מדורים נוספים
	דווקא עכשיו אחדות-ישראל
	בציפייה לגאולה
	יש חדש
	תקיפות של הר
	עשיית טובה לזולת
	שכר מצווה
	עצה מהמשנה
	כוחה של זעקה
	מפגש מרגש אחרי שישים שנה
	פינת ההלכה ומנהג

לרדת לבוץ

"וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו" (ויקרא כה,לה). יהודי צריך להיות מוכן ללכת בבוץ עד צוואר כדי לעזור ליהודי אחר. רצונך להרים אדם השקוע בבוץ, עליך לרדת לתוך הבוץ ולמשכו משם, שכן אין מושכים מלמעלה.

(רבי שלמה מקרלין)

החובה עליך

כשהתורה מגיעה לדון בעזרה לעני, היא מדברת בלשון יחיד. לפעמים, כשיש צורך לעזור לזולת, דוחים ושולחים זאת לאחרים. לכן מדברת התורה בלשון יחיד, ללמדנו שחובה זו מוטלת על כל אחד ואחד, ואל לו לשלוח זאת לאחרים.

(אלשי"ך)

שלך תחילה

בימי אדמו"ר הזקן, בעל התניא, היה שגור בפי החסידים הפתגם: פת הלחם שיש לי – שלך היא כשלי. והיו מקדימים את "שלך" ל"שלי".

(היום-יום)

עידוד נפשי

בכל ענייני צדקה וחסד, נוסף על הסיוע הכספי צריך לדעת כי העיקר הוא העידוד הנפשי. כך בצדקה, שיש לעודד ולחזק את הזולת, וכך בגמילות-חסדים ובשאר ענייני הצדקה.

(ספר המאמרים תש"ט)

שכר גשמי ורוחני

הרבי מהר"ש מליובאוויטש אמר פעם אחת בתוך מאמר חסידות: "מי שמחיה יהודי בגשמיות ומאכילו, בא על שכרו בגשמיות וברוחניות".

תכלית הירידה לעולם

הבעל-שם-טוב אמר: נשמה יורדת לעולם הזה וחיה בו שבעים-שמונים שנה, כדי לעשות טובה ליהודי שני - טובה גשמית, ובפרט טובה רוחנית.

(היום-יום)

מידה כנגד מידה

מי שדוחה עזרה ליהודי שני, גם אם כוונתו לשם שמים, כדי שיוכל לעבוד את ה' בזמן הזה, מתנהגים עמו מלמעלה כמידתו, וסוגרים בפניו דלת ושער. אך מי שמקרב יהודי שני, מקרבים אותו מלמעלה, ושערי היכלי התורה והעבודה נפתחים לפניו.

(אדמו"ר הזקן)

לחשוב בכל יום

הרבי הרש"ב מליובאוויטש אמר לאחד מחסידיו ב'יחידות': כשם שמוטלת חובה על כל אדם מישראל להניח תפילין בכל יום, כך מוכרח כל יהודי שיהיו לו כל יום חמש-עשרה דקות להתבונן למי אפשר לעשות טובה, ברוח או אפילו בגשם.