המאפיין את עולמנו הוא המלחמה המתמדת שקיימת בו בין הטוב לבין הרע. מכאן גם הכמיהה הגדולה לביאת המשיח ולתקופת הגאולה, שבה יועבר הרע מן העולם. אז יתקיים מה שנאמר (זכריה יג,ב): "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ". לא יהיה עוד רע, ולא יהיה גם יצר-הרע, כפי שאומרת הגמרא (סוכה נב,א): "לעתיד לבוא מביאו הקב"ה ליצר-הרע ושוחטו".

אלא שהרע לא נברא כדי להרע לנו. בבריאת הרע טמונה כוונה חיובית גדולה - לאפשר את הבחירה החופשית. לולא היה הרע קיים בעולם ולפני האדם הייתה נתונה דרך הטוב בלבד - לא הייתה יכולה להתקיים הבחירה בטוב. דווקא כאשר עומדות לפני האדם שתי דרכים - דרך החיים והטוב מול דרך המוות והרע - יכול האדם לבחור בטוב בבחירתו החופשית. איך תיתכן אפוא הבחירה החופשית בימות המשיח, כאשר יועבר הרע מן העולם?

הרע מאפשר את הבחירה

תורת החסידות מסבירה, שבעולמנו הנוכחי מתבטא כוח הבחירה ביכולת לבחור בין רע לטוב, אולם כאשר יתעלה העולם לדרגה עליונה יותר, בימות המשיח, יתבטא כוח הבחירה בדרך עליונה יותר. אמיתות עניין הבחירה שייכת גם כאשר אין כל מציאות של רע. ואדרבה, דווקא אז מתגלה כוח הבחירה במלוא טהרתו.

עומק עניין הבחירה פירושו - האדם עושה מעשה כלשהו בלי שום אילוצים חיצוניים, אלא מפני שהוא-עצמו בוחר לעשותו. למשל, אי-אפשר לומר שאדם בוחר לנשום, שכן הוא אינו יכול שלא לנשום, ומכאן שהנשימה היא אילוץ ולא דבר שבבחירה. כך גם דברים שהשכל או הרגש מחייבים אותם, אין הם ביטוי של בחירה אמיתית, מאחר שהם מתחייבים על-ידי שכלו ותחושותיו של האדם.

לכן, כדי שתתאפשר מציאות של בחירה בעולם הנוכחי, יש צורך בקיום הרע. לולא הוא איך יהיה אפשר לייחס את עבודת-ה' לבחירתו של האדם, במציאות שבה אין יצר-הרע והעיניים הגשמיות רואות את הקב"ה. האם אדם יכול לבחור בהפך החיים בלא יצר-הרע?

זה העולם שאנו חיים בתוכו, המתאפיין במלחמה המתמדת בין הטוב לבין הרע, בין הקדושה לבין ה'סטרא-אחרא'. מאבק זה התחיל לאחר חטא עץ-הדעת, אשר חולל ערבוביה בין הטוב לבין הרע, ומאז אין טוב בלי רע ואין רע בלי טוב, והם נאבקים זה עם זה ללא הרף. בתוך כל זה משתלבת גם הבחירה החופשית הנוכחית, שעניינה לבחור בטוב ולהעדיפו מן הרע.

בחירה בעולם ללא רע

אבל אמיתת הבחירה אינה קשורה בהכרח לקיומו של הרע, והיא תתקיים גם בימות המשיח כאשר המאבק בין הטוב לרע יגיע לקיצו. אז ייפסק ערבוב התחומים שיש כיום בין הטוב לבין הרע, ויחזרו ויתקיימו הגבולות שנבראו ביניהם. בשלב השני יועבר הרע לגמרי מן העולם ויחדל מלהתקיים בשום צורה שהיא. הרע יסיים אז את תפקידו, והטוב יישאר לבדו, כמציאות האחת והיחידה. האמת האלוקית - היא לבדה תשלוט בכל המציאות.

הבחירה החופשית תעלה אז לרמה עליונה לאין-ערוך. לא בחירה בין טוב לרע, אלא ביטוי לרצון האמיתי, הטהור, הבלתי-מושפע, של הנשמה האלוקית. אז יתגלה, כי יהודי רוצה את הקב"ה לא מתוך אילוצים כלשהם, אלא מתוך הרצון הטהור והעצמותי של נפשו האלוקית.

יהודי יעבוד אז את ה' לא בשל סיבות חיצוניות כלשהן - רצון לקבל שכר, רצון ליהנות מזיו השכינה וכדומה - אלא מהבחירה הטהורה של עצם הנשמה בקב"ה. הוא יבחר בקב"ה משום שכך נשמתו האלוקית רוצה - רצון טהור וחף מכל שיקול אחר, רצון שאין מאחוריו סיבות ונימוקים, אילוצים וצרכים. זו משמעות הבחירה החופשית כפי שתהיה בימות המשיח.