מדורים נוספים
	שיחת השבוע 986 - כל המדורים ברצף
	זה לא כל-כך חשוב
	בציפייה לגאולה
	יש חדש
	יש הבדלים והכול שווה
	נישואין
	מצווה בסערה
	עשירי למניין
	כל יהודי - שליח
	השוק הגזול חזר להיות שכונה יהודית
	כוהנים במערת המכפלה

גרשון וילדיו בסלון הבית. חמש-מאות שנות התיישבות

הקלחת הפוליטית הגועשת דחקה הצידה את הודעת שר הביטחון על כוונתו לסלק את המתיישבים היהודים בשוק בחברון עד סוף השנה האזרחית. את בתיהם מכנה התקשורת 'חנויות', אבל מי שיבקר במקום יראה לנגד עיניו דירות לכל דבר, מתוכננות ביעילות ומאובזרות למופת. זה מה שהצליחו כעשר משפחות, בסיוע היישוב היהודי בחברון ויהודים חמי לב, ליצור מחנויות של מלפפונים ועגבניות.

באחת הדירות אנו פוגשים את גרשון בר-כוכבא. רעייתו, שלומית, היא בתו של גואל הקרקעות משה זר ואחותו של גלעד זר הי"ד, קצין הביטחון של המועצה האזורית שומרון, שנרצח בידי מחבלים לפני כארבע שנים. לצידם מתגוררות משפחת יהלום, בת שמונה הנפשות, ומשפחת שליסל, המונה שתים-עשרה נפשות. האם, ציפורה, היא בתו של הרב שלמה רענן הי"ד, שנרצח בקרוון מגוריו בשכונת אדמות ישי (תל-רומיידה).

רצף של טרגדיות

בדירות הנוספות מתגוררות משפחות צעירות וקטנות יותר. בסך-הכול כשישים נפש. שתי חנויות הוסבו ל'כולל רינת שלהבת', על-שם התינוקת שלהבת פס הי"ד, שנרצחה מכדור שירה בראשה צלף ערבי.

"סיפורה של התיישבות מיוחדת זו שזור רצף של טרגדיות ועוז-רוח בחמש-מאות השנים האחרונות", אומר בר-כוכבא (42), בוגר ישיבת ההסדר בקריית-ארבע, אל"מ (במיל') בחיל-השריון והיסטוריון. הוא סוקר לפנינו את השתלשלות הדברים.

בית הרב

בשנת הש (1540) עלה ארצה הרב מלכיאל אשכנזי, ממגורשי ספרד, ורכש שטח שעליו הוקמה 'חצר היהודים' (לימים, שכונת 'אברהם אבינו'). כמאתיים וחמישים שנים לאחר מכן הרחיב יהודי, חיים המצרי שמו, את שטח 'חצר היהודים'. אחר-כך הגיעו חסידי חב"ד, עם הרבנית מנוחה-רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי) בראשם, ותרמו עוד נדבך לחיזוק המתחם והיישוב היהודי בחברון.

לפני מאה וארבעים שנים בא לחברון רבי אליהו מאני, ששימש רב היישוב עשרות שנים. מפה בריטית מפורטת, המונחת על תצלום-אוויר עכשווי, מראה בבירור כי ביתו הנוכחי של בר-כוכבא שוכן בדיוק על בית מגוריו של הרב מאני ובית-הכנסת שהוקם לצידו. בית הרב מאני ובתים יהודיים נוספים היו אפוא חלק בלתי-נפרד משכונת 'אברהם אבינו' ('חצר היהודים').

תגובה הולמת

במאורעות תרפ"ט נטבחו כשבעים מיהודי חברון והשאר הוברחו לירושלים. עם קום המדינה החריבו הירדנים את בתי השכונה. על מקום בית-הכנסת 'אברהם אבינו' בנו שירותים ציבוריים ודיר-עיזים, ועל חורבות הבתים הקימו חנויות, שהושכרו לערביי חברון. לאחר מלחמת ששת הימים הוסיף השלטון הצבאי הישראלי להשכיר את החנויות לערבים.

בשנת תשנ"ד הועתק השוק, מטעמים ביטחוניים, למקום אחר. כשבע שנים עמדו החנויות בשיממונן, עד שבעקבות רצח שלהבת פס החליטו המתיישבים לנקוט צעד שיש בו "תגובה הולמת לרצח המתועב והשבת הגזלה", כהגדרת בר-כוכבא. בידיהם הרשאה של 'כוללות הספרדים', המחזיקים בשטר הבעלות על הקרקע, ליישב את המקום. האם יסולקו שוב מאדמתם? בר-כוכבא וחבריו מאמינים כי "האמונה היהודית והצדק ינצחו".