מדורים נוספים
	התקשרות 571 - כל המדורים ברצף
	קיום תורה ומצוות למעלה ממדידה והגבלה
	יהודי הוא למעלה מהגלות לגמרי
	כינוסי-תורה בליובאוויטש
	פרשת קורח
	המהלך בדרך ושונה
	הלכות ומנהגי חב"ד

הרבי הנהיג לערוך ב'770' ובמקומות נוספים כינוסי-תורה, במהלך הרגלים או בסמוך להם * הרבי עצמו השתתף בכינוסים על-ידי פלפול מיוחד שאמר בהתוועדות שקדמה לכינוס * עודד את הציבור להשתתף בכינוסים אלה, להיות פעילים במהלכם, ולהוציא-לאור לאחר מכן את חידושי התורה בדפוס * רשימה ראשונה

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

רבים מה'הדרנים' התורניים המופלאים שנשא הרבי, כמו גם שיחות-קודש אחרות בנושאי הלכה, מנהג, השקפה ואמונה, נאמרו על-ידי הרבי והוגהו על-ידו בתור השתתפות ב'כינוסי תורה' שנערכו במהלך הרגלים או בסמיכות להם.

כך תיאר 'בכרם חב"ד' בגיליונו הארבעה-עשר (תשרי-חשוון תשכ"ח) 'כינוס תורה' שנערך ב'770', תחת הכותרת "כינוס תורה בליובאוויטש":

"פעמיים בשנה מתקיים בבית-מדרשו של כ"ק אדמו"ר שליט"א כנס למשא ומתן תורני-הלכתי, בהשתתפות רבני חב"ד וראשי ישיבות חב"ד. 'כינוסי תורה' כאלה, כפי שהם נקראים, מתקיימים באסרו-חג שמחת-תורה ובאסרו-חג של חג השבועות.

גם השנה התקיים, ביום ראשון, כ"ה תשרי, 'כינוס תורה' כזה [במסגרתו], לובנו סוגיות בש"ס ובעיות הלכתיות שונות על-ידי עשרות הרבנים והרמי"ם שהגיעו כאורחים לחצר כ"ק אדמו"ר שליט"א.

"במסגרת ה'כינוס' חזר הרב יואל כהן על תוכן השיחה ההלכתית של כ"ק אדמו"ר שליט"א שהשמיע בהתוועדות שבת בראשית כהשתתפות ב'כינוס'.

"בין השאר הושמעו פלפולים הלכתיים על-ידי הרב ישראל-יצחק פיקארסקי והרב מרדכי מענטליק, ראשי ישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית. ה'כינוס' נוהל על-ידי הרב מרדכי מענטליק, ר"מ בישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית [בחצרו] של כ"ק אדמו"ר שליט"א".

כך זה התחיל

המקום - בית-הכנסת ובית-המדרש '770'. המעמד - התוועדות יום שני של חג השבועות תשח"י.

במהלך ההתוועדות השמיע הרבי שיחה ארוכה בביאור טענת המלאכים על רצונם שהתורה תינתן להם ("תנה הודך על השמים"). בתום הביאור אמר ('תורת-מנחם - התוועדויות' תשח"י, כרך כג, עמ' 52):

כיוון שמחר עומד להתקיים אי"ה כינוס שבו יתאספו כדי לדבר בדברי-תורה, הנה עניין הנ"ל יהיה בתור השתתפות שלי בהכינוס.

והמשיך:

אפשר לקבל עניין זה בתור נגלה, ואפשר לקבלו בתור חסידות; ופשיטא שבהכינוס יורגש העניין דתורה תמימה דהיינו שאף שידובר בו אודות עניינים שבגליא דתורה, יהיו עניינים אלו חדורים בחיוניות פנימית של פנימיות התורה... שלימוד התורה יהיה ב'ביטול'...

הרבי קרא לציבור כולו להשתתף בכינוס:

וכיוון שהתורה ניתנה  במדבר, מקום הפקר, להורות שכולם שייכים לתורה - בוודאי ישתתפו בזה כולם, הן אלו שהזמינום והן אלו שלא הזמינום, ויקויים "יגדיל תורה ויאדיר"...

פלפול עמוק בגליא ובפנימיות

ב'פתח דבר' לקובץ 'כינוס תורה ליובאוויטש' (שהופיע מטעם מזכירות הרבי בשנת תשכ"ז) נכתב:

"על ימי החג הבאים הנה, להשתתף בצל כ"ק אדמו"ר שליט"א, הרבה אורחים ממדינות שונות, גם מערים שונות דארצות-הברית, וביניהם כמה רמי"ם, ראשי-ישיבות, רבנים וכו'.

"ובקשר עם זה, הנה בהסכמתו וברכתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, הונהג מדי שנה בשנה (החל משנת תשי"ח) לסדר 'כינוס תורה' פעמיים בשנה: א) באסרו חג שבועות (זמן מתן תורתנו). ב) באסרו חג הסוכות (למחרת שמחת-תורה - יום בו מסיימים וגם מתחילים את התורה). - הכינוס נערך בבית-המדרש של כ"ק אדמו"ר שליט"א.

"תכנית הכינוס: פילפולים וחידושי-תורה על-ידי הר"מ וראשי ישיבות תומכי-תמימים בכמה מקומות וגם על-ידי הרבנים האורחים וכו',

"למותר לבאר את חשיבותו ורוב ערכו של כינוס זה, וראוי לציין פה אשר בעת ההתוועדות ביום השני של חג השבועות דשנת תשי"ח, הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לאמר, בין שאר שיחותיו הק' פלפול עמוק משולב בגליא דתורה ופנימיות התורה ובסיום השיחה העיר כ"ק אדמו"ר שליט"א, אשר הפלפול שאמר הוא בתור השתתפות מצדו בה'כינוס תורה' (הראשון) שיתקיים למחר ביום אסרו-חג. מני אז זיכה כ"ק אדמו"ר שליט"א כמה וכמה פעמים את משתתפי הכינוס באמירת שיחה מיוחדת (וכמנהגו בקודש - משולבת השיחה מגליא דתורה ופנימיות התורה) בעת ההתוועדות דיום-טוב שלפני יום הכינוס".

"זה מתן-תורה"

מדוע דווקא פעמיים בשנה? על שאלה זו השיב הרבי ביום ב' דחג השבועות תשכ"ז (שיחות-קודש תשכ"ז, כרך ב, עמ' 162):

"כינוס-תורה" נהוג לערוך אחרי חג-השבועות וכן אחרי שמחת-תורה בהתאם לשני הפירושים בדברי חז"ל "ביום חתונתו זה מתן תורה" (א) חודש תשרי, (ב) חג השבועות - שלכן מתקיים הכינוס... לאחר שמחת-תורה ולמחרת חג-השבועות.

מטרת הכינוס - תוספת חיוניות

"כוונת הכינוס" - אמר הרבי ביום ב' דחג-השבועות תשכ"ז (שיחות-קודש תשכ"ז, עמ' 162) - "היא שעל-ידו יתווסף חיות בלימוד התורה, נגלה וחסידות, על כל השנה, ואז הרי יש כאן נשמה וגוף אשר דווקא בצירוף שניהם יחד הווי דבר שלם".

בשיחת יום ב' דחג השבועות תשל"ה התבטא הרבי:

עניינו של "כינוס תורה" הוא שמתכנסים יחדיו לפילפול ושקלא-וטריה בענייני תורה, שכל אחד משמיע את חידושיו בתורה "מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש" [שהרי לכל אחד ישנו בתורה כנאמר "ותן חלקנו בתורתך"]...

וביום ב' דחג השבועות תשל"ט (סעיף נו) הסביר הרבי:

"כינוס תורה" באופן של "דיבוק חברים" ו"פלפול התלמידים" כולל שאר הפרטים דרכם "התורה נקנית" וכן העניין ד"כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" זהו החידוש של "כינוס תורה" - המשך העיסוק בלימוד התורה.

וכך איחל הרבי באחרון-של-פסח תש"מ:

ויהי-רצון שיהיה זה "כינוס של צדיקים" אשר "הנאה להם והנאה לעולם" - החל מ"הנאה לעולם" שעל-ידי הכינוס יתווסף בהבנה והשגה בנגלה דתורה ובפנימיות התורה אצל כל המשתתפים בזה ואצל כל השומעים. ו"הנאה לעולם" שאור התורה ("תורה אור") ו"נר מצווה" יאיר הסביבה כולה, הן הקרובה הן הרחוקה עד אשר העולם כולו יהיה זרוע בתורה ומצוות ויהדות ובלשון הכתוב, "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

הכרזה בעת ההתוועדות

לקראת כל 'כינוס תורה', כמעט, ביקש הרבי להכריז במהלך ההתוועדות על-דבר הכינוס. פעמים רבות היה זה לקראת סוף ההתוועדות, אך לפעמים אירע הדבר בעיצומה של ההתוועדות. כך, למשל, היה ביום שמחת-תורה תשמ"ו ('התוועדויות' תשמ"ו, כרך א, עמ' 399-398):

נהוג גם לומר עניין בתורה בתור השתתפות ב"כינוס-תורה" שמתקיים ב"אסרו חג".

ולכל לראש - יכריזו עתה על-דבר ה"כינוס תורה" (המקום והזמן המדוייק כו'). ויהי-רצון שיהא בהצלחה רבה, ובאופן ד"ברוב עם הדרת מלך", היינו, שעל-ידי "רוב עם" ניתווסף ב"הדרת מלך" - מלכו של עולם, "נותן התורה", וכמו כן ניתווסף אצל משתתפי הכנס - "מלכי דרבנן".

ובפשטות - שכתוצאה מכנס זה יוסיף כל אחד ואחד ממשתתפי הכנס בלימוד השיעורים בתורה, וכמו כן באם ישנם כאלו שלעת-עתה אין להם עדיין שיעורים קבועים בתורה (רחמנא-ליצלן) - הרי כתוצאה מכנס זה יקבלו על עצמם לקבוע שיעורים בתורה, הן קביעות בזמן והן קביעות בנפש.

והעיקר - שכינוס-תורה זה ימהר ויזרז עוד יותר את הכינוס-תורה שיהיה בגאולה האמיתית והשלימה, כאשר משיח צדקנו ילמד תורה את כל העם כולו, שכן, גם בזמן הזה ישנה מעלת יתירה בתלמוד-תורה דרבים לגבי תלמוד-תורה דיחיד, ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע ללימוד התורה על-ידי דוד מלכא משיחא, נשמה כללית, שרבים צריכים לו וכו'.

וכאמור, יכריזו עתה על-דבר ה"כינוס תורה", ואחר-כך יתבאר עניין בנגלה דתורה בתור השתתפות ב"כינוס תורה", עניין הקשור גם לפרשת ברכה שקורין בשמחת-תורה כדלקמן.

[הרב מרדכי (שי') מענטליק הכריז על-דבר ה"כינוס-תורה"].

"להזכיר ולהכריז"

בדומה לזה היה באחרון-של-פסח תשמ"א (שיחות-קודש תשמ"א, כרך ג, עמ' 307). וראה גם בהתוועדות יום שמחת-תורה תש"נ ('התוועדויות' תש"נ, כרך א, עמ' 238):

נוסף על המוזכר לעיל שיעורי חת"ת, לימוד הרמב"ם וכו' יש להזכיר ולהכריז גם אודות ה"כינוס תורה", כנהוג בכל השנים, ועל-אחת-כמה-וכמה בשנה זו, "שנת ניסים".

וכרגיל יכריזו עתה אודות הזמן והמקום שבו יתקיים ה"כינוס תורה", והעיקר - שעד אז יבוא כבר משיח צדקנו, ויקויים הייעוד "תורה חדשה מאתי תצא", ותיכף ומיד ממש.     

התחלת ה'כינוס תורה' - בעת ההתוועדות

ביום ב' דחג השבועות תשמ"א ('שיחות קודש' תשמ"א עמ' 613) אמר הרבי:

התחלת ה"כינוס תורה" בעת ההתוועדות, ובהשתתפות רבים, ובמקום קדוש שמגדלין בו תורה, היינו, שלומדים שם שיעורי תורה ברבים, ומגדלין בו תפילה בציבור, הן בשבתות וימים טובים והן בימות החול, באופן דתמידין כסדרם ומוספים כהלכתם, ומאחר שישנם כאלו שלא יוכלו להשתתף בגופם ב"כינוס תורה" שייערך באסרו חג, לכן מתחילים את ה"כינוס תורה" בעת ההתוועדות, כדי שכולם יוכלו להשתתף ב"כינוס תורה".

ובדומה לזה בחג-השבועות תשכ"ג ('שיחות קודש' תשכ"ג עמ' 391):

וכרגיל לעשות התחלה בהתוועדות,לקחת מיום-טוב זמן מתן-תורה ויומשך בהכינוס על כל השנה.. .בחג השבועות הוא הזמן דלימוד התורה, ביתר שאת וביתר עוז, וההתחלה צריכה להיות מעין הכינוס בנגלה...

"זו תהיה השתתפותי"

ייתכן שדברים אלו קשורים ברבי עצמו, כפי שציין לא פעם "השתתפותי - למרות שמסיבות שונות אין אני יכול להימצא שם בגופי" (שבת בראשית תשכ"ח - שיחות-קודש תשכ"ח). "מסיבות שונות אינני משתתף, אמנם ייאמר עתה עניין מתאים לפלפולא דאורייתא, וזו תהיה השתתפותי". (יום שמחת-תורה תשל"ב - שיחות-קודש תשל"ב עמ' 84) "מצד כמה סיבות אינני משתתף בגופי בהכינוס, אך בהתוועדות מדברים כמה מילים בתור השתתפות בהכינוס" (יום ב' דחג השבועות תשכ"ד, שיחות-קודש תשכ"ד, עמ' 394).

פעם אחת (לפחות) מתייחס הרבי כבדרך-אגב ל'היתר' לומר עניין שישתמשו בו בימות-החול - זה היה באחרון-של-פסח תשל"ז (שיחות-קודש תשל"ז, עמ' 650):

מכיוון שמחר מתקיים "כינוס תורה" ורגילים לומר עניין כהשתתפות ב"כינוס תורה" (למרות היות זה יום-טוב, והרי זה בדוגמת הדין דמפקחין על צרכי ציבור בשבת)...

עיקר השתתפות הרבי בנושאים בחלק הנגלה שבתורה

כבר בהתייחסות הראשונה של הרבי בשנת תשח"י ניתן להבחין שהדגש הוא על חלק הנגלה שבתורה:

דהיינו שאף שידובר בו אודות עניינים שבגליא שתורה, יהיו עניינים אלו חדורים בחיות פנימי של פנימיות התורה...

הדגשה בולטת נוספת לכך אנו מוצאים בשיחת יום ב' דחג השבועות תשכ"ד. הרבי בחר בתור השתתפותו בסוגיית "אמירה לעכו"ם" (הקשורה הן לשבת והן ליום-טוב) ושיטת אדמו"ר הזקן. משסיים לבאר בהרחבה את דבריו אמר: "עד כאן בתור השתתפות ב"כינוס תורה". ובנוגע ביאור עניין אמירה לנוכרי בעבודת האדם הרי...".

"בוודאי ניתנה תורת הנגלה"...

ריבוי פעמים הדגיש הרבי (כמו באחרון-של-פסח תשמ"ט - 'התוועדויות' תשמ"ט, כרך ג, עמ' 77):

הרי זה הזמן המתאים להשתתף ב"כינוס תורה" על-ידי אמירת עניין בנגלה דתורה (כנהוג בכל "כינוס תורה")...

וכן באחרון-של-פסח תשכ"ט (שיחות-קודש תשכ"ט, כרך ב, עמ' 60): "רגילים לדבר בכל פעם עניין בנגלה - ידובר אפוא הפעם עניין שיקושר גם לעניין שעל הפרק [באיסור מכירת בית בשכונה יהודית לאינו יהודי].

בשבת-קודש פרשת נשא תשכ"ו דיבר הרבי בהרחבה על ייחודיותה של השבת הראשונה לאחר מתן-תורה לגבי חג השבועות עצמו, זאת לאור דברי המכילתא בפרשת כי-תשא. לאחר הצגת שאלות הלכתיות וחקירות תורניות התבטא הרבי: נקודה זו נוכל להבהיר על-פי דברי המכילתא. עניין זה יהיה השתתפותי ב"כינוס-תורה", ובמתן תורה הרי בוודאי ניתנה תורת הנגלה, הנה לאור דברי המכילתא (עליהם ידובר בהמשך ההתוועדות) יובהרו העניינים.

סייעתא דשמיא מיוחדת

ביום שני של חג השבועות תשכ"ד (שיחות-קודש תשכ"ד, עמ' 394) הבהיר הרבי את מעלת קיום הכנס ב'770' דווקא:

וכיוון שהכינוס מתקיים בד' אמותיו שבהם [דר] כ"ק מו"ח אדמו"ר, התפלל ולמד משך כמה שנים, אזי ישנה סייעתא דשמיא בייחוד לכוון אל האמת, והלימוד יהיה באופן של לימוד המביא לידי מעשה.

הדפסת חידושי-התורה

ביום שמחת-תורה תשמ"ו ('התוועדויות' תשמ"ו, כרך א, עמ' 527-526) אמר הרבי בקשר לכינוסי-התורה:

כאן המקום לעורר שכדאי לזכות את הרבים בפירסום ענייני התורה שנאמרים ב"כינוס-תורה" - על-ידי ההוצאה-לאור בדפוס, הן בנוגע ל"כינוסי-תורה" שהתקיימו לפני זה, ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע ל"כינוס-תורה" זה.

ופשוט שבכגון-דא אין מקום לעניוות כו' - שכן בכל הקשור לענייני תורה צריכה להיות ההנהגה באופן ד"ואתהלכה ברחבה ובמילא החשבון ד"מי אני ומה אני" הוא היפך רצון ה' היפך הבניין - לימוד התורה שהיא "בניינו של עולם".

ולכן כל השייך לזה - לא רק על-ידי השתתפותו בתור "שומע", אלא גם על-ידי אמירת עניין בתורה, "דבר הוי' זו הלכה" אפילו באופן של שקלא-וטריא בלבד - הנה, מלבד אמירת הדברים בעת ה"כינוס-תורה", יכתוב את הדברים על-מנת לפרסמם בדפוס כדי לזכות את הרבים.

ובמקום שיש ספק בדבר (אם שייך לדבר כו') - ספיקא לחומרא, שהרי מדובר אודות עניין הנוגע לחייו, "חיינו ואורך ימינו".

ואם ירבו המדברים כך שלא יספיקו לתת רשות הדיבור לכולם ביום אחד - ימשיכו את ה"כינוס תורה" גם ביום שלמחרתו.

והעיקר - שבהקדם הכי אפשרי יזכו את הרבים על-ידי ההוצאה-לאור בדפוס.

ועל-ידי זה תהיה תועלת נוספת - שיוכלו לתבוע מאחרים שמהם יראו וכן יעשו. וכן לתבוע מעצמם - בבחינת "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים".

"על-דבר הפלפול שאמר"

בשנת תשל"ח כשהרבי שהה בחדרו לאחר המאורע התקפת-הלב, קיבל הרב מענטליק הוראה בכתב מהרבי להזדרז בפירסום חוברת שתכיל את העניינים שהושמעו במהלך הכינוס-תורה שנערך  באסרו-חג. הרב מענטליק מדווח על הוראה זו לאחד הדוברים בכינוס, הרה"ח הרב שלמה שיחי' מטוסוב (ראה צילום במהדורה  מודפסת).

אורח בכינוס

הרב שמחה עלבערג, יו"ר אגודת הרבנים בארה"ב, היה משתתף קבוע במשך שנים בכינוסי-תורה שהתקיימו בחצר הרבי. כאן כדאי לגלות עובדה מעניינת: כל הרצאה תורנית של הרב עלבערג היתה משוכתבת מסרט-הקלטה ומוכנסת לרבי. הרבי התעניין בחידושי-תורתו של הרב עלבערג וכשהיה הרב עלבערג נכנס ל'יחידות', היה הרבי משוחח עמו בנושא שבו דן בכינוס-תורה.

השתתפות פעילה בכינוסים

"במשך זמן השמעת הפלפולים ניתנה הפסקה קצרה, ובשעה זו נשאו ונתנו המשתתפים בהעניינים שדוברו" - מתואר הכינוס שהתקיים באסרו-חג שמחת-תורה תשכ"ו ("כינוס תורה" (א') עמ' ו').

להשתתפות הקהל התייחס הרבי בעצמו בהתוועדות אחרון-של-פסח תשל"ד, כשאמר בין השאר: "ובוודאי ישתתף כל אחד ואחד בהכינוס, ולא רק בשמיעת העניינים הנאמרים בו אלא גם על-ידי הערות וכו' ופלפולה של תורה שזהו אחד ממ"ח המעלות שבהן נקנית התורה".

וכן ביום שמחת-תורה תשמ"ז ('התוועדויות' תשמ"ז, כרך ג, עמ' 400):

עניין זה הוא, כאמור, בתור השתתפות ב"כינוס-תורה", ובוודאי יעיינו בזה וישתדלו למצוא ביאור והסבר בדבר - אם בינתיים לא יבוא משיח צדקנו, שאז יתרץ הוא את כל השאלות, "תשבי יתרץ קושיות ואיבעיות".

ויה"ר שתהיה הצלחה בבירור הדבר... "יהי-רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם"... ועל-אחת-כמה-וכמה בכנס של כמה וכמה מישראל, "כינוסם של צדיקים" שהוא באופן ד"הנאה להם והנאה לעולם".

"בוודאי יעיינו"

בשנים המאוחרות יותר עורר הרבי נקודות למחשבה בעניינים תורניים שונים (שבת-קודש פרשת אחרי תשמ"ט - 'התוועדויות' תשמ"ט, כרך ג, עמ' 72):

אמירת ענין בנגלה דתורה... ועל-כל-פנים לעורר על עניין הדורש שקלא-וטריא כו', אשר, בוודאי יעיינו בהשקלא-וטריא שבדבר במהלך ה"כינוס-תורה"...

כשסיים את דבריו (עמ' 74) הוסיף ואמר: "ובוודאי ידונו בפרטי השקלא-וטריא שבדבר במשך הכינוס תורה".

ובדומה לזה ביום ב' דחג השבועות תש"נ. לאחר הצגת חקירה הלכתית בעניין יום-טוב שני של גלויות ('התוועדויות' תש"נ, כרך ג, עמ' 293), אמר: "המוזכר לעיל בתור השתתפות ב"כינוס-תורה" שבוודאי ידונו ויבררו העניין בהכינוס-תורה ביחד עם הדיון ובירור כמה עניינים בתורה".

כינוסים מיוחדים

בחודש תשרי תשל"א רעשו-געשו גויים, עם התכנסותם של נציגים מאומות העולם (במסגרת האו"ם) נגד תושבי ארץ-הקודש. הרבי קרא אז לערוך כינוסים של בני ישראל בכל מקום שהם ובפרט בארץ-הקודש.

ביום שני של חג הסוכות התוועד הרבי ואמר שיחה מיוחדת בנגלה בעניין השינוי בסדר הד' מינים כפי שמופיעים בתורה-שבכתב (אתרוג לפני לולב) לתורה שבעל-פה. בסיום דבריו הסביר (שיחות-קודש תשל"א, כרך א, עמ' 80):

הנאמר לעיל - הוא בתור השתתפותי בכינוס המתקיים אחר שבת ומיועד לבני תורה, ולהעיר אשר בתואר "בני תורה" נכללים כל בני ישראל כפי העולה מפסק דינו של אדמו"ר הזקן (הלכות תלמוד-תורה סימן קנה סעיף א) בהביאו את לשון הרמב"ם (הלכות תלמוד-תורה פרק א, הלכה ח) לגבי חובתו של כל יהודי בלימוד התורה בכל יום.

(גם בארץ הקודש התקיים כינוס-תורה מיוחד שעליו יסופר אי"ה ברשימה הבאה).