שאלה: מה דין ירושלמי הנוסע לשבת או ליום ראשון לערי הפרזות, לעניין 'על הניסים', משלוח מנות וסעודת פורים?
תשובה: העניין נדון במשנה ובגמרא. נחלקו הראשונים והאחרונים בפרטים רבים, כמו: האם היום הקובע הוא יום החיוב באותו מקום, או תמיד יום י"ד? מה דינו של ירושלמי שיצא ליום י"ד לעיר פרזות וחזר לעירו ביום ט"ו? האם המקום שבו הוא נמצא בפועל היא קובעת, או מחשבתו ביוצאו מביתו או מחשבתו בתחילת ליל י"ד?
לכתחילה, על בן ירושלים להימנע מלנסוע ביום שישי לעיר פרזות כדי לשבות בה, כי יש חשש שבזה הוא עוקר את עצמו משאר מצוות היום (חוץ מקריאת המגילה ומתנות לאביונים שגם בני ירושלים מקיימים השנה בי"ד). אם עליו לשבות בעיר פרזות - יצא מירושלים ביום חמישי בלילה. ויש מחמירים לצאת עוד לפני כניסת הלילה.
כשחייב לצאת לשם ביום שישי, יאמר 'על הניסים' בשני הימים ב'אלוקיי נצור' ובברכת המזון ב'הרחמן', ויקיים סעודת פורים הן ביום שישי הן ביום ראשון, אף כשיהיה בעיר פרזות.
הנוסע מירושלים לעיר פרזות במוצאי השבת או ביום ראשון, יקיים ביום ראשון סעודת פורים ומשלוח מנות בכל מקום שהוא. אך לכתחילה עדיף שישלח (או ימנה שליח שישלח עבורו) מנות בירושלים, כי שם גם המקבל חייב במצוות פורים.
בן עיר פרזות שקיים מצוות פורים בעירו, ועלה לשבות בירושלים - יש פוסקים שדינו כירושלמי לכל דבר. אבל לדברי רוב הפוסקים הוא פטור מקיום מצוות פורים בשבת וביום ראשון. כדי לצאת לכל הדעות, נכון שיאמר 'ועל הניסים' בתפילה ב'אלוקיי נצור' ובברכת המזון ב'הרחמן', ויקיים ביום ראשון סעודת פורים ומשלוח מנות אף אם כבר חזר לעירו. ואם בא לירושלים במוצאי-שבת או ביום ראשון, פטור מסעודת פורים ומשלוח מנות.
מקורות: מגילה יט,א, רש"י רי"ף ורא"ש, ובירושלמי פ"ב ה"ג. רמב"ם הל' מגילה פ"א ה"י, טושו"ע או"ח סי' תרפח ס"ה, ונו"כ. משנ"ב שם, ופסקי תשובות סי' תרפח ס"ק ט' וי"ב וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
