זוסיא שי' פאזנער, ומהנכון אשר כיוון שהיה שליח מכאן בהנוגע לענייני הרשת ביחוד, אשר הרשת תערוך "שבע ברכות" ביום המתאים ובמקום המתאים (באם אפשרי במקום עבודתו בקודש בשנת הלימודים הבאה עלינו לטובה), ובאופן שגם ההתועדות תשמש תעמולה להכרחית חינוך על טהרת הקדש מואר בחום חסידותי, ומובן אשר הוצאות התוועדות זו תהיה על-חשבון הכללי דמגבית המאוחדת, ובטח יבשר טוב גם בזה.

שליחות לשז"ר ו'שבע ברכות' בהפתעה

הוראה דומה ניתנה בשנת תשל"ג:

בחודש כסלו תשל"ג התקיימה חתונת האברך הרה"ח ר' שלום יעקבסון, מחברי ה'ועד להפצת שיחות'. במהלך ההתוועדות שנערכה בשבת שקדמה ליום החתונה (ראה ספר 'נשיא וחסיד' עמ' 282), ולאחר שעלה לתורה ב-770, קרא לו הרבי, נתן לו בקבוק 'משקה' וביקש שימסור זאת לנשיא המדינה שז"ר ביום הולדתו, בהתוועדות בבית-הכנסת 'צמח צדק'. הרבי אמר לו: "אמנם אתה חתן, ו'חתן דומה למלך', אך בוודאי תסכים למלאות שליחות זו...".

לאחר מכן היה לזה המשך מעניין:

בשיחה טלפונית מיום כ"ד במרחשוון תשל"ג נמסרה הוראת הרבי ע"י הרב חודוקוב בשיחה טלפונית עם הרה"ח הרב אפרים וולף ז"ל, שרשם את הדברים (במכתבו למזכירות, למחרת היום כ"ה במרחשוון, 'ימי תמימים' תדפיס (שבט תשס"ד) עמ' 30):

"בענין חתונת שלום ג'ייקובסון, הוא בעל מסירות-נפש להפצת השיחות וזה עיקר עניינו ושקוע בו, צריך לעשות סעודת 'שבע ברכות' לכבודו, ועל-ידי זה פרסום גדול לכל ענייני השיחות. להכין לו הדבר כהפתעה וזה יאורגן על-ידי עסקני [=המתעסקים באה"ק בהפצת] השיחות. יש להסביר לר' בן-ציון שמטוב שהוא התחיל עניין השיחות... על דבר ההצעה, והנ"ל הוא מחונך שלו וחתונתו זו שמחתו... ביום החתונה בטלו כל המניעות ועל-ידי זה יגדל עניין השיחות. בקשר לפרסום אם לא יזיק  אפשר לפרסם קודם אבל העיקר שהעניין ייעשה".