שאלה: במקום שיש רק 'מניין פועלים', המגיע לשמונה-עשרה לפני הנץ-החמה (השבוע ב-6:42 בערך), האם עדיף להתפלל עמם בציבור, לפני הזמן, או להתפלל שמונה-עשרה ביחיד בזמנה?
תשובה: זמן תפילת שחרית מתחיל מעלות-השחר, ומי שהתפלל משעה זו יצא ידי חובתו. לכתחילה מצווה להתחיל שמונה-עשרה אחר הנץ-החמה (ועדיף ומשובח – בדיוק עם הנץ), משום שנאמר (תהילים עב,ח) "ייראוך עם שמש", אך בשעת הדחק רשאים להתפלל מעלות-השחר.
במקום שבו קשה להשיג מניין חייבים לעשות מאמץ שיתפלל מניין יום-יום, שחרית, מנחה וערבית. לכן במקום שיש מניין מוקדם בלבד, גם מי שעיתותיו בידו חייב להצטרף אליהם, כדי להשלים את המניין (במיוחד אם יש שם אבלים, שבזכות המניין הם מתפללים ומניחים תפילין). אם לשם כך נחוץ שיתפלל גם הוא עצמו עמהם, יעשה כן.
אם אין זה נחוץ, דנו הפוסקים בשאלה אם תפילה בציבור עדיפה מתפילה בזמנה העיקרי. יש שפסקו שתפילה בזמנה עדיפה, וישמע את המניין ויתפלל ביחיד; ויש שפסקו שתפילה בציבור עדיפה, ו"תפילת הציבור נשמעת תמיד".
אפשר להביא ראיה לדעה השנייה מזה שבתפילת מנחה נהוג להעדיף תפילה בציבור אף לאחר השקיעה מתפילה ביחיד לפני-כן (אף שיש דעות שזמן מנחה מסתיים עם השקיעה, ויש המעדיפים שם תפילה בזמנה ביחיד); כל-שכן כאן שבדיעבד התפילה כשרה לכל הדעות.
אבל גם מי שאינם סוברים כך מעדיפים תפילה בציבור, אם על-ידי הדחייה עלול היחיד לאחר את תפילתו או לשכוח אותה. כמו-כן הם טוענים שאין זה רצוי להתבטל בקביעות מתפילה בציבור, כי עלולים לבוא מזה לזלזל בתפילה לגמרי.
מקורות: ברכות כו,א-ב. כט,ב. שו"ע סי' פט ס"א וס"ח, ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"א וס"ט. שו"ת: ישכיל עבדי ח"ה חאו"ח סי' י. מנחת יצחק ח"ט סי' ט. פרי יצחק ח"א סי' ב. תשובות והנהגות ח"א או"ח סי' סז. ס' אשי ישראל פי"ג ס"ו, וילקוט יוסף ח"א עמ' קלז ושארית יוסף (ח"ב, תשנ"ו) סי' פט ס"ט, וש"נ (וראה משנ"ב רלג,יד, ולקוטי דיבורים ח"א ס"ע 79). תודה להרב לוי-יצחק הלפרין מירושלים. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
