שאלה: האם מותר לברך בשלום, לפני תפילת שחרית, מתפלל שחזר מחופשה או אורח שנכנס לבית-הכנסת?
תשובה: משהגיע זמן תפילת שחרית, היינו מעלות השחר, אסור לאדם להקדים לפתח ביתו של חברו כדי לומר לו 'שלום'. רמז לדבר, שנאמר (ישעיה ב,כב): "חידלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו, כי במה נחשב הוא". כלומר, הקב"ה שואל: במה חשבתו לאדם זה, שהקדמת כבודו לכבודי?
כל זה, כאשר האדם "משכים לפתחו", אך אם הוא מגיע לביתו דרך אגב, מותר לומר לו 'בוקר טוב', אבל לא 'שלום', שהוא שמו של הקב"ה. אם מצאו ברחוב או בבית-הכנסת, רשאי מן הדין לברכו ב'שלום', אבל נהגו להקפיד ולומר בלשון אחר (כמו 'בוקר טוב' וכדומה) במקום 'שלום', כדי לרמז שאסור להתעכב בדברים אחרים עד אחר התפילה. ויש מקילים להשכים לפתחו אחרי ברכות-השחר כדי לומר 'בוקר טוב' או כדי להושיט לו יד לשלום.
לדעת ה'משנה ברורה' גם הליכה למקומו של חברו בבית-הכנסת בכלל האיסור. ויש מי שמטיל ספק בכך.
ה'משנה ברורה' כתב, שאיסור זה חל גם כלפי אביו או רבו. אולם פוסקים אחרים כתבו, שאם הם עומדים לצאת לדרך, מותר ללכת לביתם כדי להיפרד מהם, שהרי זו מצווה עוברת. ועדיף לומר אז 'צאתכם לשלום' ולא 'שלום' סתם.
למעשה, כשפוגשים באדם, יש לברכו בלשון שונה (כמו 'ברוכים הבאים'), ואפשר גם להושיט יד (ואחרי ברכות-השחר, יש מקום להקל גם לגשת למקומו). אם החבר כבר אמר לו 'שלום', מותר לענות לו בלשון זו. אך כשנמצאים בתפילה במקום שאסור להפסיק, אין היתר לומר כל דיבור שהוא, אלא יושיט יד או ינענע בראשו בלבד.
מקורות: ברכות יד,א. טושו"ע סי' פט ס"ב, נו"כ ומשנ"ב שם. שו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ג. לקט הקמח החדש שם. אשי ישראל פי"ג סי"ב-טז, וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
