חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שתי דרכים לגילוי האחדות האלוקית
שלחן שבת

מדורים נוספים
שיחת השבוע 972 - כל המדורים ברצף
שנהיה ראויים לגבורתם
בציפייה לגאולה
יש חדש
שתי דרכים לגילוי האחדות האלוקית
אמירת תהילים
שמים וארץ
שיחה ביחידות
נחמה שלמה
הרב עיכב, הבחור ניצל
ברכת 'להניח תפילין'

פעמיים מופיעות בפרשתנו המילים "ה' הוא האלוקים, אין עוד". פעם אחת: "אתה הראת לדעת, כי ה' הוא האלוקים, אין עוד מלבדו". ופעם שנייה: "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים, בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, אין עוד".

ההבדל הנראה מיד לעין בין שני הפסוקים הוא, שהראשון נאמר כתיאור מאורע – משה רבנו מתאר כאן את מעמד הר-סיני, שבו הקב"ה הראה את עצמו לעם-ישראל, והכול ראו ש"אין עוד מלבדו". לעומת זאת, הפסוק השני נאמר כציווי לעם-ישראל, שנדרש להחדיר לתודעתו הכרה זו ("וידעת היום והשבות אל לבבך").

גילוי מלמעלה ועבודה מלמטה

אולם ההבדל בין שני הפסוקים הוא גם בתוכנם. הפסוק הראשון מדבר על הכרה זו, כפי שהיא באה מלמעלה. זה מה שקרה במעמד הר-סיני – הקב"ה נתגלה לעיני כל ישראל, עד שאצל כל יהודי הייתה ראייה ממשית של המהות האלוקית, והם ראו במוחש ש"ה' הוא האלוקים".

לעומת זאת, הפסוק השני מדבר על הכרה זו, כפי שהיא באה על-ידי עבודת האדם, המטפס ועולה מלמטה למעלה. היהודי נדרש ללמוד ולהבין את משמעות המהות האלוקית ("וידעת"), ולאחר מכן עליו להחדיר זאת לליבו ("והשבות אל לבבך"), עד שבסופו של דבר חודרת לקרבו ההכרה ש"ה' הוא האלוקים".

לגלות בתוך העולם

לכן בפסוק השני נאמר "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת", ואילו בפסוק הראשון לא נאמרו מילים אלה. כאשר הגילוי מגיע מלמעלה אין מקום מלכתחילה לתחושת המציאות העצמית של השמים והארץ, שכן רואים אז בבירור כי כל מהותם היא הכוח האלוקי.

אולם כשהאדם נדרש להגיע מלמטה להכרה זו, אין העולם מאבד לגמרי את תחושת מציאותו. זו עבודתו של האדם, שעליו להגיע להכרה שגם כאשר השמים והארץ נראים כמציאות עצמאית, בכל-זאת האמת היא ש"אין עוד מלבדו".

בלי שינויים

כאשר הגילוי מגיע מלמעלה, אין הוא נתון כל-כך לשינויים. הואיל וממילא ההתגלות אינה תלויה במצבו של האדם, אין השינויים הפוקדים את האדם משפיעים על הכרה זו. אולם הגילוי שבא מלמטה למעלה עלול להיות מושפע הרבה יותר על-ידי מצבו של האדם, וכאן יכולים להיות שינוי מיום ליום וכדומה.

לכן דווקא בפסוק השני, המדבר על עבודת האדם, נאמר "וידעת היום". המילה "היום" באה לומר, שבכל יום תהיה הכרה זו, כאילו היא "היום". הדגשה זו באה דווקא בפסוק המדבר על עבודת האדם, שבה עלולים לחול שינויים, ובכל-זאת נדרש יהודי להגיע להכרה מוחלטת באחדות האלוקית החובקת את כל הבריאה, ושהיא תהיה בכל יום בבחינת "היום".

(לקוטי שיחות כרך ד, עמ' 1334)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)