שאלה: כיצד צריך לנהוג מי שפגע בזולתו, כשהנפגע כלל אינו יודע שנפגע?
תשובה: במקרים כאלה לעיתים האדם מתבייש לגלות לנפגע שפגע בו, ולעיתים אף עלול להיגרם לנפגע צער כשיתברר לו הדבר. על-כן יש מקום לפעול לתיקון הנזק בלא להודיע לנפגע.
בנזק לרכוש: מי שגנב מחברו או גרם לו נזק כספי בלי שהלה יודע על כך, והוא מתבייש להחזיר לו את הנזק בידיעתו - ישתמש בכל דרך הנראית לו כדי שהכסף יגיע לידיו. הוא יכול להבליע את הכסף בתוך עסק אחר עם אותו אדם, או לתת למישהו שימסור לו זאת בלי ידיעתו, או להכניס את הכסף לכיסו, או להפקידו בחשבונו בבנק. מהרגע שגילה הניזק את הסכום אצלו - יצא המזיק ידי חובת השבה. אם הנפגע גם הרגיש בחסרון הממון, יש לבקש ממנו סליחה (אף ללא שם).
עלולה להתעורר בעיה אם אדם הוציא כספים שלא כדין מגופים ומחברות שאינם מקבלים מתנות ותרומות, ויש חשש, שאם יספר את האמת, עלולים להעליל עליו ולדרוש ממנו סכום גדול יותר. במצב כזה מותר להערים, כדי שלא יוציאו מידו יותר ממה שהוא חייב על-פי הדין.
בפגיעה בשם טוב: פעמים מחייבת טובת הנפגע שלא לספר את דבר הפגיעה, אם ייגרם לנפגע צער לגלות מה סיפרו עליו. הצורך במחילה אינו מצדיק הוספת חטא על פשע. במצב כזה יש לבקש מחילה כללית: אם פגעתי בך בדרך כלשהי וכדומה, כדי שיהיה ברור שהבקשה כוללת גם סוג כזה של רכילות, אך בלי לפרט את תוכן הדברים. מובן שאם יש אפשרות לשוחח עם האנשים ששמעו את הרכילות ולהוציא את הסיפור מליבם, זו הדרך הטובה ביותר.
מקורות: מ"א ר"ס תרו. שו"ע חו"מ סי' שנה ס"א. רמ"א סי' שסו ס"ב. שו"ע אדמו"ר הזקן הל' גזילה וגניבה ס"ח (דף תתעט,א. במהדורה החדשה: ח"ו עמ' קב). חפץ-חיים הל' לשון הרע סוף כלל ד. שו"ת אגרות משה חו"מ ח"א סי' פח. פתחי חושן ח"ד פ"ד ס"ו.
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
