כדי להיות שמחים באמת, אנו זקוקים לברכה מהקב"ה. עכשיו נפתחות בארות השמחה, וכל הרוצה לשאוב שמחה לכל השנה - יבוא וישאב
שנה כואבת עברה עלינו. כעשרת-אלפים יהודים עדיין מלקקים את פצעיהם. ציבורים גדולים חשים אכזבה מהמדינה ומהחברה הישראלית בכלל. מצב-הרוח הכללי שפוף למדיי. והנה מגיעים ימי חג-הסוכות, "זמן שמחתנו", ובכל פינה מתקיימים אירועים של שמחת בית-השואבה. בעוד ימים אחדים נחגוג את שמחת-תורה, חג שכולו שמחה וריקודים.
פעמים רבות אנו רואים מחזה של מעגלי ריקודים, יהודים שמחים וצוהלים, ובצד עומדים אנשים בפנים רציניות ואולי קודרות. מפעם לפעם פונה אליהם בחביבות מי מן הרוקדים ומזמינם להשתלב במעגל, והם מסרבים. אין להם 'מצב-רוח'. יש להם דאגות ובעיות. ואולי פשוט אין להם חשק לשמוח. בפיהם טענה הגיונית לכאורה: "שמחה זה דבר שבא מבפנים. אני לא שמח".
השמחה בידינו
לכאורה, השמחה תלויה בנסיבות אובייקטיביות ובמצבו של האדם. מי שיש לו כל טוב, הוא ובני משפחתו נתברכו בבריאות טובה, ואין לו צרות ודאגות - אמור להיות שמח. ולהפך, מי שיש לו צרות ודאגות - איננו יכול להיות שמח. אך בפועל אנו רואים שהדברים אינם קשורים בהכרח זה בזה.
אכן, לעיתים השמחה מתפרצת מאליה. לפעמים יש נסיבות משמחות שגורמות בעצמן שמחה. אבל בדרך-כלל השמחה תלויה באדם עצמו. ברצונו – יהיה האדם שמח, וברצונו יניח לעצמו לשקוע בדכדוך ובעצב. ואנו נדרשים להיות שמחים ולפעול כדי שבאמת נהיה שמחים.
יש אנשים שיש להם הכול, ואין בליבם שמחה. לעומתם יש מי שהם חסרי-כול, אבל הם שמחים תמיד. אפשר תמיד לחפש את חצי הכוס הריקה ואפשר לראות את חצי הכוס המלאה. האדם השמח רואה בכל דבר את הצד הטוב, וממעיט מערכו של הצד הריק. הוא רגיל למצוא את נקודות האור, ולצמצם את משקלם של הדברים השליליים. כך הוא יכול תמיד להיות שמח - כי תמיד הוא מרגיש שטוב לו.
מי שרוצה יכול לראות בכל דבר את הצד המלא, את הברכה, את הטוב; להיות שמח בחלקו ולהיות מלא תודה לה' על כל הדברים הטובים שזכה להם - ילדים, נכדים, בריאות, פרנסה בכבוד, נשיאת-חן בעיני הבריות, דירה נאה, כלים נאים, ועוד ועוד. הכול תלוי בעצם בנו.
אין זה עניין של אופי טבעי. זה בעיקר עניין של חינוך, השקפת-עולם וגישה לחיים. השאלה אם אתה יכול להיות אדם שמח, אינה קבועה מראש. היא בידך. תרצה - תשמח; לא תרצה - תרחק ממך השמחה. אתה, בהתנהגותך ובגישתך לחיים, קובע אם תהיה אדם שמח או לא.
נחשוב טוב, יהיה טוב
שמחה מבוססת בראש ובראשונה על האמונה. אם אתה מאמין שהקב"ה מנהל את העולם, אתה גם מאמין שכל מה שהוא עושה - לטובה הוא עושה. אם איחרת לאוטובוס - מיד אתה אומר לעצמך שכנראה זה לטובתך. אם מישהו במשפחה חולה, חלילה, אינך מניח לדאגה להפיל את רוחך, אלא מיד אתה מתמלא אמונה וביטחון שהחולה יבריא ושהכול ישוב על מקומו בשלום. האמונה הזאת עצמה מביאה ברכה ורפואה, כפי שאמרו גדולי החסידות: "תחשוב טוב - יהיה טוב".
אולם השמחה היא גם מתנת שמים. כדי להיות שמחים באמת, אנו זקוקים לברכה מהקב"ה, שיפתח לנו את שערי השמחה. וכאן מתחברים הדברים עם חג-הסוכות ושמחת-תורה - זה חג שבו נפתחות בארות השמחה, וכל הרוצה לשאוב שמחה לכל השנה - יבוא וישאב.
הימים האלה הם מקור השמחה, המעיין הנובע. עכשיו אנו יכולים לשאוב שמחה וחדווה כאוות-נפשנו, למשך השנה כולה. מי ששמח עכשיו שמחה אמיתית - ישמח, בעזרת-ה', כל ימות השנה הבאה. ואין לך קל מזה: פשוט להרים את הרגליים, לרקוד, לשמוח עם התורה - וכל המרבה, הרי זה משובח. נצא אפוא בריקוד שמח ונשאב לנו שפע של שמחה לכל השנה כולה. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
