מדורים נוספים
	התקשרות 588 - כל המדורים ברצף
	ה"ראשית" דתורה מגלה את מעלת ה"ראשית" דעולם
	גילוי 'נקודת פנימיות הלב' הפרטית, תפעל את הגאולה הכללית
	התקשרות לרבותינו נשיאינו
	ההפרדה בין גברים לנשים בשמחת נישואין
	הלכות ומנהגי חב"ד

אוסף התבטאויות ייחודיות של הרבי, בעיקר מתוך מאמרי דא"ח, אודות רבותינו נשיאינו וההתקשרות אליהם * על-פי פתגם חסידי עתיק ש"בראשית" יש להתקשר לראש

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

בליל ב' באייר תש"י אמר כ"ק אדמו"ר ('תורת-מנחם - התוועדויות' ה'שי"ת, עמ' 42):

ובנוגע לפועל... הצעתי שכל אחד ואחד יקבל על עצמו ב' דברים:

עניין הא' - בנוגע לעצמו, לקבל על עצמו איזה עניין שעל-ידו תתחזק התקשרותו לכ"ק מו"ח אדמו"ר.

וענין הב' - בנוגע להזולת, לקבל על עצמו  לפעול לכל הפחות על יהודי אחד, יהיה מי שיהיה, בחור או אברך, לקרבו לכ"ק מו"ח אדמו"ר ולדרכי החסידות, להיות מעמיק בדא"ח ועוסק בעבודת התפילה.

כל המשנה - ידו על התחתונה

כך אמר הרבי בשבת-קודש פרשת שלח תש"י ('תורת-מנחם - התוועדויות', כרך א, עמ' 105, 106):

מההוראות שעלינו ללמוד מפרשת המרגלים - שלא לערב את השכל ולעשות איזה שינוי, אפילו שינוי הסדר בלבד, בדברי הרב, כ"ק מו"ח אדמו"ר, גם כשנדמה לו שעל-ידי שינוי זה יצליח יותר בשליחותו... התנאי העיקרי במילוי השליחות הוא שמירת דברי הרב, ללא שינוי, וללא עירוב השכל, מתוך קבלת עול דווקא.

ממלאי מקום הבעש"ט - "נוני ימא"

במאמר ד"ה "לויתן זה יצרת לשחק בו" (שבת-קודש פרשת שמיני, מברכים החודש אייר תשי"ב - 'תורת-מנחם - התוועדויות' תשי"ב, כרך ה, עמ' 165) נאמר:

בכל הנשמות דעלמא דאתכסיא, שהם בחינת נוני ימא, שהם תמיד דבוקים באלוקות. ומביא [=אדמו"ר הזקן] בלקוטי-תורה שם דוגמא לדבר, וכגון רשב"י. ובמקום אחר איתא שעל-דרך-זה הוא באבות... ומוסיף כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק בהגהה על מאמר אדמו"ר הזקן, "וכן הבעש"ט". ויש לומר, דמזה מובן גם לעניין כל ממלאי מקומו של הבעש"ט, שגם הם בחינת נוני ימא, נשמות דעלמא דאתכסיא. ובפרט נשמת רבנו הזקן... שהיה נשמה דאצילות... ועל-דרך זה הוא גם בנשמות דבריאה, שגם נשמות אלו נקראים נוני ימא...

נשיאי ישראל נטלו על עצמם

כך נאמר בסיום המאמר של י"ב בתמוז תשי"ב - ד"ה "מי מנה עפר יעקב" ('תורת-מנחם - התוועדויות' תשי"ב, כרך ו, עמ' 36):

וכן יהיה גם בגאולה העתידה, שהגאולה תהיה מצד העצמות דווקא, שגילוי זה בא על-ידי העבודה דדילוג, הבאה מן המיצר דווקא. ועניין זה האבן נשיאי ישראל גענומען אויף זיך [=נשיאי ישראל נטלו על עצמם] שהיה בהם עניין המיצר דייסורי הגוף וייסורי הנפש, שעל-ידי מיצר זה יהיה 'ענני במרחב', גילוי העצמות שעל-ידי זה תהיה הגאולה העתידה שהיא גאולה שלימה שאין אחריה גלות.

מחברים עולמות עם אלוקות

וכך במאמר ד"ה "באתי לגני" תשי"ב ('תורת-מנחם - התוועדויות' תשי"ב, כרך ד, עמ' 297):

וכמו-כן הוא בכל דור ודור, דאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא, שהם רועי ישראל שבכל דור ודור, הנה הם ממשיכים כוח על עבודת הקורבנות, להיות ממוצע המחבר, ממוצע בן הוי' וביניכם. שהוא ממוצע המחבר, פאראיינציקט [=מאחד] עולמות מיט [=עם] אלוקות על-ידי נשמות. וזהו עשיית הדירה לו יתברך בתחתונים, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוך כל אחד ואחד, המוטלת על כל אחד ואחד.

ב'אתפשטותא' נמצא ה'עצמי'

וממשיך ואומר שם:

ומעבודות העיקריות בזה היא עבודת הקורבנות, וכנ"ל, להתבונן במעמדו ומצבו אדעתא דנפשיה ניט גענארטערהייט [=ללא רמיה עצמית], ומכל-מקום אומרים לו מכם ובכם הדבר תלוי, לתקן שיהיה שלם בלי מום... והוא על-ידי ההתקשרות, שמוסיף בה ועולה, בהאתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא, שבתאתפשטותא זו נמצא גם העצמי, ועל-ידי זה הוא מתקשר עם הויקרא אל משה...

ועוד (שם):

וכן גם בנוגע לדורנו, הנה רועה ונשיא ישראל שהוא הורה לנו את הדרך הישרה, אשר נלך בדרכיו ואורחותיו, את המעשה אשר יעשון ואת המעשה אשר לא יעשון, הנה על-ידי זה ניתן והומשך הכוח, אשר כל אחד ואחד בכל מצב ומצב שהוא נמצא בו, הנה בשעתא חדא וברגעא חדא, אפשר להיכון להקריב מכם קרבן להוי', אשר הכוחות והחושים שלו יוכללו בהאש של מעלה.

כוחות שהרבי נותן

וכך נאמר בד"ה "ויאמר לו יהונתן מחר חודש" תשי"א (שבת-קודש פרשת אחרי תשי"א, 'תורת-מנחם - התוועדויות' תשי"א, כרך ג, עמ' 55):

והעבודה דאתהפכא היא שאינו רוצה להתעסק בטענות ומענות עם הרע, אלא מהפך את הרע לטוב. דעניין זה בא מצד כוחות שכ"ק אדמו"ר נותן, דהיינו לא כוחות שבאים אליהם על-ידי יגיעה, אלא כוחות שהרבי נתן לו, ומצד כוחות אלו אינו נכנס בשום טענות עם הרע.

המקושרים, בעבר, בהווה או בעתיד

במאמר ד"ה "ואלה המשפטים" (שבת-קודש פרשת משפטים, מברכים החודש אדר) תשי"א, ('תורת-מנחם - התוועדויות' תשי"א, כרך ב, עמ' 235) נאמר:

וכן הוא גם במשה שבדורנו, דאתפשטותא דמשה בכל דרא, אשר כל אלה שהיו מקושרים אליו, מקושרים עכשיו, או אלו שיתקשרו לעתיד, הרי משה הוא זה המקשר את בחינת עצם הנשמה שלהם, בחינת היחידה שלהם ביחידה שלו, שעל-ידי זה היא חבוקה ודבוקה בך יחידה ליחדך, למעלה מטעם ודעת לגמרי.

ובהמשך:

ועל-ידי עבודה  זו והעבודה דהפיכת השקר והקשר דעולם לקרשי המשכן, הרי משה שבדורנו שהוא כ"ק מו"ח אדמו"ר יקשר את היחידה שלהם עם בחינת יחידה שלו, שהיא טוענת עולך יחידה ליחדך, ועל-ידי זה ובשביעית ייצא לחופשי חינם, דהיינו הגילוי דלעתיד, על-ידי משה שהוא גואל ראשון וגואל אחרון, שבמהרה בימינו ובעגלא דידן יגאלנו מהגלות האחרון המר...

מוסיף והולך למען הכלל

בהזדמנות נדירה מגלה הרבי בין השיטין כי מזמן לזמן הוא נושא יותר בעול ההנהגה. וכך התבטא בליל חמישה-עשר באב תשד"מ ('תורת-מנחם - התוועדויות' תשד"מ, כרך ב, עמ' 918):

ככל שחולף הזמן מתרבים יותר העניינים בהם צריך הנני לעסוק, ובלשון הידוע: "מרובים צורכי עמך"...